לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
facebook linkedin telegram instagram tiktok threads

החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות

הדוח המלא
/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-102-Hosen.docx /sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-102-Hosen.pdf
תקציר
/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-102-Hosen-Taktzir.docx /sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-102-Hosen-Taktzir.pdf
Abstract
/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/EN/2021-Shilton-102-Hosen-Taktzir-EN.pdf
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
ארנונה

רקע

​בשנת 2018 היו בישראל 255 רשויות מקומיות. הרשויות המקומיות הן גופים דמוקרטיים נבחרים הנתונים לפיקוח של השלטון המרכזי בתחומים רבים. הרשויות המקומיות מעניקות לתושביהן שירותים ממלכתיים, כגון חינוך, רווחה וקליטת עלייה, ושירותים מקומיים, כגון ניקיון ותברואה, פיקוח עירוני ותכנון. החוסן הפיננסי של הרשויות נדרש כדי שיהיה ביכולתן להעניק לתושביהן שירותים ברמה נאותה והוא מבטיח כי תישמר האוטונומיה של הרשויות וחופש הפעולה שלהן בהתאם לסמכויותיהן, שכן בנסיבות של ערעור החוסן הפיננסי ומשבר כספי יש למשרד הפנים סמכויות נרחבות להתערב בניהולן השוטף.

נתוני מפתח

  • 68.2 מיליארד ש"ח

    סך הוצאות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל ב-2018 - עלייה של 64% ביחס ל-2008 שבה עמדו ההוצאות על 41.6 מיליארד ש"ח.

  • 3.7 מיליארד ש"ח

    הגירעון המצטבר בכלל הרשויות המקומיות בסוף 2018 (שיעור ממוצע של 5.9%). מדובר בשיפור, שכן ב-2008 הסתכם הגירעון ב-4.7 מיליארד ש"ח (שיעור ממוצע של 12.6%).

  • 9.7 מיליארד ש"ח

    חובות ארנונה הניתנים לגבייה לרשויות המקומיות נכון לסוף 2018.

  • 3.3 מיליארד ש"ח

    סך מענקי האיזון שניתנו לרשויות המקומיות בשנת 2018. 80% מהרשויות היו זכאיות למענק כדי לאזן את תקציבן.

  • 23.8%

    השיעור הממוצע של עומס המלוות ביחס להכנסות בכלל הרשויות המקומיות ב-2018 - ירידה של 13.8% ביחס לשנת 2008.

  • 55.6%

    השיעור הממוצע של הכנסות עצמיות מכלל ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות ב-2018 ירידה של 8.1% לעומת שנת 2008.

  • 91%

    השיעור הממוצע של גביית ארנונה נטו מהחיובים השוטפים בכלל הרשויות המקומיות ב-2018 - עלייה של 7% ביחס לשנת 2008.

  • 25%

    שיעור העלייה של תעריף הארנונה הממוצע למ"ר לכל סוגי הנכסים בין השנים 2008 ל-2018, מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה בשיעור של 17%.

פעולות הביקורת

​בחודשים אפריל עד דצמבר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות בישראל באמצעות ניתוח מאגר נתונים כספיים של כלל הרשויות המקומיות שיש במשרד הפנים. הבדיקה התייחסה לנתוני השנים 2008 - 2018, ומטרתה לעמוד על מגמות השינוי של כמה תבחינים ומדדים פיננסיים, כמו שיעור ההכנסות העצמיות, שיעור הגירעון השוטף ושיעור הגבייה. עוד בדק משרד מבקר המדינה את המבנה הפיננסי של הרשויות המקומיות, את יכולתן להתמודד עם שינויים כספיים ואת הדיווח לציבור בנושאים פיננסיים. הביקורת נערכה במשרד הפנים, והשלמות מידע נעשו במשרד האוצר ובשתי רשויות מקומיות.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    גירעון שוטף בשנת בחירות - 27 רשויות מקומיות סיימו את 2018 - שנה שהתקיימו בה בחירות לרשויות המקומיות - בגירעון שוטף חריג לעומת שלוש השנים שקדמו לה. ב-2013, שגם בה התקיימו בחירות, היה מספרן 34.
  • dislike
    חיובי ארנונה שלא למגורים - מחקר של משרד הפנים מ-2016 הראה קשר בין איתנות פיננסית לשיעור חיוב הארנונה שלא למגורים. בביקורת נמצא כי יש אי-שוויון בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים: רשויות מהחמישיון העליון (כל חמישון כולל כ-20% מהאוכלוסייה) מ...
  • dislike
    ההוצאה על שירותים מקומיים לתושב - ההוצאה הממוצעת על שירותים מקומיים לתושב בחמישון התחתון של הרשויות (רובן רשויות מהמגזר הלא-יהודי) עמדה ב-2018 על 699 ש"ח, בחמישון השני היא הייתה גבוהה ב-61% ועמדה על 1,126 ש"ח, ובחמישון העליון עמדה ההוצאה על 2,101 ש"ח...
  • dislike
    שיעור ההכנסות העצמיות - היעד של משרד הפנים היה כי שיעור ההכנסות העצמיות יעמוד על 62%. בפועל שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות עמד על 55.6% בשנת 2018 - ירידה של 8.1% לעומת שנת 2008: ברשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי 1 - 4 עמד שיעו...
  • dislike
    חוקי עזר - בבדיקת חוקי עזר המאפשרים לרשויות המקומיות לגבות אגרות נמצא כי יש תחומים מסוימים שיש בהם פער ניכר בין רשויות במגזר היהודי לרשויות במגזר הלא-יהודי, כך ב-69% מהרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי, למשל, יש חוקי עזר העוסקים במודעות ושלטים, לעומת 93%...
  • dislike
    שיטת הארנונה - כ-80% מהכנסותיהן העצמיות של הרשויות המקומיות מקורן במיסי הארנונה. בישראל החיוב על נכסים מבוסס על תעריפים שנקבעו ב-1985 המעודכנים בהתאם לנוסחה. בניגוד למקובל במדינות רבות ב-OECD, החיוב נקבע בהתאם לשטח הנכס ולסוג השימוש בו ולא בהתאם לערכו...
  • dislike
    חובות ארנונה - היקף חובות הארנונה לרשויות המקומיות, שלפי הערכת הרשויות אפשר לגבותם, הסתכם ב- 2018 ב-9.7 מיליארד ש"ח. גביית החובות האלה, ואף חלקם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות.
  • dislike
    התמודדות עם שינויים, תכנון ארוך טווח ומיפוי סיכונים - יש פער גדול בין הרשויות המקומיות לממשלה בכלים שיש להן כדי להתמודד עם שינויים כלכליים שלא נצפו; על הרשויות המקומיות יש מגבלות פיסקליות נוקשות.
  • dislike
    שקיפות - על הממשלה מוטלת חובה לפרסם מידע מפורט על תקציבה, אך הרשויות מחויבות לפרסם מידע תמציתי בלבד. נמצא כי מתוך 12 רשויות שאתרי המרשתת שלהן נבדקו, שבע מפרסמות לציבור מידע מפורט על התקציב והשאר מפרסמות את המידע התמציתי. כמו כן, הממשלה מחויבת לפרסם מיד...
like
  • like
    שיעור הגירעון המצטבר - השיעור הממוצע של הגירעון המצטבר בכלל הרשויות ירד מ-12.6% בשנת 2008 ל-5.6% בשנת 2018. עם זאת, נמצא שלשבע רשויות היה בתקופה שנבדקה גירעון מצטבר גבוה (מעל 30%) עקבי. נוסף על כך, בשנת 2018 תשע רשויות לא עמדו בתבחין שלפיו יתרת אשראי ב...

תרשים התקציר

ההוצאה על שירותים מקומיים לתושב, 2018

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    ומלץ למשרד הפנים לבחון דרכים לצמצם את תופעת הגירעון השוטף הגבוה ברשויות בשנת בחירות לרשויות המקומיות, העשויה לפגוע בחוסן הפיננסי של אותן רשויות, ולפרסם הנחיות בנושא לקראת שנת בחירות.
  • [alt]
    מומלץ כי משרד הפנים יגבש תוכנית ארצית לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות מתוך מתן דגש על אי-השוויון בחיובי ארנונה שלא למגורים, לנוכח הפערים הגדולים בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים.
  • [alt]
    מומלץ כי משרד הפנים יעקוב אחרי מימוש יעדיו לשנת 2018 בדבר שיעור ההכנסות העצמיות בכלל הרשויות וינחה את הרשויות לגבש תוכניות תקציביות לפיתוח ההכנסות העצמיות בהתאם.
  • [alt]
    מומלץ למשרד הפנים, למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה להשלים את בחינת הרפורמה בארנונה בהתאם להחלטות הממשלה בשנים 2006 ו-2016, לנוכח העיוות המתמשך בשיטת הארנונה והסיכונים הפיננסיים הצפויים לרשויות המקומיות, וכן לנוכח המקובל במדינות ה-OECD והמלצות דוח ה-OECD...
  • [alt]
    מומלץ למשרד הפנים לבחון בנסיבות חריגות מתן כלים לרשויות מקומיות כדי להתמודד עם שינויים כלכליים שלא נצפו מראש כדי לא לפגוע בשירותים לתושב, שאת חלקם הן מחויבות לתת על פי דין.

סיכום

בעשור שנבדק חל שיפור ניכר בשורה של מדדים פיננסיים המשקפים חוסן פיננסי של הרשויות המקומיות. לצד זאת, ל-80% מהרשויות אין אפשרות לממן בעצמן את הוצאותיהן והן נזקקות למענק איזון. כמו כן, חלה ירידה בשיעור ההכנסות העצמיות, ואולם הדבר נובע בעיקרו מגידול בהכנסות ממקורות ממשלתיים בגין שירותים ממלכתיים.

בדוח נמצאו פערים גדולים במשאבים שיש לרשויות המקומיות וביכולתן לספק שירותים לתושביהן. כמו כן, בשיטות המימון של הרשויות טמונים סיכונים וחסרים כלים שיסייעו לרשויות המקומיות להתמודד עם איומים על חוסנן. האתגר העומד אפוא בפני משרד הפנים והרשויות המקומיות בישראל עם כניסתנו לעשור השלישי של המאה העשרים ואחת הוא לצמצם את הפערים בין הרשויות, לבחון את שיעור ההכנסות העצמיות שלהן, לגוון את מקורות ההכנסה שלהן ולפעול להתייעלות ולשיפור בחוסנן הפיננסי לצד טיוב השירות לתושבים.

/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-102-Hosen.pdf
בחזרה לתחילת העמוד
התקציר הקודם תפריט ראשי התקציר הבא
© משרד מבקר המדינה