​

חושפים, חשופים: על ההגנה שמעניק נציב תלונות הציבור לעובדי ציבור שחשפו מעשי שחיתות

טלי כהן ודקלה דמתי

לפני כ-40 שנים, ב-19.5.81, התקבל בכנסת התשיעית תיקון מס' 11 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], שבמסגרתו הוספו סעיפים 45א - 45ה לחוק.

מקבץ הסעיפים המדובר עוסק בבירור תלונות של עובדי ציבור המודיעים על מעשי שחיתות ובדרכי ההגנה על הזכויות של עובדים אלה, נוכח הצרת צעדיהם או פגיעה בהם בכל דרך אחרת (כפיטורים), בשל הודעתם על מעשי שחיתות. התיקון התקבל בתום הליך חקיקה שנמשך כשנתיים, אשר החל בינואר 1979 בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת דאז, פרופ' אמנון רובינשטיין, ובעקבותיה הוקמה ועדה ציבורית בראשות עו"ד משה בן זאב (ועדת בן זאב), אשר הוסמכה לדון בהגנה על עובדי הציבור החושפים מעשי שחיתות. ועדת בן זאב מצאה שמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא הגורם המוסמך לטפל בעניינו של עובד הציבור הראוי להגנה, בין בכובעו כמבקר ובין בכובעו כנציב, והמליצה שהסמכויות שיינתנו למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יעוגנו בחוק, כדי שההגנה שתינתן תהיה תקפה ומחייבת כמו פסק דין של בית משפט.

מאז נחקק התיקון לחוק, בוררו בנציבות תלונות הציבור מאות תלונות של עובדי ציבור אשר ביקשו את הגנת נציב תלונות הציבור לאחר שהודיעו על מעשי שחיתות ונפגעו בשל כך. בתום הליך הבירור נדרשו נציבי תלונות הציבור להכריע בשאלת צדקתה של התלונה ובזכאות המתלוננים לסעד כזה או אחר בשל התנכלות מוכחת, תוך הפעלת שיקול דעת רחב אשר מוקנה להם אף הוא בגדרי חוק מבקר המדינה ומכוחו.

בירור תלונותיהם של עובדי ציבור אשר טוענים כי התנכלו להם עקב חשיפת מעשי שחיתות מציב אתגרים לא פשוטים בכל שלבי הטיפול בתלונה: במהלך בירור התלונה, כאשר נבחנת השאלה אם התקיימו התנאים למתן צו הגנה, בעת קביעת הסעד הניתן לעובד הציבור ולאחר הבירור, עקב טענותיו של עובד הציבור להפרת צו הגנה שנתן לו הנציב. 

לעיתים, במסגרת בירור תלונות, נוצר גם מתח בין החשיבות שבעידוד חשיפה של מעשי שחיתות ומתן הגנה לעובד אשר פעל לחשיפתם ובין הצורך לשמור על תפקודו של הגוף הציבורי, ועל נציב תלונות הציבור מוטלת החובה להפיג את המתח הזה.

במאמר זה נפתח צוהר אל "מאחורי הקלעים" של בירור תלונות אלה בנציבות תלונות הציבור, באמצעות סקירת הוראות החוק העוסקות בהגנה על עובדי ציבור אשר הודיעו על מעשי שחיתות ובחינת הפרשנות שניתנה להן לאורך השנים על ידי נציבי תלונות הציבור, בשים לב לפסיקה של ערכאות שונות בכלל ושל בתי הדין לעבודה בפרט.