​

יש אומבודסמן בישראל - הקמתו של מוסד נציב תלונות הציבור

אביטל לברן ואוריאל הס

מאמר זה סוקר את הליכי החקיקה ואת דיוני ועדות הכנסת שהביאו לחקיקת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 5), התשל"א-1971, שמכוחו הוקמה נציבות תלונות הציבור. ב-3.1.66 הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק להקמת מוסד לטיפול בתלונות הציבור, שהגישו חברי הכנסת יוסף שופמן ויוסף תמיר. ב-2.2.66 העלה ח"כ גבריאל כהן הצעה לסדר היום בנושא הטיפול בתלונות האזרח, שבעקבותיה הקימה הכנסת ועדה בראשות ח"כ ברוך אזניה. במאמר יובאו הרעיונות העיקריים שהועלו בדיוני ועדת אזניה, שחלק מהם משמשים את נציבות תלונות הציבור בעבודתה גם כיום. ב-1968 המליצה ועדת אזניה להטיל את תפקיד האומבודסמן על מבקר המדינה. הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה וב-25.9.69 הגישה את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 5), התשכ"ט-1969, שבה הוצע להוסיף לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] פרק שעניינו בירור תלונות הציבור. לאחר שהתקבלה הצעת החוק בקריאה ראשונה בכנסת, הקימה הכנסת ועדה מיוחדת לדיון בה. כפי שיפורט במאמר, ועדת האומבודסמן דנה בהיבטים שונים הנוגעים לתפקידו ולסמכויותיו של נציב תלונות הציבור, כגון אם הוא יוסמך ליזום בעצמו בירור בנושאים שלא הוגשה תלונה לגביהם, אם יינתנו בידו סמכויות לחייב את הגוף הנילון להמציא לו ידיעות ומסמכים, ואם הגופים הנילונים יחויבו למלא את החלטותיו. ב-31.3.71 התקבל בכנסת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 5), התשל"א-1971, שהוסיף לחוק את הפרק השביעי שעניינו בירור תלונות הציבור. 

בישראל מכהן אפוא מבקר המדינה גם כנציב תלונות הציבור. שילוב שני התפקידים במשרד אחד הוא ייחודי בעולם, והוא מועיל הן לביקורת המדינה והן לבירור תלונות הציבור. במאמר יידונו ההיבטים השונים של שילוב שני התפקידים במשרד אחד. הצטברות תלונות על גוף מסוים יכולה להצביע על צורך לערוך בו ביקורת, ובדוחות הביקורת אף מודגם לעיתים הנושא הנדון באמצעות תיאור תלונות בנושא זה שהתבררו בנציבות, או נתונים על מספר התלונות שהתקבלו בה בנושא מסוים או בנוגע לגוף מסוים. גם במסגרת בירור התלונות בנציבות נעשה שימוש בדוחות הביקורת, ולעיתים משמשים ממצאי הדוחות בסיס להחלטות הנציבות בתלונה. הפרק השביעי לחוק מבקר המדינה תוקן פעמים רבות, ובמאמר זה מובאת סקירה של התיקונים העיקריים בו, שהשפיעו על סמכויותיו ועל תפקידו של נציב תלונות הציבור.