עד השנים האחרונות התבסס המבנה הארגוני של האוניברסיטאות ובכללן אוניברסיטת תל-אביב על התפתחות היסטורית שהביאה, בדרך כלל, להפרדה בין גופי הניהול הכלליים - כגון חבר הנאמנים, הוועד המנהל והנשיא ובין גופי הניהול האקדמיים - כגון הסנט, הרקטור והדקנים.
בינואר 2000 המליצה ועדת מלץ לבטל את המבנה הדואלי של גופי הניהול באוניברסיטאות ולהחליפו במבנה חד-קדקודי שבראשו יעמוד הנשיא, ובכפיפות אליו יפעל משנה לעניינים אקדמיים (רקטור) שיעמוד בראש הסֵנָט; לצמצם את סמכויותיו ותפקידיו של חבר הנאמנים; לחזק את מעמדו של הוועד המנהל (או הוועד הפועל), להרחיב את תפקידיו וסמכויותיו ולהכפיף אליו את הנשיא; להגדיל את מספרם של נציגי הציבור בוועד המנהל ולהקטין את מספרם של נציגי הסנט בו. עם זאת קבעה הוועדה כי אין לכפות על המוסדות אחידות לגבי החוקה והמבנה הארגוני שלהן, אך המבנה הארגוני שלהן חייב להיות מושתת על יסודות שיבטיחו את השגת מטרותיו של המוסד, יעדיו ותכניותיו להצטיינות במחקר ובהוראה.
באוניברסיטת תל-אביב (להלן גם - האוניברסיטה) החל המהלך לשינוי החוקה כבר בספטמבר 2003, עם מינויה של ועדה בראשות פרופ' י' יורטנר "לבדיקת הגופים המנהלים באוניברסיטה", שעל סמך המלצותיה שונתה החוקה במאי 2004. בין היתר, סמכויותיו ותפקידיו של חבר הנאמנים צומצמו מאוד, ומנגד הורחבו מאוד סמכויותיו של הוועד המנהל: מספר חבריו צומצם במידה דרסטית מכ-50 חברים ל-11 חברים בלבד (על פי התיקון האחרון לחוקה - 13 חברים) והוא הפך לגוף אופרטיבי שמשקלם של נציגי הציבור בו נעשה מכריע. לנוכח זאת, חשוב להקפיד על תקינות הליכי הבחירה של חברי הוועד המנהל.
ביוני 2009 פורסם באמצעי התקשורת כי נשיא אוניברסיטת תל-אביב דאז, פרופ' צבי גליל (להלן גם - הנשיא), הודיע על פרישתו מהתפקיד לאחר כהונה קצרה יחסית של כשנתיים בלבד , עקב רצונו להתמסר למחקר אקדמי בתחום ההתמחות שלו - מדעי המחשב. ואולם כחודש לאחר מכן התקבלה במשרד מבקר המדינה תלונה ולפיה הוועד המנהל של האוניברסיטה הדיח למעשה את הנשיא. עוד נטען בתלונה כי "לכאורה קיימים חשדות לניגודי עניינים, להסתרת עובדות מהותיות על קשרים בין מועמדים לחברות בוועד המנהל לבין חברים אחרים בוועד המנהל, ולפעולות שנעשו בניגוד לכללים המופיעים בתקנון של האוניברסיטה".
פעולות הביקורת
בחודשים אוגוסט 2009-ספטמבר 2010 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין היבטים שונים הקשורים לתפקודו של הוועד המנהל באוניברסיטת תל-אביב, ובכלל זה הנושאים שהועלו בתלונה. להלן פירוט הנושאים: קשרי הגומלין בין הוועד המנהל ובין חבר הנאמנים והנשיא; הליכי מינוי חברים בוועד המנהל; סוגיות הקשורות לזיקות בין חבריו; היבטים שונים הקשורים לקידום פרויקט הקמה של מעונות סטודנטים ולקביעת תנאי ההתקשרות עם היזם שיקים אותו וכן למעורבותו של אחד מחברי הוועד המנהל בפרויקט זה; והליך הפסקת הכהונה של הנשיא. הביקורת נעשתה באוניברסיטה, ובדיקות השלמה נעשו בוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן - ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (להלן - מל"ג) ובמל"ג עצמה.
יובהר שמשרד מבקר המדינה לא בחן את אופן תפקודו של פרופ' גליל כנשיא, ואין לראות בדוח זה משום חוות דעת כלשהי על מידת הצלחתו במילוי התפקיד ועל השאלה אם הייתה הצדקה לסיום כהונתו לאחר כשנתיים. ההחלטה בעניין זה נמצאת בתחום שיקול הדעת של חברי הוועד המנהל, ומשכך לא מצא משרד מבקר המדינה מקום לעסוק בכך.
עיקרי הממצאים
יחסי הגומלין בין הוועד המנהל לחבר הנאמנים ולנשיא
בחוקה שהייתה בתוקף עד מאי 2010 לא נקבע במפורש מי המוסד העליון באוניברסיטה, אף שבמסמך גרוסמן שאישרה מל"ג בשנת 2004 ובחוקות של אוניברסיטאות אחרות נקבע כי חבר הנאמנים יהיה המוסד העליון. לחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב לא הייתה כל מעורבות בהליכי המיון והבחירה של חברי הוועד המנהל או השפעה על הליכים אלה. ככלל, הוועד המנהל לא היה נתון לפיקוח ולביקורת, והוא היה היחיד המוסמך למנות ולפטר מי מחבריו. יחסי הגומלין בינו לנשיא וחלוקת הסמכויות ביניהם לא הובהרו במידה מספקת. אמנם לוועד המנהל הוענקה הסמכות למנות את הנשיא ואף להעבירו מתפקידו, אך לא פורטו סמכויות הפיקוח שלו על הנשיא.
לאחר כניסתו של פרופ' גליל לתפקידו התגלעו מחלוקות ועימותים, חלקם על רקע אישי, בין חברים בוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב ובהם הנשיא ובין הוועד המנהל וחבר הנאמנים, והם הקשו מאוד את תפקודה התקין של האוניברסיטה. מקצתם נוצרו עקב אי-בהירות החוקה ומקצתם עקב היעדר איזון מספק בין מוסדות אלה. מערכת יחסים עכורה התפתחה בין הנשיא ובין חבר הוועד המנהל, מר אלפרד אקירוב. מר אקירוב הביע את אי-שביעות רצונו מתפקודו של פרופ' גליל ואף סבר שיש להדיחו מתפקידו.
ההליך שהביא לסיום כהונתו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' גליל, גרם לחילוקי דעות חריפים בין הוועד המנהל ובין מר רוברט גולדברג, יו"ר חבר הנאמנים דאז. בעיצומו של המשבר פנה בנובמבר 2009 יו"ר חבר הנאמנים לוועד המנהל וביקש ממנו להעביר מתפקידם את נציגי הציבור בוועד ואת יושבת ראשו. כשנה לאחר פנייתו של יו"ר חבר הנאמנים לוועד המנהל, נותרה מחלוקת יסודית בין יו"ר חבר הנאמנים לשעבר ובין האוניברסיטה ויושבת הראש לשעבר בדבר העובדות הנוגעות לטיפול בפנייה ולתקפותה.
הסדרים למניעת ניגוד עניינים
האוניברסיטה לא קבעה נוהל הכולל הסדרים פרטניים ליישום ההוראה הכללית שנקבעה בחוקה בנושא ניגוד עניינים: לא נקבעו סדרי הדיווח של חברי הוועד המנהל על קשריהם ובייחוד קשרים עסקיים עם גופים, הן ציבוריים והן פרטיים, המקיימים קשרים עם האוניברסיטה או שיש פוטנציאל לקשריהם עמה; לא נקבעו סדרי הדיווח שלהם על קשרים עסקיים ואישיים שיש להם עם חברים אחרים בוועד המנהל ועם מועמדים לכהן כחברים בו; ולא נקבעו הגורמים האחראים לקבלת הדיווחים ולקביעת דרכי הפעולה שיינקטו נוכח האמור בהם. בהיעדרו של נוהל כזה לא נדרש איש מחברי הוועד המנהל לדווח על קשרים אלה.
בשנים האחרונות הורחבו מאוד קשרי האוניברסיטה עם גורמים פרטיים וציבוריים מתחומים שונים כגון התעשייה, המסחר, השירותים והנדל"ן. כמו כן לנוכח השינויים שבוצעו בחוקת האוניברסיטה הוטלו על הוועד המנהל ועל חבריו סמכויות רבות, וכפועל יוצא מעורבותם בפעילותה השוטפת של האוניברסיטה גברה. ואולם מהממצאים עולה כי חברי הוועד המנהל, ובהם נציגי הציבור מהתחומים האמורים, לא הפנימו די הצורך את העובדה ששינויים אלה מחייבים אותם לנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי שלא ייקלעו למצבים של ניגוד עניינים ואף של חשש לניגוד עניינים. בפועל חלק מחברי הוועד המנהל נקלעו למצבים שהיה בהם חשש לניגוד עניינים בין פעילותם באוניברסיטה ובין פעילויות אחרות שלהם.
מינויים
באוניברסיטה לא נקבע נוהל המסדיר את עבודתן של ועדות החיפוש המוקמות לצורך מינוים של בעלי התפקידים הבכירים (כגון יו"ר הוועד המנהל, הנשיא ונציגי הציבור בוועד המנהל), וכל ועדה רשאית לקבוע לעצמה את נוהלי פעולתה. בהיעדרו של נוהל מחייב כאמור, עלולה להיפגע בין היתר עבודתן של ועדות החיפוש, ואכן התברר כי ועדות אלו לא תיעדו את דיוניהן באורח מסודר. כמו כן הועלו ליקויים בתהליכי עבודתן של הוועדות.
1. בינואר 2009 הציעה ועדת חיפוש למנות את ד"ר ליאורה מרידור ליו"ר הוועד המנהל, ובמרס 2009 אישר הוועד המנהל את המינוי. בעניין זה הועלו הליקויים האלה: לא נרשמו פרוטוקולים מסודרים ומפורטים די הצורך של דיוני הוועדה; בעת בחינת המועמדים שימשה ד"ר מרידור דירקטורית חיצונית בחברת "אל-רוב (ישראל) בע"מ", שבשליטתו של חבר ועדת החיפוש מר אקירוב. ואולם מר אקירוב וד"ר מרידור לא דיווחו רשמית לוועדה או ליועצת המשפטית של האוניברסיטה על קשרים אלה; ועדת החיפוש ראיינה רק את ד"ר מרידור, ולמעשה קיבלה את החלטתה בלא שהשוותה בינה ובין מועמדים אחרים; רק לאחר שוועדת החיפוש בחרה את ד"ר מרידור, היא התבקשה להגיש לאוניברסיטה מסמך המפרט את קורות החיים שלה; הוועד המנהל אישר את מינויה של ד"ר מרידור (להלן גם - יושבת הראש) בהצבעה גלויה, אף שלפי החוקה נדרש היה לאשרו בהצבעה חשאית.
2. במאי 2009 אישר הוועד המנהל את מינוים של פרופ' בולסלב גולדמן וד"ר שוקי גלייטמן לנציגי ציבור לוועד המנהל. ועדת החיפוש שהמליצה עליהם, אשר בראשותה עמדה יושבת הראש והיה חבר בה גם מר אקירוב, לא רשמה פרוטוקול מפורט די הצורך ולא ראיינה איש מהמועמדים, אף לא את המועמדים שעליהם החליטה להמליץ. בין פרופ' גולדמן ומר אקירוב יש קשרים חברתיים, וליושבת הראש יש היכרות רבת שנים עם פרופ' גולדמן ועם ד"ר גלייטמן. בעת המינוי כיהן ד"ר גלייטמן כיו"ר הוועד המנהל של מכללה אקדמית מתוקצבת - המכון הטכנולוגי חולון - אך לא נמצאו בתיקי האוניברסיטה וות"ת מסמכים המעידים שהאוניברסיטה או ד"ר גלייטמן עצמו ביקשו מוות"ת לאשר שד"ר גלייטמן יכהן בעת ובעונה אחת בשני המוסדות, על אף שנעשו פניות בעניין זה בעל פה; הוועד המנהל אישר גם את מינוים של פרופ' גולדמן וד"ר גלייטמן בהצבעה גלויה, אף שלפי החוקה נדרש היה לאשר את המינוי בהצבעה חשאית.
3. הרכב נציגי הציבור בוועד המנהל הנוכחי של האוניברסיטה אינו מגוון במידה מספקת. למעט חבר אחד העוסק בתחום המשפטי, חבריו פעילים בתחום העסקי והניהולי, ואין בו אנשים הפועלים בתחומים חשובים אחרים שיכולים לתרום לאוניברסיטה, כגון רוח, חברה, תרבות, חינוך וביטחון. כמו כן קיימת מערכת של קשרים אישיים ועסקיים בין נציגי הציבור החברים בו שאינה תורמת להטרוגניות שבו. אמנם מערכת קשרים זו יכולה לשמש בסיס לשיתוף פעולה בין חברי הוועד המנהל ואף לייעל את עבודתו, ואולם במקרים מסוימים היא עלולה לסכל את האפשרות לדיאלוג פורה בין מגוון של דעות ורעיונות. תופעות אלה התאפשרו, בין היתר, נוכח הליקויים האמורים לעיל בבחירת נציגי הציבור בוועד המנהל, שנעשתה בהשתתפות פעילה של אנשים שיש להם קשרים עם המועמדים.
פרויקט המעונות ומעורבות חבר הוועד המנהל בו
בספטמבר 2006, לאחר הליך מיון שבו השתתפו 15 יזמים מועמדים, פנתה האוניברסיטה לשבעה יזמים והציעה להם להשתתף במכרז להקמה ולהפעלה של מעונות סטודנטים ושטחי מסחר (להלן - הפרויקט או פרויקט המעונות). בין היזמים הייתה חברת שיכון עובדים בע"מ (להלן - שיכון עובדים), שציינה בהצעתה כי הקבלן שיבצע עבורה את הפרויקט הוא חברת סולל בונה בע"מ (להלן - סולל בונה), "שהינה חברת 'אחות' של שיכון עובדים בע"מ". ממסמכי האוניברסיטה עולה כי ההכנסות הצפויות ברוטו של היזם שיזכה במכרז במשך תקופת הזיכיון, כ-25 שנה, נאמדו בכמיליארד ש"ח, וההכנסות הצפויות נטו נאמדו בכ-165 מיליון ש"ח.
משרד מבקר המדינה לא בדק בביקורת הנוכחית את התהליכים שבמסגרתם הוחלט על ביצוע הפרויקט בכלל, ובמתכונתו הנוכחית בפרט, ולא בדק אילו פעולות ואילו בדיקות כלכליות ואחרות ביצעה האוניברסיטה בעניין זה והאם הן נעשו כראוי.
בדיון שהתקיים במרס 2007, לאחר שוועדת ההיגוי של הפרויקט החליטה ששיכון עובדים היא החברה היחידה שתשתתף בשלב המשא ומתן, סיכמו נשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' איתמר רבינוביץ, יו"ר הוועד המנהל דאז, מר דב לאוטמן, מר אקירוב ומנכ"ל האוניברסיטה דאז, פרופ' גדעון לנגהולץ, כי מר אקירוב יבחן, בעזרת יועץ חיצוני שישכור, את פרטי המכרז ויסייע בניהול המשא ומתן (כעבור כחודש דווח לוועד המנהל כי מר אקירוב משמש ראש צוות המשא ומתן). מר אקירוב ציין בפני משרד מבקר המדינה, בין היתר, כי הוא מונה לצוות משום מומחיותו בנושא. ממסמכי האוניברסיטה לא עולה שפרופ' רבינוביץ ומר לאוטמן בחנו אם ראוי שיזם פעיל וידוע בתחום הנדל"ן יהיה מעורב בבדיקת הפרויקט ובמשא ומתן.
באפריל 2007 דיווח מר אקירוב לוועד המנהל כי היועץ החיצוני העלה שהמכרז נעשה בצורה מקצועית וטובה מאוד. מהפרוטוקולים של ישיבות הוועד המנהל לא עולה כי מי מחברי הוועד ביקש לקבל לעיונו את הדוח של היועץ החיצוני או כי מר אקירוב מסר להם דוח זה ביזמתו, ובתיקי האוניברסיטה לא נמצא דוח המסכם את תוצאות הבדיקה, אף על פי שמדובר בנושא חשוב ומהותי ובפרויקט בהיקף כספי ניכר ביותר.
בישיבת הוועד המנהל ביולי 2007, הישיבה השנייה מאז כניסתו של פרופ' גליל לתפקידו כנשיא האוניברסיטה, הביע פרופ' גליל את הסתייגותו ממעורבותו של מר אקירוב בפרויקט. ואולם הוועד המנהל החליט כי מר אקירוב ומנכ"ל האוניברסיטה ימשיכו במשא ומתן עם חברת שיכון עובדים על מנת להגיע להסכם הטוב ביותר שניתן. עד אותו מועד לא העלה מי מחברי הוועד המנהל וההנהלה, ובכללם היועצת המשפטית של האוניברסיטה, עו"ד לאה כגן, שידעו על חלקו של מר אקירוב במשא ומתן, את הצורך לבחון אם בהיותו יזם מרכזי ופעיל בתחום הנדל"ן, אין במעורבותו בפרויקט המעונות משום חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות פוטנציאל לניגוד עניינים. גם לאחר שפרופ' גליל ביקש למנוע "כל ספק של מראית עין לניגוד אינטרסים" בפעולות הנוגעות לפרויקט, לא מצאו לנכון חברי הוועד המנהל ואף היועצת המשפטית, שנכחה בדיון האמור של הוועד המנהל, לבחון את הנושא.
מר אקירוב לא דיווח בשום שלב לוועד המנהל או לגורמים אחרים באוניברסיטה, ובהם היועצת המשפטית, שחברת סולל בונה, שהיא כאמור חברה אחות של חברת שיכון עובדים, שעמה התנהל המשא ומתן, בנתה באותו מועד עבור חברה בשליטתו פרויקט בנייה בשכונת ממילא בירושלים ואף אמורה, כאמור, לשמש קבלן מבצע מטעם שיכון עובדים בפרויקט המעונות; אף שכבר במרס 2007 העבירו אליו הגורמים העוסקים בנושא באוניברסיטה את כל חומר המכרז והוא ידע עובדות אלה. מר אקירוב המשיך לייצג את האוניברסיטה במשא ומתן עד נובמבר 2007, וגם לא ביקש מהיועצת המשפטית של האוניברסיטה חוות דעת לגבי הצעדים המתחייבים מזיקתו לשיכון עובדים ולסולל בונה.
יודגש כי אין בממצאים שהובאו בפרק זה כדי לקבוע כי מר אקירוב פעל לקידום עניינו בכלל ובניגוד לטובתה של האוניברסיטה בפרט.
סיום כהונתו של פרופ' צבי גליל כנשיא
בסוף יוני 2009, כעבור כשלושה חודשים וחצי מתחילת כהונתה של יושבת הראש, הסתיימה ביזמתה כהונתו של פרופ' גליל, כשנתיים לאחר שהחל לכהן בתפקידו:
ב-29.6.09, בתום ישיבה רגילה של הוועד המנהל, ביקשה יושבת הראש מחברי הוועד (אך לא מהמשקיפים הקבועים בישיבות) להישאר בחדר הישיבות לצורך דיווח והתייעצות (להלן - ישיבת ההמשך). מתרשומת לא רשמית של ישיבת ההמשך שהכינה יושבת הראש עולה כי היא דיווחה על מגעים קודמים שניהלה עם פרופ' גליל בדבר סיום כהונתו, וכי פרופ' גליל הציג את עמדתו בנושא לחברי הוועד המנהל ועזב את מקום הישיבה; אחרי כן קיימו חברי הוועד המנהל התייעצות ובה חיוו כולם את דעתם כי על פרופ' גליל להתפטר. על פי התרשומת האמורה, "התייעצות חברי הוועד המנהל הביאה אותם לכלל מסקנה, כי יש לאפשר לפרופ' גליל להתפטר מתפקידו בתוך 48 שעות, בצורה מכובדת וראויה. אי הסכמתו תאלץ את חברי הוועד המנהל לפעול להדחתו, בהליך של הדחה, כקבוע בחוקת האוניברסיטה".
בעניין תהליך קבלת ההחלטה האמורה העלה משרד מבקר המדינה את הממצאים האלה: יושבת הראש לא דיווחה מבעוד מועד למוסדות העליונים של האוניברסיטה - חבר הנאמנים והסנט - על כוונתה להביא להפסקת כהונתו של פרופ' גליל ולא התייעצה אתם בעניין זה, הגם שראוי היה לעשות כן לנוכח העובדה שמדובר בנושא חשוב ומהותי, ואף לא דיווחה להם על כך בדיעבד; ישיבת ההמשך התקיימה כאמור ללא המשקיפים הקבועים (המנכ"ל, היועץ המשפטי ויו"ר אגודת הסטודנטים), שאמורים על פי החוקה להשתתף בישיבות הוועד המנהל, ואף רקטור האוניברסיטה דאז לא נכח בה. בסדר היום המתוכנן של הישיבה הרשמית שקדמה לישיבת ההמשך, אשר נמסר מראש לחברי הוועד המנהל ולמשקיפים, לא נאמר כי צפוי דיון בסיום כהונת הנשיא; לא נרשם פרוטוקול רשמי מסודר ומפורט דיו של ישיבת ההמשך; שניים מהחברים (פרופ' גולדמן וד"ר גלייטמן), שנכנסו לתפקידם סמוך למועד הישיבה השתתפו בדיון ואף תמכו במהלך שהביא להפסקת כהונתו; ההחלטה להודיע לפרופ' גליל כי עליו להתפטר לא התקבלה בהצבעה חשאית כנדרש בחוקה.
בחינת ההליך שבעקבותיו הסתיימה כהונתו של פרופ' גליל העלתה ליקויים בדבר תקינותו של ההליך: הליך זה, שהיה להלכה התפטרות ולמעשה הדחה, נעשה בחפזה ושלא בהתאם למתחייב מהחוקה; יש שתי גרסאות שונות בדבר אופן קיומו של ההליך ונסיבותיו והוא אף לא תועד כהלכה. על האוניברסיטה להפיק במהרה את הלקחים מאירוע זה.
סיכום והמלצות
בדוח זה הועלו תקלות וליקויים מהותיים מאוד, לרבות בהתנהלות נציגי ציבור בוועד המנהל של האוניברסיטה. עם זאת, לא נעלם מהעין שחברי הוועד המנהל של האוניברסיטה, ובכללם יושבת הראש לשעבר ד"ר מרידור וחבר הוועד המנהל מר אקירוב, פעלו מתוך כוונה לסייע לאוניברסיטת תל-אביב, כמוסד השכלה גבוהה מרכזי במדינת ישראל.
מן הפרט אל הכלל: נציגי הציבור בוועדים המנהלים של האוניברסיטאות בישראל, העושים את מלאכתם בהתנדבות ומתוך שליחות, הם נדבך חשוב ומרכזי בניהול ובהובלה של מוסדות אלו. תרומתם כפולה - הם תורמים במומחיותם ובניסיונם שצברו בשנים רבות של עשייה; כמו כן הם מביאים את נקודת המבט הציבורית לתהליכי החשיבה, הבחינה וההחלטה של הוועדים המנהלים. אשר על כן יש מקום לעודד את שילובם של הטובים ביותר בגופים אלו.
ממצאיו של דוח זה מלמדים כי יש לפעול לכך שעבודת הוועדים המנהלים בכלל, ושילובם של נציגי הציבור בוועדים המנהלים בפרט, יושתתו על שני עוגנים חשובים: האחד - הגדרה ברורה של התפקידים, הסמכויות ותחומי האחריות של כלל הגופים והגורמים המנהלים של האוניברסיטה, כדי להבטיח סביבה תפקודית ברורה ומוגדרת של הוועד המנהל ונציגי הציבור שבו. העוגן השני - נקיטת צעדים שיבטיחו שכל הפעולות הנוגעות למינוים של נציגי הציבור לוועד המנהל ולפעילותם בו ייעשו על פי הנורמות הציבוריות המחייבות את האוניברסיטה כמוסד ציבורי הממומן מתקציב המדינה.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמוסדות להשכלה גבוהה יפיקו מהערה כללית זו ומהערות נוספות המפורטות בדוח את הלקחים הדרושים באופן שיתרום לשילוב המיטבי של נציגי הציבור בוועדים המנהלים ולתפקוד תקין ויעיל של גוף הנהלה חשוב זה.
כמו כן ראוי שהמועצה להשכלה גבוהה תבחן ביסודיות את מכלול הליקויים שפורטו בדוח זה, תסיק מהם מסקנות לגבי אופן פעילותם של כלל המוסדות האקדמיים ותיתן את ההנחיות הדרושות בעניין זה.