ביקורת ביצועים של ביקורת המדינה בישראל בנושאים חברתיים: מורכבות הביקורת ומבט השוואתי

אורנית צירקין

תקציר

ביקורת הביצועים התפתחה כחלק מתהליך הרחבת תפקידיה של ביקורת המדינה בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, אז הושם ביתר שאת הדגש על נושאים הנוגעים לסוגיות של בזבוז, חוסר יעילות והיעדר אפקטיביות בפעולות של גופי המדינה. שלושת המרכיבים של ביקורת הביצועים (שלושת ה-E’s) הם בחינה של חיסכון (Economy), יעילות (Efficiency) ואפקטיביות (Effectiveness). מרכיב משמעותי נוסף הוא בחינת קיומו של אי-שוויון (Equity), אשר מכונה לעיתים ה-E הרביעי. במאמר זה בוצע ניתוח השוואתי מצומצם של דוחות בנושאים חברתיים בין שלושה דוחות של ביקורת המדינה בישראל (להלן - ממ"ה) לשלושה דוחות של ביקורת המדינה בממלכה המאוחדת (National Audit Office, להלן - NAO). הניתוח מאפשר להפיק תובנות ראשוניות ומצביע על נקודות שלגביהן יש מקום להמשך מחקר.

מהבחינה שנעשתה במסגרת המאמר עלה כי קיים עיסוק נרחב יחסית בנושאי חיסכון, יעילות ובעיקר אפקטיביות בדוחות הביקורת של ממ"ה, וזאת בניגוד למסקנותיהם של מחקרים שנעשו בישראל בעבר, לפיהם ממ"ה ממעט לבצע ביקורות ביצועים. הסבר אפשרי לפער זה הוא שביקורת ביצועים בישראל, בניגוד ל-NAO, נוטה להישען על נורמות קיימות ולהשוות אליהן את פעולות הגוף המבוקר, והדבר יכול להתפרש כביקורת ציות.

מניתוח הדוחות עלה כי עיקרי הממצאים של שני מוסדות הביקורת היו בנושאי אפקטיביות, ככל הנראה משום שסוג זה של ממצאים נוגע להיבטים נרחבים של פעילות הגוף המבוקר. במסגרת ביקורת על אפקטיביות מומלץ כי ממ"ה ירחיב את הביקורת שלו לתחומים נוספים שבהם עוסק ה-NAO, כגון יחס בין תשומות לתפוקות וקיומם של תנאי שוק תחרותי. כמו כן, מומלץ כי ממ"ה ירחיב את הביקורת בנושאי יעילות וחיסכון על מנת למצות את התועלת הגבוהה של ביקורת מסוג זה עבור הגופים המבוקרים והמגזר הציבורי.

עוד עלה מדוחות הביקורת שנותחו במאמר זה כי רוב הביקורת של ה-NAO הייתה תיאורית, דהיינו מתארת תמונת מצב. הערך המוסף של ביקורת זו הוא בעיקר בריכוז ובהצגה מתכללת של המידע הקיים בפני הציבור. מנגד, הביקורת של ממ"ה הייתה ברובה הערכתית, דהיינו מעריכה את פעילות המבוקר ביחס לנורמות קיימות. הרחבת ביקורת הביצועים גם לביקורת סיבתית, העוסקת בהסבר היחסים בין הנתונים שנמצאו ובניתוח אי-השגתם של יעדים רצויים, תוכל לאפשר לביקורת המדינה "קפיצת מדרגה" בתחום זה.

הגברת המודעות לחשיבות וליתרונות הפוטנציאליים של ביקורת הביצועים כמו גם לאתגריה, כפי שמפורט במאמר זה, עשויה להגביר את הערך המוסף של הביקורת עבור הגופים המבוקרים ועבור המשק כולו.