לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
facebook linkedin telegram instagram tiktok threads

השבת זכויות ורכוש של נספים ושל ניצולי שואה שהוחרם במדינות אירופה בתקופת השלטון הנאצי ושותפיו

הדוח המלא
/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-302-Holocaust.docx /sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-302-Holocaust.pdf
תקציר
/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-302-Holocaust-Taktzir.docx /sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-302-Holocaust-Taktzir.pdf
Abstract
/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/EN/2022.3-302-Holocaust-Taktzir-EN.pdf
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
רכוש; זכויות משפטיות; ניצולי שואה; זכויות סוציאליות

רקע

​​בשנים 1939 - 1945 נרצחו בשואה כ-6 מיליון יהודים, וכ-4 מיליון יהודים שרדו את מוראותיה (להלן - הניצולים). הנכסים והזכויות שהיו בבעלות היהודים שחיו באירופה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה כללו רכוש פרטי ורכוש קהילתי (להלן במשותף - הרכוש היהודי). מרבית הנכסים הוחרמו על ידי השלטון הנאצי ושותפיו. לאחר מלחמת העולם השנייה נבזז חלק מהרכוש על ידי תושבים מקומיים במדינות שונות באירופה; נכסים הולאמו או מומשו על ידי השלטונות במדינות האמורות; וכספים נותרו ללא דורש בבנקים ובחברות ביטוח בלי שנעשה ניסיון כלשהו לאיתור יורשים. בחלוף 75 שנה מתום מלחמת העולם השנייה עדיין מצוי בחזקת גופים אזרחיים וממשלתיים, לרבות תאגידים פיננסיים, וכן בידי יחידים במדינות אירופה, רכוש רב שהיה שייך לכ-10 מיליון יהודים שחיו בהן עד שנת 1938. המשרד לשוויון חברתי (בשמותיו הקודמים) הופקד בשנת 2007 על הטיפול בהשבת הרכוש היהודי.


נתוני מפתח

  • כ-400,000 ניצולי שואה

    יהודים חיו בשנת 2019 ברחבי העולם, מהם כ-190,000 בישראל

  • כ-15,000 ניצולי שואה

    נפטרו בישראל מתחילת 2019 ועד אפריל 2020 - ממוצע של 41 נפטרים ביום

  • 212 - 673 מיליארד דולר

    שווי מוערך של הרכוש היהודי במדינות אירופה ב-2010; ב-1938 השווי הוערך בכ-13.5 מיליארד דולר

  • כ-1.6 מיליון ש״ח

    הקצה המשרד לשוויון חברתי בשנים 2015 - 2019 לטיפול בהשבת הרכוש, בהשוואה ל-16 מיליון ש"ח שהקציבה הממשלה למשרד בשנת 2007

  • 47 מדינות

    שהשתתפו בשנת 2009 בוועידת פראג חתמו על "הצהרת טרזין" בנוגע להשבת הרכוש היהודי

  • ב-16 מדינות

    באירופה אין בשנת 2020 אסדרה התומכת בהשבת הרכוש

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי 2018 עד יולי 2020 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את הטיפול הממשלתי בהשבת רכוש יהודי ממדינות אירופה, בעקבות תלונה שהוגשה למשרד מבקר המדינה ביוני 2018 בעניין הפעילות הממשלתית בנושא זה. הבדיקה נעשתה במשרד לשוויון חברתי ובמשרד החוץ.


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    הטיפול הממשלתי בהשבת הרכוש היהודי: ועדות שרים ייעודיות וועדות היגוי שהקימה הממשלה בשנת 2003, חדלו לפעול בשנת 2009 ולא הוקמו מחדש מאז. ועדת מנכ"לים ייעודית לטיפול בנושא שהוקמה בשנת 2015, לא כונסה מאז שנת 2017.
  • dislike
    יישומה של הצהרת טרזין: מדוח שהוגש לקונגרס בארה"ב בשנת 2020 מכוח חוק JUST עולה, כי רוב מדינות מזרח אירופה טרם יישמו את עקרונות הצהרת טרזין שהתקבלה בשנת 2009 ולא את הכללים המנחים ליישומה שהתקבלו בשנת 2010. אולם משרד החוץ טרם מיצה את האמצעים הדיפלומטיים...
  • dislike
    הטיפול בהשבת רכוש יהודי צפון אפריקה שהוחרם בתקופת השואה: על אף החלטת הממשלה משנת 2009, הגופים המינהליים שעסקו בהשבת הרכוש היהודי באירופה לא עסקו בנושא השבת הרכוש היהודי שהוחרם במדינות צפון אפריקה בתקופת השואה.
  • dislike
    יישום חלקי של תוכניות עבודה במשרד לשוויון חברתי: בשלוש מבין חמש המדינות שבהן התמקדו תוכניות העבודה השנתיות לא הוגשמו היעדים שנקבעו בתוכניות העבודה, ובשתי מדינות הוגשמו היעדים הנדרשים באופן חלקי.
  • dislike
    נתונים מדויקים על אודות שווי הרכוש היהודי: משנת 2010 ואילך לא ערך המשרד לשוויון חברתי אומדנים של שווי הרכוש היהודי הפרטי והקהילתי במדינות אירופה במלואו, בניכוי סכומי הפיצויים ששולמו.
  • dislike
    מיזם לתיעוד הרכוש היהודי: התוכנית האסטרטגית למיפוי, איתור והשבה של הרכוש היהודי ממדינות אירופה, שהגה המשרד לשוויון חברתי בשנת 2008, לא יושמה במלואה, למעט פרויקטHEART אשר התקיים בשנים 2013 - 2014. המידע הגולמי שהתקבל מהפונים במסגרת הפרויקט לא זכה לטיו...
  • dislike
    שיתוף פעולה בין-משרדי: עד מועד עדכון ממצאי הביקורת בינואר 2021, לא כונן שיתוף פעולה בין המשרד לשוויון חברתי ובין אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים בתחום מיפוי הרכוש היהודי במדינות הרלוונטיות באירופה ואיתור יורשיו, שהוגדר יעד בתוכנית האסטרטגית של המשרד...
like
  • like
    משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את ההישגים שהשיג עד כה המשרד לשוויון חברתי בתחום הקצבאות והפנסיות לניצולים, ובפרט לניצולים ששהו בגטאות ברומניה, ואת יוזמת המשרד לקידום חקר המוצאות של חפצי האומנות שנגזלו מבעליהם היהודים ונמצאו בגרמניה.
  • like
    משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות הנציגויות בחו"ל, בהנחיית השליח המיוחד במשרד החוץ, בניסיון לשכנע מדינות במזרח אירופה לאמץ את הדגם הסרבי לחקיקה המסדירה היבטים שונים של השבת הרכוש היהודי.

תרשים התקציר

החלטות ממשלה בשנים 2003 - 2015 בנושא קידום השבת הרכוש היהודי

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    מומלץ שהמשרד לשוויון חברתי יקבע בהתייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה, יעדים מדידים ובני השגה בתוכניות העבודה השנתיות. במסגרת זו, מומלץ שהמשרד יגבש תוכנית פעולה על בסיס דוח חוק JUST ויקבע לוח זמנים להצגת התוכנית לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.
  • [alt]
    מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי ישתף את הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר במידע הגולמי שצבר, ובפרט את אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ויבחן דרכים חוקיות להעמדת המידע לרשות יורשים פוטנציאליים, בשים לב למגבלות שנוצרו בעת איסוף המידע במסגרת פרויקט HEART.
  • [alt]
    אם המשרד לשוויון חברתי סבור שאינו מתאים לעסוק בהגשמת היעד שנקבע בתוכנית האסטרטגית בנוגע להשבת הרכוש היהודי במישור הפרטני, מומלץ שיעביר לאגף האפוטרופוס הכללי את הטיפול ברכוש היהודי הפרטי בחו"ל בתחום איתור בעלי הזכויות והיורשים, שהם אזרחי ישראל.
  • [alt]
    מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי ישקף לציבור את הנתונים על אודות שווי הרכוש היהודי הפרטי והקהילתי נשוא הדיונים שבינו ובין גורמי הממשל במדינות אירופה, ויעדכן את האומדנים בהתאם לתגובות שיקבל ממומחים הנוגעים בדבר לשם תיקוף הנתונים וטיובם לצורכי משא ומתן.
  • [alt]
    מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי יפעל לעודד מדינות נוספות לאתר פריטי אומנות שנבזזו מיהודים בתקופת השואה, לצד השקעת מאמץ באיתור יורשיהם. במסגרת פעילות זו ראוי לכלול גם את איתורם ואת השבתם מאירופה של חפצי יודאיקה - ספרי תורה, תשמישי קדושה ואוצרות תרבות יהודית.

סיכום

​​השלטון הגרמני הנאצי הביא שואה על העם היהודי, שמנה לפני מלחמת העולם השנייה באירופה כ-10 מיליון נפש. בשנים 1933 - 1945 עסקו הנאצים ועוזריהם גם בשוד נכסיהן של הקהילות היהודיות ובגזל רכושם של יחידים ושל משפחות אשר נרצחו ברובם הגדול. שווי הרכוש היהודי - הפרטי והקהילתי - הוערך (נכון לשנת 2010) בסכום שבין 212 מיליארד דולר ל-673 מיליארד דולר, ומאז שנת 1991 ראו לעצמן ממשלות ישראל חובה מוסרית ועשיית צדק היסטורי בפעולה למען השבת הרכוש היהודי. המשרד לשוויון חברתי (בשמותיו הקודמים) הופקד בשנת 2007 על הטיפול בהשבת הרכוש היהודי, ופעילותו בנושא עם שותפיו ממשרדי הממשלה ומקרב הארגונים החוץ-ממשלתיים נחלה הצלחה מסוימת בלבד, וכעת עליו לטייב את הפעילות ולגבש כלים מקצועיים להתמודדות עם האתגרים הדיפלומטיים והמשפטיים הכרוכים בטיפול בנושא. משנת 2015 ואילך הממשלה אינה עוקבת אחר פעילות המשרד לשוויון חברתי בעניין השבת הרכוש היהודי, על כן ראוי שהמשרד לשוויון חברתי יביא לידיעת הממשלה את הישגי פעילותו עד כה לצד הקשיים שעמם הוא מתמודד, כדי שהממשלה תגבש מדיניות עדכנית ותנחה את הגורמים המתאימים כיצד להמשיך ולקדם את השבת הרכוש היהודי. לאור מחויבותה המוסרית והלאומית של הממשלה לפעול בנושא זה, ראוי שהמשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ יציגו לפניה תוכנית אופרטיבית כוללת, שתתייחס להיבטים המדיניים והדיפלומטיים של הטיפול בתחום.


/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-302-Holocaust.pdf
בחזרה לתחילת העמוד
התקציר הקודם תפריט ראשי התקציר הבא
© משרד מבקר המדינה