25. הרשויות המקומיות
א. לפי חוק מבקר המדינה עומדות הרשויות המקומיות לביקורתו של מבקר המדינה רק
1. אם הן מקבלות תמכה מאת הממשלה;
2. במידה שהמדובר הוא בביקורת החשבונות, המלאי וכו', ובביקורת החוקיות של ההכנסות וההוצאות, אולם ביקורת היעילות והחיסכון אינה חלה עליהן.
מאידך נפסקה לגמרי הביקורת, שבוצעה בזמן המנדט לפי פקודת העיריות משנת 1943 על ידי מבקר הרשויות המקומיות (Municipal Auditor); בעוד שהאודיטור של הממשלה המנדטורית היה באותו זמן גם Municipal Auditor, לא נמנה Auditor Municipal במדינת ישראל.
ב . לפיכך תלויה תחולת ביקרתו של מבקר המדינה על כל רשות מקומית בעובדה המקרית, אם היא נהנית באיזה צורה מתמיכת הממשלה, מצב זה אינו משביע רצון (אם כי כעת נהנות למעשה כל הרשויות המקומיות במדינה מתמיכות הממשלה, ולכן נתונות כולן לביקורת של מבקר המדינה).
ג. מבחינה עקרונית יש שתי אפשרויות לתיקון הליקוי הנ"ל: מנוי מבקר לרשויות המקומיות בהתאם לחוק העיריות או תיקון מתאים בחוק מבקר המדינה.
עקב דיונים בוועדת המשנה של ועדת הכספים של הכנסת הגיש מבקר המדינה לועדת הכספים את ההצעה:
1. להעמיד את הרשויות המקומיות לביקורתו של מבקר המדינה בלי להתחייב בכך, אם הן מקבלות תמיכה ממשלתית או לא;
2. להטיל על מבקר המדינה גם את התפקיד של בדיקת היעילות והחיסכון ברשויות המקומיות.
ד . בעיה זו תוארה בסקירה "השלב הראשון בביקורת המדינה ישראל" (פרק 1. סעיף 2ג, עמוד 6).
ועדת הכספים של הכנסת הביעה את הדעה, שהתיקונים המוצעים בחוק מבקר המדינה רצויים. העניין בטיפול ועדות הכנסת הנוגעות בדבר.
26. הגופים הנתמכים
א. לפי נוסח חוק מבקר המדינה עומדים כל הגופים הנתמכים, דהיינו כל הגורמים המקבילים בצורות שונות תמיכה מאוצר המדינה, לביקורתו של מבקר המדינה, כל זמן שוועדת הכספים לא תחליט, לפי הצעה שר האוצר, שגוף נתמך מסו מסוים לא יהא נתון לביקורת מבקר המדינה.
משהתחיל משרד מבקר המדינה לטפל בתפקיד זה, נתברר שהסדר זה אינו ניתן לביצוע. מספר הגופים הנתמכים הוא כל כך גדול, שהתפקיד לבקר את התקציבים ואת כל הפעולות הכספיות של הגופים האלה עולה בהרבה על האפשרויות של המנגנון הנוכחי של משרד מבקר המדינה; נוסף על כך, במקרים רבים גובה התמיכה אינו מצדיק ביקורת מקיפה. מאידך רצוי היה שבכל מקרה יהא מאזן הגוף הנתמך ניתן לעיון, וכן חשוב היה שתישמר למדינה הזכות לדרוש את הביקורת בלי התחשבות בגובה התמיכה, כיוון שלעתים קרובות יהיה למדינה ענין בביצוע הביקורת, גם אם התמיכה קטנה לערך.
ב. על יסוד השיקולים הנ"ל הציע מבקר המדינה גם בישיבות ועדת הכספים וגם בסקירה "השלב הראשון בביקורת במדינת ישראל" (פרק1. סעיף 2 ד', עמודים 6 - 7 ) לשנות הוראה זו של חוק מבקר המדינה על ידי קבלת העיקרון, שועדת הכספים תקבע לא בדרך של שלילה - אילו גופים נתמכים צריך להוציא מביקרתו, אלא בדרך של חיוב, מה הם הגופים הנתמכים שיש לבקרם; עם זה יהא על כל הגופים הנתמכים להגיש את מאזניהם, אולם ועדת הכספים, לפי הצעותיו של שר האוצר, תכריע, על אילו מהן תוטל ביקורת יסודית.