"אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ" (להלן - אגד) מפעילה תחבורה ציבורית בין-עירונית ועירונית ומקיימת נסיעות מיוחדות (למפעלים, לבתי ספר וכיו"ב).
בהסכם הסובסידיה שנחתם עם אגד בשנת 2005 נקבע כי הממשלה תממן הצטיידות אוטובוסים כדי להבטיח את חידוש צי האוטובוסים באגד וזאת מתוך תקציב הסובסידיה השוטף. הסכום חושב על פי המנגנונים המפורטים בנספח שמצורף להסכם הסובסידיה (להלן - נספח קרן ההצטיידות). התקציב השנתי לרכישת אוטובוסים בשנת 2009 היה 230 מליון ש"ח.
פעולות הביקורת
בחודשים מרס עד אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול ברכישת אוטובוסים על ידי אגד בשנים 2002-2009. הביקורת נעשתה באגד, במשרד התחבורה, במשרד להגנת הסביבה ובאגף התקציבים שבמשרד האוצר.
עיקרי הממצאים
1. אין באגד נוהל להסדרת הליכי ההצטיידות באוטובוסים עם פירוט תהליך בחירת היצרן, קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן עם סוכני ייבוא ובוני מרכבים. משרד התחבורה לא חייב את אגד במסגרת ההסכם עם הממשלה לפעול על פי נורמות ציבוריות, ובכלל זה ביצוע הליכי רכש תחרותיים ופומביים, ולא פיקח על הליך הצטיידותה.
2. מנתוני משרד התחבורה ביוני 2010 עולה, כי שיעור האוטובוסים באגד שפועלים בתקן זיהום אוויר "יורו 3" או בתקן ישן יותר, גבוה יחסית למפעילי אוטובוסים אחרים, שרכשו את צי האוטובוסים שלהם בשנים האחרונות. לפי הסברי אגד הסיבה לכך היא שחלק ניכר ממפעילי התחבורה החדשים הצטיידו באוטובוסים לאחר שתקן "יורו 4" או "יורו 5" היו כבר בתוקף. נמצא כי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה לא גיבשו עמדה אחידה לאכיפת תקן זיהום אויר לרכב ציבורי.
3. בשנים 2003-2009 רכשה אגד כמעט את כל האוטובוסים העירוניים מיצרן אחד בלבד: 745 אוטובוסים עירוניים ו-249 אוטובוסים מפרקיים מיצרן א' ורק שבעה אוטובוסים עירוניים מיצרן ב'. במסגרת הצטיידות שנת 2010 הזמינה אגד 55 שִׁלְדות אוטובוסים עירוניים נמוכי רצפה מיצרן ב'.
4. מאחר שאין באגד תיעוד של המשא ומתן עם המציעים לא ניתן לוודא כי בחירת יצרני השלדות משנת 2004 הייתה הוגנת, כי ניתנה לכל המתמודדים בכוח הזדמנות שווה וכי ההליך נוהל כך שהובטח לאגד תועלת כלכלית מרבית. גם משרד התחבורה לא עמד על כך שאגד תתעד את המשא ומתן עם המציעים.
5. אגד לא דיווחה להנהלת קרן ההצטיידות שבתוספת להסכם הרכישה ניתנו לה ללא תשלום אוטובוס תיירותי דו-קומתי עם מנוע "יורו 4" שערכו 350,000 אירו
(כ-1.9 מיליון ש"ח) ושלושה מנועי אוטובוס ללא תשלום שערכם כ-500,000 ש"ח; סכום ההטבה היה כ-2.4 מליון ש"ח. סכום זה לא הופחת מסכום השתתפות המדינה בהצטיידות אגד. יצוין כי האוטובוס התיירותי יועד לשירות בקו 99 - סובב ירושלים - שמופעל על ידי חברת בת של אגד ואינו שירות של אגד עצמה.
6. בשנים 2007-2009 שלח יצרן א' שִׁלְדות אוטובוסים להרכבה ועֲרָכוֹת - על אף שכבר בשנת 2007 חסרו חלקים לחלק מהשלדות, והתעכבה הרכבת האוטובוסים, אגד המשיכה להתקשר עם אותו יצרן לאספקת שִׁלְדות אוטובוסים עד שנת 2009, ולא דרשה ממנו פיצוי בגין הפיגורים שגרם לה באספקת האוטובוסים אף שהדבר מעוגן בהסכמים.
7. בהסכם עם חברות הרכבה ישראליות (להלן - חברה א' ב' ו-ג') נקבעים בין היתר הדגם והמספר של האוטובוסים שהוזמנו, מחיר מרכב האוטובוס, תנאי התשלום, תנאי האחריות, מועדי האספקה של האוטובוסים המוגמרים ותשלום קנס פיגורים על אי-עמידה במועד האספקה. חברת הרכבה א' פיגרה בשנים 2007 ו-2009 במסירת אוטובוסים. אגד לא דרשה פיצוי בגין הפיגורים.
8. אגד לא השוותה את הצעות המחיר להרכבת אוטובוסים של חברות הרכבת אוטובוסים עם הצעות מחיר של חברות מחו"ל וגם לא השוותה את מחיר האוטובוס המוגמר שמרכבו מתוצרת הארץ עם מחיר אוטובוס מוגמר מחו"ל. באגד אין מסמכים המעידים על ניהול משא ומתן מסודר עם חברות ההרכבה, כראוי על פי כללי בקרה נאותים לרבות פרוטוקולים של המשא ומתן אתן. משרד התחבורה לא דרש משתי חברות ההרכבה בארץ למסור את פירוט חשבונות ההוצאות שלהן לבניית המרכבים, אף שבדיונים שקיים עמן המשרד הן הסכימו לפתוח בפניו את ספרי החשבונות שלהן.
9. אגד הזמינה מחברת הרכבה ב' בשנים 2005 ו- 2006 12 מידיבוסים וחתמה עמה על הסכם שנוסח באופן כללי: בהסכם לא פורטו תנאי הרכישה, האספקה, האחריות, אספקת חלקי חילוף וכו'. אף כי בששת המידיבוסים הראשונים שהתקבלו היו תקלות רבות מיד עם קבלתם, הזמינה אגד שישה נוספים. שנה לאחר רכישתם מכרה אגד את 12 המידיבוסים בהפסד. מאחר שרכישתם מומנה מכספי קרן ההצטיידות, נגרם למדינה הפסד כספי של כ-2.5 מיליון ש"ח.
10. חברי הנהלת קרן ההצטיידות מתכנסים רק פעם בשנה. אגד לא נתנה לנציגיה מכתבי מינוי כחברי הנהלת הקרן מטעמה, בניגוד לתקנון הקרן. חברי הנהלתה לא אישרו בחתימתם את הפרוטוקולים. הפרוטוקולים לא פירטו את מהלך הדיון שבו התקבלו ההחלטות.
סיכום והמלצות
בדוח זה הועלו ליקויים משמעותיים בעניין ההצטיידות של אגד באוטובוסים, ונמצא כי משרד התחבורה - המשקיע בכל שנה מאות מיליוני שקלים בציוד אגד באוטובוסים - אינו מקיים פיקוח ובקרה נאותים על רכישת האוטובוסים.
מהדוח עולה כי בשנים 2003-2009 רכשה אגד כמעט את כל האוטובוסים העירוניים מיצרן אחד בלבד, ללא הליך תחרותי ומסודר. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקף הגדול של העסקאות שבהן מדובר והעובדה שהמימון מקורו כמעט כולו בקופה הציבורית, היה על משרד התחבורה לחייב את אגד, גם במסגרת הסכם הסובסידיה, לפעול לפי נורמות ציבוריות; ובכלל זה לבצע הליכי רכש תחרותיים ופומביים באופן הוגן שיבטיח שוויון הזדמנויות למתמודדים ואת מרב התועלת הכלכלית לאגד.
על משרד התחבורה, על משרד האוצר ועל אגד לעמוד על כך שרכישת האוטובוסים תעשה על פי סדרי מינהל תקינים תוך הקפדה על יעילות, חיסכון, ועמידה בתקנים הנדרשים, ועליהם להסדיר הליך תחרותי פומבי לרכישת אוטובוסים ולעמוד על ביצועו ולפקח עליו.