ביקורת המדינה, נציבות תלונות הציבור והטמעת עקרון השוויון בישראל

סלים ג'ובראן

תקציר

בישראל לא פועל מוסד לאומי רשמי להגנה על זכויות האדם. מאמר זה מתאר כיצד מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יכול וראוי למלא גם את התפקיד האמור לעיל של מוסד לאומי לשמירה על זכויות אדם, וכיצד הוא למעשה ממלא תפקיד זה בפועל.

בפרק הראשון של המאמר מתוארים המקורות הנורמטיביים לפעולת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור המסמיכים את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לדון בחוקיות של פעולות הגופים המבוקרים. נוסף על כך, לנציב תלונות הציבור סמכות מיוחדת לדון במקרים של אי-צדק בולט ונוקשות יתרה. הסמכה זו שבחוק מאפשרת בחינת עוולות חוקתיות, גם כאשר הגופים המבוקרים פועלים על פי החוק היבש. נוכח ההוראות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בעת בחינת פעולותיהן של רשויות המינהל מוטלת על מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור החובה לפעול באופן אקטיבי לשם הגנה על זכויות האדם ולהפעיל את סמכויותיו להבטחת קידומן ומימושן של הזכויות החוקתיות.

בפרק השני של המאמר מתוארים היתרונות שיש למוסד ביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור במילוי תפקיד זה, כגון האפשרות לבחון את האיזון החוקתי שערכה הרשות בכלים שונים מאלו שיש למערכת בתי המשפט; אופי העבודה של מוסד ביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור, אשר מאפשר הצגת תמונת מצב רחבה; ונגישות המוסד לכלל הציבור, ובכלל זה לאנשים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות.

הפרק השלישי דן בחשיבות ערך השוויון ובשאלה כיצד בפועל ביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור ממלאות תפקיד בשמירה על ערך זה, לעיתים תוך תיקון מערכתי של נהלים וכללים שיצרו תוצאה מפלה. נוסף על כך מודגש בפרק כי לביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור תפקיד חשוב בהגברת אכיפת פסקי דין שקבעו נורמות כלליות בנוגע לשוויון.