רקע כללי
שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב (להלן - שרת התרבות והספורט או השרה) נכנסה לתפקידה במאי 2015. מנכ"ל משרד התרבות והספורט (להלן - משרד התרבות או המשרד) מר יוסי שרעבי נכנס לתפקידו ביולי 2015. בלשכת שרת התרבות והספורט הועסקו 13 עובדים במשרות אמון, במעמד של עובדי מדינה.
בין אוגוסט לנובמבר 2015 הודלפו לכלי תקשורת אלקטרוניים כמה פעמים שיחות שקיימו השרה ובכירי משרד התרבות והספורט וכן פרטים מתכתובות של ראש המטה המוניציפלי דאז מר איתן כהן (להלן - הרמ"ט לשעבר) בנושאים שבטיפולו.
במהלך אותה התקופה, וגם לאחריה, התקבלו במשרד מבקר המדינה תלונות ומידעים על פעולתה של לשכת שרת התרבות והספורט. התלונות והמידעים היו בנושאים האלה: ריבוי שעות נוספות של עובדי לשכת השרה ללא אישור; מספרם הרב של עובדי לשכת השרה המועסקים במשרות אמון; מינויים פוליטיים שביצעו השרה והרמ"ט לשעבר במשרד התרבות ובמוסדות שבאחריותו; היבטים לא תקינים בפרויקט "לא לדאוגוסט", ובהם אי-תקינות התהליך לבחירת הרשויות המקומיות שהשתתפו בפרויקט, וכן בחירת משרד הפרסום שהופקד על מסע הפרסום של הפרויקט ללא מכרז, בשל היכרות קודמת של השרה עם הבעלים שלו; בדיקת גלאי שקר (פוליגרף) שביצעו עובדי הלשכה. בעקבות תלונות ומידעים אלו הודיע מבקר המדינה בנובמבר 2015 למשרד התרבות על החלטתו לבדוק את הנושאים האמורים.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2015 עד אפריל 2016 בדק משרד מבקר המדינה את הנושאים שהועלו בתלונות ובמידעים כאמור, וכן ביצע בדיקה בנושא השימוש של הרמ"ט לשעבר בתיבת הדואר האלקטרוני (להלן - דוא"ל) הפרטית שלו לצורכי עבודתו במשרד.
הבדיקה נעשתה במשרד התרבות, במועצה הלאומית לספורט ובמועצה להסדר ההימורים בספורט. בדיקת השלמה נעשתה בארכיון המדינה.
הליקויים העיקריים
שימוש הרמ"ט לשעבר בתיבת דוא"ל פרטית
נוהל אבטחת מידע במשרד קובע בין היתר כי אין לבצע תכתובות בנושאי עבודה באמצעות תיבות דוא"ל פרטיות. הבדיקה העלתה כי במשך כל תקופת כהונתו השתמש הרמ"ט לשעבר בדוא"ל הפרטי שלו לצורכי עבודתו במשרד, וכי מיעט להשתמש בדוא"ל המשרדי שנפתח לשימושו.
השימוש בדוא"ל פרטי פוגע לא רק בביטחון המידע המועבר באמצעותו, אלא כאמור גם ביכולת של משרדי הממשלה לתעד את פעולותיהם, לשקף אותן, לשמר את רשומותיהם ולבצע בקרה פנימית על פעולתיהם. נוסף על כך פוגע שימוש כזה ביכולת של גופים חיצוניים, למשל משרד מבקר המדינה והחשב הכללי, לפקח על פעולותיהם של המשרדים.
בדיקת תלונות על פעולות בלשכת שרת התרבות והספורט
מאחר שהרמ"ט לשעבר ניהל את ענייני עבודתו, ובכלל זה מסר את הנחיותיו, בעיקר באמצעות הדוא"ל הפרטי שלו, לא יכול היה משרד מבקר המדינה לבדוק מסמכים שכללו בקשות שהופנו לרמ"ט לשעבר גורמים שונים, הנחיות שנתן הרמ"ט לשעבר וכן עניינים אחרים הקשורים לעבודתו. עקב כך לא ניתן היה להשלים את הבדיקה בנושא המינויים הפוליטיים במשרד התרבות. בכפוף לכך, במסמכים שעמדו לרשות משרד מבקר המדינה לא נמצאו עדויות לכך שהשרה ביצעה מינויים פוליטיים. כמו כן, לא נמצאה כל ראיה להיכרות מוקדמת בין השרה לבין בעלי משרד הפרסום שנבחר לקידום הפרויקט "לא לדאוגוסט".
לגבי עובדי לשכת השרה המועסקים במשרות אמון, לא נמצא שמספרם חרג מהמספר שקבעה נציבות שירות המדינה. וכן לא נמצא כי עובדי לשכת השרה עבדו שעות נוספות רבות וקיבלו עבורן תמורה, בלי שניתן להם אישור לכך.
מעורבות השרה בביצוע בדיקות גלאי שקר בלשכתה
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (להלן - היועמ"ש) קובעת מפורשות כי מאחר שבדיקת גלאי שקר פוגעת פגיעה קשה בזכות לפרטיות ובזכות לכבוד האדם, רשויות המדינה אינן רשאיות לבצעה, אלא במקרה שיש להם הסמכה מפורשת לכך בחוק או במסגרת תהליך חקירה סטטוטורי או במקרים מיוחדים כאשר קיים אינטרס ציבורי חיוני המצדיק זאת ובאישור מראש של היועמ"ש. הנחיית היועמ"ש מדגישה כי "ככלל, בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור המדליף, אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור".
בשל ההדלפות מלשכת השרה ומשבר האמון שפקד את הלשכה, ביצעו 4 מ-13 העובדים המועסקים בלשכת השרה במשרות אמון בדיקות גלאי שקר על חשבונם. נוכח ההדלפות לתקשורת והאווירה הקשה שנוצרה בלשכה, ולאחר ששניים מהעובדים - יועץ חיצוני לשרה ועובדת - ביצעו בדיקות כאמור, החליטה השרה לקיים שיחת צוות שאליה זומנו כל המועסקים במשרות האמון בלשכה. משתתפים בשיחה ציינו בין היתר כי הם "רואים צורך וחשיבות רבה בבדיקת פוליגרף בלשכה", כדי להשיב את האמון בין השרה לעובדי הלשכה, אולם השרה ציינה כי "הפתרון אינו רלוונטי כרגע". השרה הוסיפה כי יש עובדת שכבר ביצעה בדיקת גלאי שקר ביוזמתה ונמצאה דוברת אמת, אף שהשרה הסבירה לה שאין צורך בכך.
לאחר שיחה זו ביצעו עוד שתי עובדות מלשכתה של השרה מיוזמתן ובמימונן בדיקת פוליגרף; שתיהן הודיעו לשרה על תוצאות הבדיקה ואחת מהן אף הציגה לשרה את המסמך שהיה בן עמוד אחד, שבו צוינו תוצאות הבדיקה, והשרה עיינה בו במהירות רבה מאוד.
עובדים במשרות אמון במשרד התרבות, שהם בחלקם צעירים, תלויים תלות יתרה בתקינות יחסיהם עם השרה בכל הנוגע להמשך העסקתם, ולכן ייתכן שיבצעו בדיקת גלאי שקר ביוזמתם, עקב רצונם לרצות את השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם. בכך הם עלולים להיקלע למצב שבו הם מוותרים, כביכול מבחירתם, על זכותם לכבוד ולפרטיות.
הנחיית היועמ"ש אינה עוסקת בביצוע בדיקת גלאי שקר ביוזמת העובד, ועל כן לא נמצא ליקוי בדרך פעולתה של השרה ושל גורמים אחרים במשרד התרבות בעניין זה. עם זאת, נוכח מעמדם של העובדים במשרות אמון ונסיבות העסקתם, כמתואר לעיל, טוב הייתה עושה השרה אילו הייתה נוקטת עמדה נחרצת יותר על מנת להניא את עובדי לשכתה מביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם. ייתכן כי בחירתה של השרה לעיין בתוצאת בדיקה כזאת, גם אם מדובר בעיון שטחי בלבד, ובחירתה לציין לפני עובדי הלשכה כי אחת העובדות ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, הביאה חלק מעובדי הלשכה לידי מחשבה כי כדי להפיס את דעתה של השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם - יש לבצע בדיקות גלאי שקר פרטיות.
ההמלצות העיקריות
על המעורבים בהסדרת הנושא של ניהול המידע במשרדי הממשלה לקבוע בהקדם הנחיות מחייבות בסוגיית ניהול הדוא"ל הארגוני, ובפרט הנחיות האוסרות על שימוש בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה.
נוכח ממצאי הביקורת המתוארים לעיל ונוכח האפשרות לפגיעה חמורה בזכותם של עובדי מדינה לפרטיות - יש מקום שהיועמ"ש ונציב שירות המדינה יחדדו את הנחיותיהם בנושא בדיקות גלאי שקר, לרבות ההנחיות לגבי ביצוע בדיקות כאלה ביוזמה של העובדים במקרים של הדלפות ושל משברי אמון.
סיכום
בבדיקת דרך פעולתה של לשכת שרת התרבות והספורט עלו שני נושאים עקרוניים שיש להסדיר אותם ולחדד את ההנחיות בעניינם.
הנושא האחד הוא שימוש של עובדים בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה. שימוש כזה עלול לפגוע בביטחון המידע המועבר באמצעות דוא"ל כאמור, לפגוע ביכולת של משרדי הממשלה לתעד את פעולותיהם וגם לפגוע ביכולת של גורמי ביקורת חיצוניים, כמו משרד מבקר המדינה והחשב הכללי, לפקח על הפעולות. על גנז המדינה ונש"ם, האחראים להסדרת נושא ניהול המידע במשרדי הממשלה, לקבוע בהקדם הנחיות מחייבות בסוגיית ניהול הדוא"ל הארגוני, ובפרט הנחיות המחייבות להשתמש בדוא"ל כאמור ולא בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה.
הנושא השני הוא ביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם של עובדים המועסקים בלשכת שרת התרבות והספורט במשרות אמון, בלי שהשרה נקטה עמדה נחרצת דייה על מנת להניא אותם מלעשות זאת. מכיוון שביצוע בדיקות כאמור עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכותם של עובדי מדינה לפרטיות - יש מקום שהיועמ"ש ונציב שירות המדינה יחדדו את הנחיותיהם בנושא, לרבות את ההנחיות לגבי ביצוע בדיקות פרטיות ביוזמה של העובדים במקרים של הדלפות ושל משברי אמון.