​

נציבות תלונות הציבור וזכות הגישה למינהל במדינת הרווחה

אבישי בניש, לירון דוד ומירב פוקס סובול

בשנים האחרונות יש הכרה הולכת וגוברת בחשיבותה של הנגשת הזכויות החברתיות כחלק מהגשמתו של רעיון האזרחות החברתית. במאמר משנת 2018 שבו הוצגה הבעיה החמורה של אי-מיצוי הזכויות בתחומים החברתיים, הציעו אבישי בניש ולירון דוד להכיר בזכותו של כל אדם לממש באופן מלא את הזכויות המוקנות לו בדין כבר מול המינהל הציבורי, כלומר להכיר בזכות הגישה למינהל לצורך מיצוי זכויות. לאחר פיתוח עיוני ורעיוני של זכות הגישה למינהל, הם קראו להמשגת הזכות, למיפוי חסמים ולנקיטת מדיניות פרו-אקטיבית של גורמים שונים במטרה לצמצם את תופעת אי-מיצוי הזכויות. בשנים האחרונות חלה התקדמות בתפיסת הממשלה את נושא מיצוי הזכויות, וגם בפסיקת בתי המשפט ובספרות המשפטית והמדיניות החברתית יש התייחסות לזכות הגישה למינהל.

במאמר הנוכחי אנו מבקשים לבחון את מקומה של נציבות תלונות הציבור הפועלת במסגרת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בהקשר של זכות הגישה למינהל. טענתנו היא כי לנציבות תלונות הציבור יכול וצריך להיות תפקיד ייחודי בפיתוח של הזכות לגישה למינהל וקידומה כחלק בלתי נפרד מתפקידה המוסדי כאומבודסמן. נצביע על העקרונות ודרכי הפעולה שהנציבות יכולה לאמץ, הן בפעילותה בבירור תלונות והן במסגרת הנגשת הנציבות עצמה, כחלק מתפיסה של נציבות המקדמת את זכות הגישה למינהל. נעמוד בקצרה על האתגרים של הנציבות בתפקיד זה וננסה להדגים כיצד עקרונות ודרכי פעולה אלו יכולים לבוא לידי ביטוי, הלכה למעשה, באמצעות דוגמאות המבוססות על מקרים שהנציבות טיפלה בהם.