טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה

​נגיף הקורונה שהתפשט בעולם בסוף שנת 2019 גרם בישראל לא רק לתחלואה אלא גם לאחד המשברים התעסוקתיים הקשים בתולדותיה של המדינה. מתחילת המשבר הסתמנה בארץ מגמה של צמצום ניכר בשיעור התעסוקה, ומאות אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או פוטרו ממקום עבודתם (מובטלים). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2020 פחת התוצר המקומי הגולמי ב-2.6%. טיפול המדינה במובטלים נעשה באמצעות שני רכיבים מרכזיים: האחד הוא תשלום דמי אבטלה למובטל העומד בתנאי הזכאות הקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (חוק בט"ל); והשני - סיוע למובטל בשילובו מחדש בשוק התעסוקה. בהוראת שעה מתאריך 7.7.20 נקבע כי תקופת הזכאות לדמי אבטלה תוארך עד ליוני 2021. לאחר יום הביקורת בפברואר 2021 (להלן - מועד סיום הביקורת) החליטה הממשלה ביולי 2021 על הארכת תקופת הזכאות לבני 45 ומעלה עד לדצמבר 2021.

​בחודשים בחודשים מאי 2020 - פברואר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה. הבדיקה כללה את השירות שניתן לתובעי דמי אבטלה והפעולות לשילובם בשוק התעסוקה. הבדיקה נערכה בבט"ל, בשירות התעסוקה, בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובמשרד האוצר. בדיקות השלמה נערכו במשרד ראש הממשלה ובלמ"ס. ממצאי ביניים של דוח זה פורסמו בספטמבר 2020. כבכל דוח ביקורת שמוציא משרד מבקר המדינה, גם דוח זה בוצע באמצעות כלי ביקורת מקובלים ובהתבסס על מידע ומסמכים שנאספו מכל המקורות הרלוונטיים לנושא המבוקר. ואולם, הואיל ומדובר בנושא הנוגע אישית לרבים בציבור, מצא לנכון משרד מבקר המדינה להוסיף על כלי הביקורת הרגילים שני כלים שהצביעו על נקודות המבט של הציבור בתקופת הקורונה: ניתוח השיח ברשתות החברתיות וסקר טלפוני, שבוצע בספטמבר 2020 בקרב תובעי דמי אבטלה. 

​הסיוע ההגבלות בעקבות התפרצות וירוס הקורונה שהוטלו על ידי הממשלה והיציאה של רבים לחופשה ללא תשלום הובילו את מדינת ישראל לאחד המשברים התעסוקתיים הקשים בתולדותיה. על פי נתוני הלמ"ס באוקטובר 2020, על כל משרה פנויה בשוק התעסוקה "התחרו" כ-16 מובטלים, יותר מפי 11 לעומת חודש פברואר 2020, ערב המשבר. החל מפברואר 2021 עם חזרת המשק לשגרה, במאי 2021 פחת היחס ל-3.2, אולם בה בעת מספר המשרות הפנויות הגיע לשיא של 130,000. הלכה למעשה, משבר הקורונה היה מעין "מבחן לחץ", ומבחינה זו הוא חשף ליקויים באיכות השירות לתובעי אבטלה בבט"ל ובפעולות הממשלה לשילובם החוזר של המובטלים בשוק העבודה, בדגש על שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים המרכזיים: בט"ל, שירות התעסוקה וזרוע העבודה. בכלל זה עלה כי לא קיימים מנגנוני העברת נתונים באופן שוטף בין הגופים השונים העוסקים בתעסוקה. עוד עלה שלפני משבר הקורונה היו מחלוקות סביב התיאום בין זרוע העבודה לבין שירות התעסוקה, ומצב זה החמיר בעת משבר הקורונה. מוצע לשקול לאגם את המשאבים של הגורמים המטפלים בשוק התעסוקה תחת גורם ארגוני אחד ובכך לצמצם את הפיצול הארגוני הקיים, שיש בו כדי להקטין את האפקטיביות של הפעילות הממשלתית. זאת בד בבד עם הגברת שיתופי הפעולה בין הגופים השונים. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח הצמצום בהיקפי הפעילות של זרוע העבודה ושירות התעסוקה בשנת 2020, כמתואר בדוח זה, ונוכח התמריץ השלילי שניתן בתקופת הביקורת לחלק מהמובטלים, עקב הארכת הזכאות לדמי אבטלה, לחזור לשוק העבודה או לפחות לשפר את המיומנויות שלהם.