לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - עסקים קטנים) יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות. הם נתפסים כיחידות דינמיות, חדשניות, בעלות יכולת תגובה מהירה ובעלות כושר הסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים וכן כמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים. חשיבות העסקים הקטנים גדלה בתקופות של מיתון, שכן הם אפיק תעסוקה למובטלים.
לעידוד עסקים קטנים הוקצו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת) כ-135 מיליון ש"ח לשנת 2009 וכ-208 מיליון ש"ח לשנת 2010. בשנת 2008 הוקצו לכך כ-47 מיליון ש"ח בלבד.
פעולות הביקורת
בדוח שנתי 55ב סקר משרד מבקר המדינה את הסיוע שנתנה המדינה לעסקים קטנים באמצעות שלושה גופים: הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן - הרשות לעסקים קטנים), תכנית החונכות שהפעיל באותה עת מינהל המימון במשרד התמ"ת וקרן הסיוע לעסקים קטנים. בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 בדק משרד מבקר המדינה את הסיוע שנותנת המדינה לעסקים קטנים באמצעות הגופים האלה ובאמצעות גופים נוספים. בביקורת נבדקו פעולות משרד התמ"ת, המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, משרד האוצר, המשרד לקליטת העלייה, משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה והרשות לעסקים קטנים. כן נעשו בדיקות השלמה במוסד לביטוח לאומי.
עיקרי הממצאים
1. שלא כבמדינות מתקדמות אחרות, במדינת ישראל אין חוק ספציפי המגדיר מהו עסק קטן ומסדיר את נושא העסקים הקטנים, וכמעט אין התייחסות בחקיקה שמבדילה עסקים קטנים מעסקים גדולים. נוסף על כך, הדין במדינת ישראל אינו מחייב לבחון את השפעתה של חקיקה חדשה על מגזר העסקים הקטנים. בתקופת הביקורת היו שמונה גופים ממשלתיים שסייעו לעסקים קטנים, לכל גוף היו כמה וכמה תכניות סיוע, ולכל אחת מהתכניות הייתה הגדרה משלה ל"עסק קטן" ול"עסק בינוני".
2. הוצאת רישיון עסק בישראל נמשכת בממוצע 219 ימים (לעומת 147 ימים בממוצע במדינות ה-OECD - ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח). העלות של מנגנון הרישוי למדינה נאמדת בכ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה.
הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת רישיון עסק הביאה לפריחתם של גורמים חיצוניים המספקים שירות של הגשת בקשה לקבלת רישיון עסק וטיפול בה.
3. הפסקה של פעילות העסק בתקופת שירות המילואים או הפעלתו בצמצום עלולים לגרום קשיים רבים לבעלי העסקים הקטנים. עד מועד סיום הביקורת טרם הוגשו המלצות ועדת ההידברות של פורום המג"דים, המח"טים והטייסים במילואים, של משרדי הממשלה ושל צה"ל שדנה בעניין.
4. אף שהממשלה החליטה כבר באוגוסט 2007 על הקמתה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - הסוכנות) הוקמה רק בדצמבר 2009, יותר משנתיים לאחר מכן. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2010, יותר משמונה חודשים לאחר ההחלטה על קידום פרסומם של מכרזים לשבעה תפקידי ליבה בסוכנות וכשלוש שנים לאחר החלטת הממשלה בדבר הקמתה של זו, טרם אוישו בה התפקידים. ועדת ההיגוי של הסוכנות טרם הוקמה, ולכן אין לסוכנות מדדים לבדיקת ביצועיה ואין לה מערכות בקרה וביקורת.
5. במועד סיום הביקורת ריכזה הסוכנות את תכניות הסיוע לעסקים קטנים של הרשות לעסקים קטנים, את תכניות מינהל המימון ואת תכניות יחידת המטה לפיתוח הנגב והגליל במשרד התמ"ת, אך לא את כל תכניות הסיוע והתמיכה שמפעיל משרד התמ"ת, בניגוד למתחייב מהחלטת הממשלה מאוגוסט 2007. נוסף על כך, הסוכנות מעורבת בפעילות של קרן הסיוע לעסקים קטנים ושל קרן הסיוע ליצואנים ובתכניות הסיוע של משרד ראש הממשלה; אולם היא אינה מעורבת כלל בפעילות קרן הסיוע לעסקים בינוניים והקרן לעולה העצמאי ובתכניות הסיוע של המשרד לקליטת העלייה, משרד התיירות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ולעתים גם אינה ערה לפעילויותיהם.
6. במרבית תכניות הסיוע הממשלתיות לעסקים קטנים לא נקבעו מדדי ביצוע לבדיקת הצלחתן. הסוכנות, וקודם הקמתה - משרד התמ"ת, לא בדקו את יעילותן ונחיצותן של מרבית התכניות וכפילויות ביניהן. ככלל, אין קשרי עבודה, תיאום ושיתוף פעולה בין הגופים השונים ובין תכניות הסיוע השונות, אף שיש מקום לקיימם.
בזמן הביקורת לא הייתה מערכת ממוחשבת לניהול מידע על כל העסקים הקטנים המקבלים סיוע ממשלתי, דהיינו לא ניתן לדעת "בלחיצת כפתור" מהו הסיוע הממשלתי שמקבל עסק מסוים. זאת ועוד, אין אתר אינטרנט אחד המכיל מידע בנוגע לכל תכניות הסיוע לעסקים קטנים, והדבר אינו מאפשר לבעל עסק לקבל את כל המידע הדרוש לו ממקור אחד.
7. בעקבות החלטת ממשלה ממאי 2009 (להלן - החלטת הממשלה) מתנהלים דיונים בין משרד האוצר, התאחדות התעשיינים וההסתדרות החדשה בנוגע להקמת קרן חדשה לעסקים במצוקה. ואולם במועד סיום הביקורת, כשנה ורבע לאחר החלטת הממשלה, עדיין אין מענה ממשלתי לעסקים שנקלעו למצוקה כספית.
8. זמן הטיפול הממוצע בבקשה להלוואה מקרנות הסיוע ארוך: כחודשיים וחצי - בקרן לעסקים קטנים, וכחודש וחצי - בקרן לעסקים בינוניים. הקרנות אינן ממליצות לעסקים קטנים שקיבלו הלוואה, אך מתקשים בהחזר תשלומיה, על הסתייעות בתכניות הסיוע הממשלתיות.
9. במסגרת הקרן לעולה העצמאי במשרד לקליטת העלייה, המלווה כספי מדינה, פועל בנק מלווה אחד משנת 1981, כ-30 שנה, בלא שהתקיים הליך תחרותי כלשהו במרוצת השנים.
סיכום והמלצות
מגזר העסקים הקטנים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. מהדוח עולה כי יש שלל תכניות סיוע ממשלתיות לעסקים קטנים, אך כמעט אין ביניהן תיאום. כל תכנית מגדירה באופן שונה "עסק קטן" ו"עסק בינוני", וניכר שאין מדיניות אחידה ותכנון כולל בנושא הסיוע לעסקים קטנים. על הסוכנות להסדיר בחקיקה את סוגיית העסקים הקטנים שתיוחד מעסקים גדולים, לפשט את ההליך הביורוקרטי הסבוך של קבלת רישיון עסק ולמצוא פתרון לבעיה של השבתה או צמצום הפעילות של עסקים קטנים בתקופת שירות המילואים של בעליהם.
כדי לייעל את הסיוע הניתן לעסקים קטנים, על הסוכנות לרכז את כל הפעילות הממשלתית בנושא: עליה לבדוק את יעילותן של תכניות הסיוע ואת נחיצותן ולפעול לתיאום ולשיתוף פעולה ביניהן, ליצור מערכת ממוחשבת לניהול מידע על כל העסקים הקטנים המקבלים סיוע ממשלתי ולהקים אתר אינטרנט אחד שבו יהיה כל המידע הרלוונטי בתחום זה.