הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים

​אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, בתי חולים, מכוני מחקר, חברות פרטיות שונות ומשרד הביטחון משתמשים בבעלי חיים (להלן - בע"ח) לצורכי מחקר והוראה בתחומי מדעי החיים, הרפואה והפסיכולוגיה ולצורכי פיתוח ובדיקה של תרופות וחומרים.

באוגוסט 1994 נחקק בישראל חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן - חוק הניסויים) ונקבע כי שר הבריאות יהיה ממונה על ביצועו. בשנת 2001 נקבעו כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשס"א-2001 (להלן - כללי הניסויים בבע"ח). מדברי ההסבר להצעת החוק  עולה כי מטרתו "למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם". החוק מתיר ניסויים בבע"ח, אולם מטיל עליהם הגבלות רבות שנועדו להפחית את השימוש בבע"ח ולמזער את כאבם וקובע הליכים למתן היתרים לניסויים ולפיקוח עליהם. לפי החוק והכללים ניתנים שני סוגי היתרים:   1.  היתר כללי למוסד לעשות ניסויים;   2.  היתר לעשות ניסוי מסוים שניתן לחוקר שהוסמך לכך. בחוק הניסויים נקבע כי תוקם מועצה לניסויים בבע"ח (להלן - המועצה), וכי היא תהיה הממונה על ביצוע החוק. 

בשנת 2004 פרסם מבקר המדינה דוח על נושא הפיקוח על ניסויים בבע"ח  (להלן - הדוח מ-2004), ובו צוינו ליקויים רבים באיכות הפיקוח שנעשה על הניסויים על ידי המועצה ועל ידי מוסדות אחדים להשכלה גבוהה.

בעקבות ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בדצמבר 2009 החליט מבקר המדינה לעקוב אחר תיקון הליקויים שעליהם הצביע בדוח מ-2004.

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל-אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את דרכי עבודתה של המועצה ואת הפעולות שעשתה כדי לפקח על ניסויים בבע"ח. הבדיקה כללה גם מעקב אחר תיקון חלק מהליקויים שצוינו בדוח מ-2004. בדיקות בנושא הפיקוח על ניסויים בבע"ח וטיפול ברווחת בע"ח שמשמשים לניסויים נעשו גם בשלוש אוניברסיטאות: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית. בירורים נוספים נעשו במשרד הבריאות ובמכללה האקדמית להנדסה ע"ש בראודה. נתונים בנושא התקבלו גם ממשרד הביטחון.

יצוין כי בדוח זה משרד מבקר המדינה אינו נוקט עמדה בנוגע לשאלה אם ראוי לבצע ניסויים בבע"ח, אלא בודק את איכות הפיקוח על הניסויים בבע"ח לפי חוק הניסויים ובוחן אם הניסויים בוצעו לפי החוק, לפי כללי הניסויים בבע"ח ולפי הנהלים הקיימים.

עיקרי הממצאים

פיקוח המועצה לניסויים בבעלי חיים

על פי חוק הניסויים תפקידי המועצה כוללים קביעת כללים למתן היתרים לביצוע ניסויים בבע"ח ואת דרכי ביצועם כדי להביא לצמצום הסבל הנגרם לבעלי החיים ולמניעת ניסויים מיותרים; קביעת כללים בדבר ההכשרה בתחום מזעור הסבל לחיות מעבדה; גיבוש תכניות הסברה בנושאים שבתחום פעילותה ותכניות השתלמות והדרכה לחוקרים בנושאים הנוגעים לניסויים בבע"ח. נוסף על כך למועצה ניתנה סמכות לגביית אגרות לבקשות ולהיתרים. בכללי הניסויים בבע"ח שהתקינה המועצה נכללות, בין היתר, הוראות הנוגעות למתן היתרים לביצוע ניסויים במוסדות, הוראות להכשרת חוקרים והוראות לדרכי ביצוע ניסויים.

בחוק הניסויים נקבע כי המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה. הועלה כי המועצה טרם התקינה תקנון לקביעת סדרי עבודתה.

ועדות המועצה: המועצה הקימה בהתאם לחוק הניסויים ועדה קבועה למתן היתרים לביצוע ניסויים בבעלי חיים וועדה קבועה לביקורת , המוסמכת בין היתר, לבטל, להשעות ולשנות את ההיתרים. כן הקימה המועצה ועדת ערר קבועה לדיון בהיקפי משרה של וטרינרים במוסדות וועדות אד-הוק. נמצא כי ועדת הביקורת התכנסה רק פעם אחת בשנת 2005 בעקבות פנייה אליה. היעדרן של ועדות משנה נוספות, שיתכנסו בין ישיבות המועצה, מקשה על המועצה למלא את תפקידיה ביעילות.

הרכב חברי המועצה ונוכחותם בדיונים: בדיון של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין חוק הניסויים שהתקיים ב-1992 נקבע כי מטרת ההרכב של חברי המועצה היא "לא לתת למעונינים בניסויים שליטה על [פיקוח על ניסויים בבע"ח]". בחוק הניסויים נקבע מהו הַמִנְיין לאישור כללים, אולם המועצה לא קבעה מה צריך להיות הַמִנְיין המזערי שעל פיו יתקבלו יתר החלטותיה ואף לא קבעה מהו היחס הראוי בישיבות המועצה בין מספר הנציגים הנוטלים חלק בניסויים ובין מספר הנציגים הבלתי קשורים. נמצא שהיו ישיבות שבהן מרבית המשתתפים היו נציגים התומכים בניסויים.

מינויים של חברי המועצה: חוק הניסויים קובע כי על המועצה לכלול 23 חברים שימונו על ידי שר הבריאות; מאמצע שנת 2009 ועד יולי 2010 כיהנו במועצה 20 חברים בלבד. נוסף על כך, בסוף דצמבר 2010 שר הבריאות עדיין לא מינה נציג ממשרד המדע והטכנולוגיה לחברות במועצה (שר המדע והטכנולוגיה הציע נציג זה רק בסוף דצמבר 2010 והנציג מונה בסוף ינואר 2011), זאת לאחר שבמשך שלוש שנים לא פעלו שר הבריאות ושר המדע והטכנולוגיה לאייש משרה זו.

פיקוח המועצה על המוסדות: 1. הביקורת העלתה כי הרכב הוועדות הפנימיות של האוניברסיטאות שנבדקו אינו מגוון דיו, ובתהליך האישור של בקשות לביצוע ניסויים בבע"ח לא שותפו חברי ועדה שאינם "מעוניינים בניסויים" בבע"ח;

2. המועצה הכינה נהלים בנושא בשנת 1998, כמו כן בשנת 2001 היא התקינה את הכללים לניסויים בבע"ח. נמצא כי הנהלים של 59  המוסדות שניתן להם אישור לביצוע ניסויים מבוססים על הנהלים של המועצה משנת 1998 ולא עודכנו לכללים משנת 2001; 3. בשנת 2005 פרסמה המועצה חוברת נהלים המיועדת לוועדות הפנימיות אולם היא לא חייבה את המוסדות לאמץ את הנהלים הללו; 4. נמצאו מקרים שבהם טיפול המועצה במוסדות שלא קיימו את החלטותיה בעניין היקף משרת הווטרינר היה לקוי.

קבלת דיווחים מהמוסדות: 1. המועצה אינה יכולה לוודא, לפי הנתונים שבידה שמרוכזים על פי דיווחי המוסדות, שהשימוש בבע"ח בניסויים נעשה לפי מספר בעלי החיים שאכן הותר לשימוש. דיווחי המוסדות גם אינם מאפשרים למועצה להשוות בין מספר ההיתרים לניסויים שניתנו בשנה מסוימת ובין מספר בעלי החיים ששימשו לניסויים באותה שנה;  2. משנת 2009 דורשת המועצה מהמוסדות לדווח לה אחת לשנה גם על הפעילות הווטרינרית המתבצעת בבתי החיות. נמצא כי רק 82% מהמוסדות שביצעו בשנת 2009 ניסויים בבע"ח דיווחו כנדרש, ורק 65% מהמוסדות שביצעו עד אוגוסט 2010 ניסויים בבע"ח העבירו את הדיווחים האמורים.

ניסויים בבע"ח במשרד הביטחון: חלקו של משרד הביטחון בשימוש בסוגים מסוימים של בע"ח לצורך ניסויים הוא משמעותי בהשוואה למספר בעלי החיים שבהם נעשה שימוש כזה ביתר המוסדות. חוק הניסויים אינו מחייב את משרד הביטחון להעביר דיווחים למועצה; בעקבות בקשות לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, של ארגונים הפועלים למען בע"ח בשנים 2005 ו-2009 לקבל מידע ממשרד הביטחון, מסר משרד הביטחון למבקשים בנובמבר 2005 ובאפריל 2009 נתונים בלתי מסווגים לגבי שימוש בבע"ח בניסויים בשנים 2004-2008; כמו כן משרד הביטחון כתב למשרד מבקר המדינה בינואר 2011 כי הוא מאשר העברת מידע בלתי מסווג ונתונים כלליים לגורמים חיצוניים.

משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שמשרד הבריאות, המועצה ומשרד הביטחון יבחנו קביעת הסדר ולפיו משרד הביטחון יעביר למועצה מדי שנה מידע בלתי מסווג בנוגע לשימוש שנעשה בבע"ח במשרד הביטחון, וזאת בין היתר על מנת שתוכל לכלול נתונים אלה בנתונים שהיא מפרסמת על היקף השימוש שנעשה בבע"ח לצורך ניסויים. בהקשר זה ראוי גם לבחון את האפשרות שמשרד הביטחון יעביר למועצה דיווח שנתי על מתכונת פעילותה של ועדת הניסויים הפועלת במסגרתו. פעולות אלו עשויות לשפר את ההליכים המקצועיים אשר הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר מבצעים בתחום זה ולהגביר את שקיפותה של הפעילות שמקיים משרד הביטחון בתחום זה.

הפיקוח והדיווח של הווטרינרית של המועצה: 1. בדוח מ-2004  צוין כי המועצה לא הגדירה במפורט את תפקידי הווטרינרית, ונמצא כי במועד סיום הביקורת הדבר עדיין לא נעשה;   2.  המועצה לא בדקה בתוך פרק זמן סביר אם הליקויים שמצאה הווטרינרית בסיוריה וכיצד תוקנו; 3. בביקורת הנוכחית נמצא כי וטרינרית המועצה אינה מתעדת באופן שוטף את ממצאי ביקוריה בבתי החיות; 4. הווטרינרית אינה עובדת על פי תכנית עבודה תקופתית.

‏‏‏היועץ המדעי של המועצה: 1. המועצה לא הגדירה את סמכויותיו של המומחה המוגדר על ידה כיועץ המדעי על אף חשיבות תפקידו; 2. נמצא כי בשל ההיקף הגדול של האישורים של הוועדות המוסדיות, היועץ המדעי בודק אותם באיחור של כשנה עד כשנה וחצי ולעתים אף נגרם עיכוב ממושך יותר. עוד נמצא שלעתים דרש היועץ לתקן את האישורים בעת שהניסויים היו בעיצומם או לאחר סיומם, כך שחלק מהמלצותיו לא היו רלוונטיות.

הכשרת העובדים בבתי החיות: 1. המועצה אינה מחייבת את המוסדות לדאוג לכך שהחוקרים והסטודנטים העוסקים בניסויים בבע"ח יעברו קורסי רענון בנושא; כך, יכולות לעבור שנים רבות מאז שחוקר עבר את הקורס הנדרש; 2. חלק מהוועדות המוסדיות מאשרות טופסי בקשה להיתרים לניסויים בלא שמבקש ההיתר הציג תעודת הרשאה המעידה על השתתפותו בקורס ההכשרה ואף בלי שציין בטופס הבקשה האלקטרוני, כנדרש, את פרטי הקורס.

המערכת הממוחשבת של אישורים לניסויים: 1. המערכת הממוחשבת, האמורה לתת כלים למשתמשים בה ובהם היועץ המדעי של המועצה, אינה נוחה לתפעול, ועקב כך מקשה על הפיקוח של המועצה; 2. בטופס הבקשה האלקטרוני לקבלת היתר לניסויים בבע"ח לא נדרש מבקש ההיתר לכלול את כל המידע הרלוונטי לאישור השימוש בבע"ח בניסוי, ובכלל זה מידע על ניסויים דומים שנעשו בבני אדם ובבע"ח.

קביעת דרגת הסבל של בע"ח בניסוי: כדי למזער את הסבל של בע"ח נקבע סולם של חמש דרגות שעל פיו על החוקר לציין בטופס האלקטרוני הנזכר מהי דרגת הסבל של בעלי החיים שישמשו בניסוי. דרגה זו נועדה לשמש מדד לרמת ההשגחה ולרמת הטיפול הנדרשות בניסוי. הועלה מקרה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש בראודה שבו נקבעה לבע"ח בניסוי דרגת סבל נמוכה מהנדרש על פי הסולם.

המתה של בע"ח שנעשו בהם ניסויים בשל סיבות כלכליות: על פי החוק וכללי הניסויים בבע"ח העילה היחידה להמתת בע"ח היא "המתת חסד", כלומר לשם הפסקת סבל שלא ניתן למנעו באמצעים אחרים, ולא מתוך שיקולים כלכליים. נמצא כי לאחר הניסויים מקצת מבעלי החיים נמסרים לפינות חי וכדומה, אך במקרים רבים בעלי החיים מומתים ולא תמיד יש לדבר הצדקה.

גביית אגרות

משנת 2004 המועצה בוחנת את האפשרות לממש את סמכותה לגבות אגרה ממגישי בקשות להיתרים לניסויים בבע"ח, אולם עד אוגוסט 2010 היא טרם התחילה בגביית האגרה ומשרד הבריאות והמועצה אף לא פעלו למיצוי בירור הנושא ובכלל זה במשרד האוצר.

חלופות לניסויים בבע"ח

הביקורת העלתה כי ככלל לא דנה המועצה בנושא חלופות שונות לעריכת הניסויים, להוציא דיון אחד בו נשקלה שיטת ניסוי חלופית.

בעקבות הביקורת הודיעו משרד הבריאות והמועצה כי הם פועלים לתקן רבים מן הליקויים שצוינו בדוח, ובכלל זה הם מגבשים נהלים לעבודת המועצה, משפרים את דרכי הדיווח של המוסדות והטופס האלקטרוני, נוקטים אמצעים נגד מוסדות שפועלים באופן בלתי תקין, מוסיפים תקן חלקי של וטרינרית נוספת במועצה, פועלים לגביית אגרות, ובוחנים דרכים לקבלת מידע ממשרד הביטחון. מנכ"ל משרד הבריאות אף פרסם בינואר 2011 חוזר לגבי הצהרת הלסינקי  שבו הודגש כי ניסויים בבע"ח יתקיימו רק אם אין חלופה אחרת, וכי הם אינם תנאי מקדמי ומחייב לביצוע ניסויים בבני-אדם.

הפיקוח על ניסויים בבע"ח - אוניברסיטת בר-אילן

הוועדה הפנימית לפיקוח על ניסויים בבע"ח: 1. לא תוקן הליקוי שהוזכר בדוח מ-2004, ולפיו חבר הוועדה שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה אינו משתתף בכל ישיבות הצוות המצומצם ולא מועברות אליו בקשות;  2. שניים מהחוקרים המשתתפים בוועדה מבצעים ניסויים בבע"ח בהיקף נרחב, ורבים מבעלי החיים המשמשים לניסויים שייכים למחקרים שלהם; 3. חברי הוועדה אינם נפגשים בפועל, אינם רואים את הערות עמיתיהם לגבי בקשות להיתרים לניסויים ואינם עוקבים אחר ביצוע החלטותיהם; 4. מיוני 2010 רשאי כל מי שמבקש לקבל היתר לניסויים בבע"ח לבחור מי מחברי הוועדה שידון בבקשתו; 5. חברי הוועדה אינם מבקרים מדי פעם כנדרש בבתי החיות שבקמפוס כדי להתרשם מהתנאים הפיזיים שבהם מוחזקים בע"ח המשמשים לניסויים ומדרכי הטיפול בהם.

נהלים: 1. הביקורת הנוכחית העלתה כי האוניברסיטה לא הפיצה בקרב כל החוקרים והסטודנטים העוסקים בניסויים בבע"ח את התקנון המעודכן שלה מ-2005 הנוגע לביצוע ניסויים בבע"ח, ולמותר לציין כי הם לא נדרשו לאשר בחתימתם שהם קראו אותו ומודעים לאמור בו; 2. הוראת הנהלה הנוגעת לבתי החיות ולוועדה הפנימית לא עודכנה מ-1998, גם למרות שהוקם מרכז נוסף ובו כמה בתי חיות למכרסמים ובית חיות של קופים.

היתרים לביצוע ניסויים: מקצת מהחוקרים באוניברסיטה ממלאים את טופסי הבקשות באופן חלקי ולא מדויק, והוועדה הפנימית אינה דורשת את תיקון הבקשות כתנאי לאישורן.

הכשרת העוסקים בניסויים: 1. האוניברסיטה והמועצה לא הקפידו שבניסויים ישתתפו רק בעלי תעודת הרשאה לטיפול בבע"ח; 2. האוניברסיטה אינה נוהגת להעניק למסיימי קורס הכשרה מטעמה תעודת הרשאה המעידה על עמידה בתנאי הקורס, ופרטים על ההשתתפות בקורס נשמרים ברשימות ידניות בלבד.

וטרינר האוניברסיטה: 1. נמצא כי בניגוד להסדרים שנקבעו, הווטרינר אינו מקיים ביקורים בבתי החיות שבפקולטה למדעי החיים מדי יום ביומו; 2. נוכח הליקויים שעדיין נמצאים בבתי החיות באוניברסיטה, יש ספק אם הפיקוח של הווטרינר עונה על דרישות המועצה ואם הוראות חוק הניסויים מקוימות כנדרש;

3. הווטרינר נמצא במצב של חשש לניגוד עניינים מובנה נוכח היותו מנהל של אחד מבתי החיות וגם מפקח על תפקוד בית החיות הזה כווטרינר האוניברסיטה.

רווחת בעלי החיים ותחזוקת בתי החיות: לאחר פרסום הדוח

מ-2004 חל שיפור בתפקוד עובדי בתי החיות של האוניברסיטה; יחד עם זאת נמצא כי מקצת הליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לעובדים ולחוקרים טרם תוקנו: 1. כיוון שלא הותקנה מערכת לבקרת כניסה למרבית בתי החיות  באוניברסיטה, שהו שם גם חוקרים שלא עברו הכשרה לטיפול בבע"ח; 2. האוניברסיטה לא הגדירה בנוהל את תפקידיהם של העובדים בבית החיות ולא חייבה אותם, כפי שהומלץ בדוח הקודם, לתעד את כל התהליכים החשובים הכרוכים בהחזקת בע"ח. נוסף על כך הועלו ליקויים בפעילותם של בתי החיות, ובהם, בין היתר: הרישומים על הכלובים שבכל בתי החיות שבאוניברסיטה אינם מפורטים דיים; במבנה של בית חיות הדרומי נמצאו ליקויים חמורים שגרמו לתמותת בע"ח ששהו בו ולסגירתו; הוועדה הפנימית לא וידאה שדיווחיה מועברים למועצה, בהתאם לחוק; בבית החיות שבבניין לחקר הסרטן, האמור לפעול בתנאי SPF (כלומר תנאי סטריליות מחמירים), נמצא כי לא נשמרים כנדרש תנאים מחמירים הנוגעים לחשיפת בע"ח לגורמים פתוגניים סביבתיים; אין פיקוח הדוק על האנשים הנכנסים לבתי החיות; בתי החיות במרכז לחקר המוח פעלו מיום הקמתם כיחידה נפרדת משני בתי החיות האחרים שבפקולטה למדעי החיים ופעולתם לא הוגדרה בנוהלי האוניברסיטה; מוסדות האוניברסיטה לא קיימו דיון בממצאי דוח בדיקה שבוצעה במרכז לחקר המוח, והמלצותיו לא יושמו.

נוהלי בטיחות בבית החיות לקופים: 1. ועדת הבטיחות של המרכז למחקר המוח לא נוהגת להתכנס כלל, אף לא לאחר אירועים בטיחותיים שקרו במשך השנים ודרשו הפקת לקחים ושיפור נהלים; 2. מנהל בית החיות לא השתתף בשום ישיבה של מועצת הבטיחות, ואילו ראש מינהל המרכז לחקר המוח השתתפה בישיבה אחת בלבד; 3. מאז נובמבר 2007 לא אויש תפקיד נאמן הבטיחות.

זיהומים בבתי החיות של המרכז לחקר המוח: בבדיקה רפואית של בעלי החיים בבתי החיות של המרכז התגלה בהם זיהום קשה שחייב את השמדת בעלי החיים והפסקת המחקרים.

הפיקוח על ניסויים בבע"ח - אוניברסיטת תל-אביב

הוועדה הפנימית העליונה לפיקוח על ניסויים בבע"ח: בתת-הוועדות שבאוניברסיטה עדיין לא שובץ חבר שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה. לעניין זה העיר משרד מבקר המדינה גם בדוח מ-2004.

פיקוח הוועדה הפנימית העליונה: חברי הוועדה הפנימית העליונה אינם מפקחים ביעילות על הניסויים בבע"ח; לעתים שני נציגי פקולטה בתת-ועדה הם חוקרים המבצעים ניסויים רבים בבע"ח, אשר רבות מהבקשות לאישור ניסויים הן שלהם, והדבר מעלה חשש לניגוד עניינים.

נהלים: עד אוקטובר 2010 לא עדכנה האוניברסיטה את ההנחיות לחוקרים; האוניברסיטה מאפשרת לסטודנטים ולחוקרים להיכנס לבתי החיות ללא בקרה ואף לבצע ניסויים בלי שהצהירו בחתימתם כי קראו והבינו את נוהלי העבודה והכללים הרלוונטיים.

הכשרת העוסקים בניסויים: 1. נמשך המצב שעליו הוער בדוח מ-2004 ולפיו סטודנטים העוברים קורס הכשרה באוניברסיטה אינם מקבלים תעודת הרשאה; 2. סטודנטים המשתתפים בניסויים בבע"ח אינם מציינים כנדרש את המספר הסידורי של התעודה שלהם בבקשות להיתרים המוגשות לוועדה הפנימית ולמועצה.

רווחת בע"ח ותחזוקת בתי החיות: 1. אין סימון אחיד על גבי הכלובים, וכל בית חיות באוניברסיטה נוקט שיטת סימון שונה; 2. לא נעשית בקרת כניסה לנכנסים לבתי החיות השונים וכך גדל החשש לזיהומים.

הפיקוח על ניסויים בבע"ח - האוניברסיטה העברית בירושלים

הוראות והנחיות: האוניברסיטה העברית היא אחד משני המוסדות האקדמיים שעדכנו את נהליהם כנדרש.

הוועדה הפנימית העליונה: הוועדה החליטה כי במקרים מסוימים כדאי לשקול את העברתם של בע"ח ששימשו לניסויים לחזקתו של גורם חוץ, אך התנתה זאת במציאת גורם חוץ המוכן לשאת בהוצאות הטיפול הנדרש.

הוועדות הפנימיות בקמפוסים של האוניברסיטה: קיימות תת-ועדות של הוועדה הפנימית של קמפוס עין כרם שמשתתפים בהן רק חוקרים העוסקים בניסויים בבע"ח.

מנהל הרשות לבתי חיות: מנהל הרשות הוא גם מנהל בתי החיות וגם וטרינר האוניברסיטה, והוא עוסק בעצמו במחקר בבע"ח ויש בכך חשש לניגוד עניינים מובנה. הווטרינר גם מפקח בכובעו כווטרינר המוסד על פעילותו המחקרית ובזאת יש גם כדי לעורר חשש לניגוד עניינים; חשש זה קיים גם כאשר וטרינרים אחרים, הכפופים לו כמנהל הרשות, מפקחים על הניסויים שהוא מבצע בבע"ח.

סיכום והמלצות

חוק הניסויים בא לאזן בין הצורך לבצע ניסויים בבע"ח לשם קידום המדע והרפואה ובין הצורך למזער את הסבל הנגרם לבע"ח. המועצה לניסויים בבע"ח, המתמנה על ידי שר הבריאות, הופקדה על יישום החוק כדי לפקח על השימוש בבע"ח לצורך ניסויים ולדאוג שייעשה בהתאם לחוק.

ראוי לציין כי המועצה תיקנה חלק מהליקויים שמבקר המדינה העיר עליהם בדוח מ-2004, ויש לציין זאת בחיוב.

יחד עם זאת המועצה קיימת כבר כ-16 שנים, וניתן היה לצפות כי במהלך תקופה ארוכה זו היא תשכיל לגבש לעצמה שיטות פעולה יעילות ואפקטיביות לפיקוח על ניסויים בבע"ח; אולם מהממצאים עולה כי בעניין זה המועצה עדיין מתפקדת כמעט באותה מתכונת מהיום שנוסדה, וגם לא תיקנה את הליקוי העיקרי שעליו הצביע מבקר המדינה בדוח הקודם - אי-הקמת "מנגנון שיאפשר לה לוודא שהוועדות [המוסדיות הפנימיות] מתפקדות כנדרש".

על המועצה לבצע בהקדם ארגון מחדש של שיטות עבודתה ולגלות גישה פעילה יותר בעניין ריכוז ידע על הנעשה בתחום הניסויים בבע"ח בארץ ובעולם וכן בנוגע לחלופות אפשריות לניסויים בבע"ח כדי שישמשו תשתית של ידע לחברי המועצה, לחברי הוועדות הפנימיות של המוסדות שקיבלו היתר לקיים ועדות כאלה ולחוקרים השונים.

בידי המועצה עדיין אין כלים יעילים ואמצעים לקבלת מידע על יעילות הפעולה של הוועדות הפנימיות. על המועצה לנקוט צעדים ארגוניים שיאפשרו לה לבחון בהקדם את הדיווחים שהיא מקבלת מן המוסדות על הניסויים המתבצעים בהם, וזאת כדי שתוכל במקרים המתאימים להגיב עליהם בסמוך למועד קבלתם. עליה גם לנקוט את הצעדים הדרושים כדי שהבקרה שהיא מקיימת על המוסדות הללו תהיה יעילה יותר.

על המועצה לפעול על מנת שנוכחות חבריה בדיונים שהיא מקיימת תהיה גבוהה יותר, כך שההחלטות שמתקבלות בהם ישקפו את דעת רוב חבריה. כאמור, המועצה אמורה לכלול חוקרים העוסקים בניסויים בבע"ח, נציגים של ארגונים למען בע"ח ונציגים של משרדי ממשלה שונים. בהיעדר הקפדה על מגוון זה של חברים במועצה ובהיעדר קביעה של המִנְיין החוקי לקבלת החלטות עקרוניות, גוברת לעתים קרובות דעתם של המצדדים בכיוון מסוים, וכך לא נשמר האיזון שאליו שאף המחוקק בעניין זה.

על המועצה ומשרד הבריאות גם לפעול להסדרת נושאים עקרוניים הדורשים לעתים הבהרה של החוק או הכללים, ובכלל זה עליהם להסדיר בשיתוף משרד האוצר את נושא גביית אגרות שתמורתן תשמש למימון המנגנונים הדרושים לשיפור יכולת הפיקוח שלה. על המועצה לתת את הדעת על החשש לניגוד עניינים מובנה בתפקידיהם של הווטרינרים במוסדות השונים ולפעול למציאת פתרון לסוגיה. על המועצה גם לתת את הדעת לפעולות הנדרשות מצדה למניעת המתה של בע"ח ששימשו לניסויים הנעשית מסיבות כלכליות, ולמציאת פתרונות הולמים לסוגיית שיקום בע"ח שהניסוי אינו מחייב את המתתם.

הממצאים שהעלתה הביקורת לגבי קיום החוק והמתחייב ממנו על ידי אוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב מצביעים על ליקויים בטיפולם ברווחת בע"ח שיש בהם אף חשש לפגיעה באיכות המחקרים המבוצעים בהן. הנהלות אוניברסיטאות אלה נושאות באחריות לנושא ועליהן לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת זו; על המועצה לעקוב אחר פעולות אלה ולוודא את תיקון הליקויים.

הממצאים מלמדים גם שבאוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב הפיקוח שמבצעות הוועדות הפנימיות אינו מספק, ויש בכך כדי לפגוע ברווחת בע"ח שבבתי החיות של אוניברסיטאות אלה. מתעורר חשש כי עבודתם של מקצת מחברי ועדות אלה נעשית בשעה שהם מצויים במצב של ניגודי עניינים, זאת משום שמדובר בחוקרים המבצעים ניסויים רבים בבע"ח. על המועצה והנהלות המוסדות לתת על כך את הדעת ולנקוט את הצעדים הדרושים בעניין זה. יש לקבוע בהנחיות המועצה, ואם נדרש גם בכלליה, כי חברי הוועדות הפנימיות חבים בראש ובראשונה חובת נאמנות כלפי המועצה ורק אחר כך כלפי מוסדותיהם, זאת כיוון שוועדות אלה ממלאות את מקומה של המועצה במוסד שבו הן נמצאות. על כן על הוועדות הפנימיות לדאוג לדווח למועצה מיד על כל אירוע חריג שהתרחש במוסד בתחום הטיפול בבע"ח ועל הצעדים שננקטו בעקבות זאת.

ראוי לשבח את האוניברסיטה העברית על טיפולה התקין בכמה היבטים של רווחת בע"ח, ועל יתר המוסדות העוסקים בניסויים בבע"ח לקחת ממנה דוגמה בעניין זה.

נוכח הליקויים שהועלו בדוח ביקורת זה חוזר משרד מבקר המדינה על המלצתו בדוח הקודם, ולפיה "על המועצה ועל שר הבריאות להפיק את הלקחים הדרושים מממצאי הביקורת, לבחון דרכים לשיפור היישום של הוראות החוק ולנקוט את כל הפעולות הנחוצות לקיום בקרה נאותה בעניין הניסויים בבעלי חיים. מן הראוי שהאוניברסיטאות שנבדקו והמוסדות האחרים [העוסקים בניסויים בבעלי חיים] יפיקו גם הם את הלקחים וינקטו את כל הצעדים הדרושים ליישום כל הוראות החוק".

קיום המלצות אלה והקפדה של כל הגורמים הנוגעים בדבר על קיום הוראות החוק יקדמו את השגת המטרה החשובה שמצוינת בדברי ההסבר לחוק הניסויים, והיא - "מציאת האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם".