מסעות תלמידי תיכון לפולין

​מערכת החינוך בישראל רואה חובה לעצמה להנחיל לתלמידיה את המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של גורל העם היהודי בשואה. לכן משרד החינוך (להלן - המשרד) מעודד תלמידים ומסייע להם לפקוד את שרידי הקהילות היהודיות ואת אתרי מחנות ההשמדה בפולין. המסע לפולין החל בשנת 1988 בהשתתפות 200 תלמידים, ובמהלך השנים גדל מספרם עד כ-25,000 בכל שנה. ההוצאה הכספית הכוללת למסע הייתה בשנת 2009 כ-162 מליון ש"ח; בחלק הארי שלה נשאו הורי התלמידים.

בשנים 1988-1990 הגדירה ועדה שהקים המשרד (ועדת פולין) את מטרות המסע וקבעה את תכנית ההכנה למלווים ולתלמידים, ובשנת 2003 הקים המשרד את "מינהלת פולין" (להלן - מינהלת פולין או המינהלה) העוסקת בצד הארגוני של המשלחות. המשרד מארגן משלחות מטעמו (להלן - משלחות ממלכתיות) והן כ-20% מכלל המשלחות, ומאפשר לבתי ספר לארגן בעצמם משלחות (להלן - משלחות עצמאיות) והן כ-80% מכלל המשלחות. במרוצת השנים הוציא המשרד הנחיות בכל הקשור לארגון המסע והן רוכזו בחוזרי מנכ"ל המשרד.

פעולות ביקורת

בחודשים אפריל עד יולי 2010 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של המשרד במסעות תלמידי תיכון לפולין. בין היתר, נבדק אם המשרד בחן את המטרות הפדגוגיות של המסע ועדכנן במשך השנים שהוא מתקיים; פיקוח המשרד על התנהלותם; אפיון המשלחות לפי פרמטרים חברתיים-כלכליים. הבדיקה נעשתה במינהל חברה ונוער (להלן - המינהל) ובמינהלת פולין. בדיקות השלמה נערכו ביחידות שונות במשרד: בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"י), באגף הביטחון, באגף המפקחים המרכזים ובלשכת המדען הראשי.

עיקרי הממצאים

הפן הפדגוגי

1. מאז הגדירה ועדת פולין את מטרות המסע חלפו שני עשורים. בפרק זמן זה חלו תמורות רבות הן באירופה והן בחברה הישראלית, ואולם המשרד לא שב ובחן את מטרות המסע.

2. מאז החלו המסעות המשרד לא בדק עניינים רבים הנוגעים אליהם כגון השפעתם על משתתפיו, הערך המוסף שלהם, מידת ההשגה של מטרותיהם, שינוי עמדות של בני נוער בעקבות המסעות והימנעות בני נוער רבים מליטול בו חלק. רק בסוף שנת 2007 החל המשרד במחקר שמטרתו לבחון סוגיות אלה, והמחקר אמור להיות מוכן בסוף דצמבר 2010.

3. מאז החלו המסעות מתקיים בחברה הישראלית דיון ציבורי בעניינם שבמסגרתו עולות שאלות מהותיות לגבי נחיצותו. למתנגדים ולתומכים טיעונים אידיאולוגיים, חינוכיים, ערכיים, מוסריים וכלכליים. סוגיות אלה לא נידונו בדיון מעמיק בהנהלת משרד החינוך, ובמשך השנים היא לא גיבשה מדיניות בעניינן.

4. מן ההתחלה התקיימו המסעות בעיקר לפולין, ומסוף שנת 2004 המשרד אינו מאפשר ביקור במדינות נוספות. השאלה מדוע המסעות מתקיימים דווקא לפולין ולא לגרמניה או למדינות אחרות שגם על אדמתן התרחשה השואה צפה ועלתה פעמים רבות. הגבלת המסעות לפולין בלבד עוררה לא אחת הסתייגויות, ולמשרד היו הצעות למסעות למדינות אחרות. חרף זאת לא בחן המשרד אפשרות לקיום מסעות ליעדים אחרים.

5. תלמידים המשתתפים במסע מחויבים בהכנה לקראתו, ורוב בתי הספר מסתייעים לשם כך במכוני השואה. המשרד אינו בודק ומוודא שהתכניות של המכונים אכן מופעלות ככתבן וכלשונן, ואין מפקחים מטעמו המקיימים ביקורת בשלבי ההכנה כדי לוודא שהמכונים פועלים בהתאם להמלצותיו הפדגוגיות.

6. לדעת המשרד, השיבה הביתה היא שלב חשוב במסע. אף על פי כן הוא הזניח פן זה של המסע.

7. המשרד לא הכין לנשארים בארץ תכניות שיקלו על גישור הפערים בין התלמידים שהשתתפו במסע לבין אלה שלא נטלו בו חלק.

הפן המינהלי

1. למינהלת פולין שני תפקידים עיקריים: איסוף מידע וריכוזו ומתן שירותים למשלחות הממלכתיות והעצמאיות. המשרד לא הנחה את המינהלה לאגור את הנתונים המועברים אליה מבתי הספר. כתוצאה מכך אין ביכולתו לעקוב אחר מפעל המסעות לפולין לאורך שנים ולקיים הערכה כוללת בעניינו.

2. המינהלה אינה אוספת נתונים על התשלומים הנגבים מהורי התלמידים במשלחות העצמאיות, שהן מרבית המשלחות, ואינה אוגרת בצורה מסודרת מידע על תשלומי ההורים במשלחות הממלכתיות. משום כך אין למשרד מידע מדויק על תשלומי ההורים.

3. הנתונים במאגר הממוחשב של המינהלה אינם בנויים לפי ההגדרות של האחראי לתקינה במינהל התקשוב ומערכות המידע שבמשרד. כתוצאה מכך קשה להשוות את הנתונים שבמאגר הממוחשב של המינהלה לנתוני מאגרים אחרים במשרד, ואי-אפשר לאפיין את המסעות ולנתחם לפי פרמטרים שונים.

4. ההוצאה הכספית הכוללת למסע בשנת 2009 הייתה כ-162 מליון ש"ח; כ-9% ממנה מימן המשרד מתקציבו. מנתוני תקציב המשרד עולה כי במשך שנים תקצב המשרד את המסע בחסר, לפיכך נדרשו מדי שנה תוספות תקציביות ניכרות. לפיכך אין בידי המשרד נתונים עדכניים על הוצאותיו במהלך השנה. למידע זה חשיבות רבה למנהלים ולמקבלי ההחלטות לקביעת מדיניות כוללת.

מאפייני המשלחות בשנת 2009

1. המשלחות מגיעות רק ממחצית ממוסדות הלימוד בחטיבה העליונה - מהמגזר היהודי בפיקוח ממלכתי וממלכתי דתי. מאחר שהמשרד רואה עצמו מחויב להנחיל את משמעויות השואה במערכת החינוך כולה עליו לבחון אם שיעורי השתתפות אלה והתפלגותם עולים בקנה אחד עם מטרותיו.

2. בחינת נתוני בתי הספר במשלחות לפי מדד הטיפוח  העלתה כי יש מתאם חיובי בין רמת הטיפוח של בית ספר לבין השתתפותו במסע לפולין: כשני שלישים מן המשלחות הם בשליש העליון של קבוצות הטיפוח.

3. הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע לפולין יכולות להיות כספיות, נפשיות או אידיאולוגיות, אי-מודעות לו או אי-כלילת ההשתתפות במסע בסדר העדיפות של התלמיד או של הוריו. המשרד לא בדק מהן הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע ואין הוא יודע אם התשלום הוא החסם העיקרי לכך.

4. המשרד לא ריכז נתונים על משתתפי המשלחות ולא אפיין אותם כדי ללמוד אם קיים מתאם בין הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע לבין המרכיבים במדד הטיפוח.

סיכום והמלצות

כבר יותר משני עשורים מתקיימים בחסות משרד החינוך מסעות בני נוער לפולין, ומספר המשתתפים בהם הולך וגדל. מסעות אלה עוסקים בעיקר בחוויה הרגשית של מאורעות השואה על ידי סיורים באתרים שבהם התרחשה.

מטרות המסע ומסלוליו נקבעו כשהחלו בהם; לאחר מכן התעצם השיח הציבורי לגבי המסע ומסלוליו, אך תוכנו לא נדון בדיון מעמיק במשרד החינוך. על הנהלת משרד החינוך לבדוק אם מטרות המסע הושגו ולבחון אותן לאור התמורות הרבות שהתחוללו בחברה הישראלית ובאירופה. כמו כן מוטלת עליו החובה לבחון מחדש את אתרי המסע ומסלוליו ואת הדרך המיטבית להנחלת זיכרון השואה.

על המשרד להכין מסד נתונים ממוחשב עם כל המרכיבים הרלוונטיים למסעות, ומהם יוכל להפיק מידע שיסייע לו לאתר נקודות תורפה וכשלים הנוגעים להם, להסיק מסקנות ולתקן את הטעון תיקון.

חלק הארי של המסע ממומן בידי ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות והם אינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק מהן הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע ולדאוג ששיקולים כספיים לא ימנעו את השתתפותם בו.