הרפורמה בתחום התקינה

חלק גדול מכלכלת ישראל מבוסס על יבוא מוצרים ושירותים, המדינה סוחרת במגוון רב של מוצרים ומייבאת חלק גדול מהתשומות לייצור, מוצרי הצריכה ונכסי ההשקעה. 

בשנת 2000 זיהו משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה כי התקינה הישראלית המקורית גורמת ליצירת חסמים לא-מכסיים על יבוא סחורות למדינה, ובכך לפגיעה בתחרות, לצמצום מגוון המוצרים העומדים לרשות הצרכנים ולרמת מחירים גבוהה של מוצרים רבים. בהתאם לכך תוקן חוק התקנים, התשי"ג-1953, כך שבקביעת תקן יאמץ מכון התקנים הישראלי, ככלל, תקינה בין-לאומית  הנוהגת בקרב המדינות המפותחות. 

במהלך השנים הוקמו ועדות שונות כדי לפתור את בעיית הנטל הבירוקרטי בתהליך היבוא ואת השימוש בתקינה רשמית כחסם סחר, ולהקל את הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי ישראל. 

בשנים 2016 - 2017 התקבלו תיקוני חקיקה המכונים "הרפורמה בתקינה". אלה נועדו לייעל את פעילות המכון, וגם מעניקים לממונה על התקינה סמכות להכיר במעבדות נוספות, בין השאר כדי להוזיל עלויות, לקצר את לוחות הזמנים להכרזה על עדכוני התקנים הרשמיים ולשפר את איכות השירות. עוד קבעה הרפורמה מנגנון לבחינה מזורזת של שינויים לאומיים בלתי מתחייבים בתקנים רשמיים בישראל. 

המכון הוא תאגיד ציבורי שהוקם בחוק התקנים, התשי"ג-1953, ולצידו פעלו בשנת 2020 שלוש מעבדות מוכרות  המספקות שירותי בדיקת עמידה של טובין מיובאים בדרישות התקנים הרשמיים החלים עליהם.  

​בחודשים אוגוסט 2020 עד ינואר 2021 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על הרפורמה בתחום התקינה. הביקורת התמקדה בנושאים אלה: יישום הרפורמה על ידי משרד הכלכלה; השיפור בשירות והגידול בתחרות; תפקוד הממונה על התקינה; פרישה מוקדמת של עובדי מכון התקנים בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד; קידום רפורמות חדשות ב-2020; ומערכות מידע ממוחשבות ביבוא טובין. הביקורת ביצעה הליך שיתוף ציבור עם כמה יבואנים ומעבדות מוכרות פרטיות בנושא הרפורמה בתקינה. מטרת ההליך הייתה לבחון את השפעת הרפורמה על עבודת היבואנים בהיבטים השונים של תהליך היבוא, ובהם ההיבט הכלכלי, ההיבט המקצועי והשירות שמציעים המכון והמעבדות הפרטיות אשר נכנסו לפעילות במסגרת פעימות פתיחת התחום לתחרות. הליך השיתוף נעשה באמצעות ראיונות עם שבעה בעלי תפקידים בחברות ישראליות העוסקות ביבוא ושיווק במגוון תחומים - חלקן מהגדולות והמובילות במשק, הפועלות בהיקפי יבוא של מיליארד ש"ח בשנה, ואחרות קטנות יותר, הפועלות או מתמחות בתחומים צרים ומייבאות בהיקפים של עשרות מיליוני ש"ח בשנה. הביקורת נעשתה במינהל התקינה במשרד הכלכלה. בדיקות השלמה נעשו במכון התקנים, במשרד האוצר, ברשות התחרות וברשות המיסים.

​הרפורמה בתקינה, שמטרתה הייתה לחולל שינוי בענף זה, לא השיגה את ייעודה העיקרי. נכון למועד כתיבת דוח זה, התחרות מצד המעבדות הפרטיות מועטה, דבר שגם משרדי הכלכלה והאוצר הכירו בו, ומיולי 2020 הם מקדמים רפורמה ממשית נוספת בתקינה המרוקנת מתוכן את הרפורמה הקיימת. זאת ועוד, הרפורמה לא עסקה בהליך בדיקת הטובין עצמו, לרבות הליך קבלת האישור הרגולטורי הנדרש במהלך היבוא לפני שיווק הטובין, והתאמתו לנהוג במדינות המפותחות; לפיכך, הנטל הרגולטורי על היבואנים, הכרוך בבדיקות דגמים ומשלוחים של טובין מיובאים, הוקל אך במעט. הליך של שיתוף הציבור יבואנים ומעבדות מוכרות בנושא הרפורמה, שביצע משרד מבקר המדינה, העלה כי בתקנים שבהם יש תחרות, השירות והמחיר שניתנו ליבואנים היו טובים ותחרותיים יותר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה להמשיך לפעול להגברת התחרות בתחום בדיקות העמידה בתקינה והגדלת נתח שוק הבדיקות של מעבדות מוכרות, להסרת חסמים לכניסת מעבדות מאושרות ומוכרות לתחום זה, להפחתת הנטל הרגולטורי על היבואנים, להפחתת יוקר המחיה ולהרחבת מגוון הטובין הנמכרים - כל זאת בד בבד עם עמידה על המשמר והקפדה על כך שכל הטובין שייכנסו בנמלי המדינה יעמדו בתקנים רשמיים ולא יסכנו את בריאותו של הציבור.