שיבוץ תלמידות בבתי ספר במגזר החרדי

​במוקד דוח ביקורת זה עומדים מיון של אלפי מועמדות, מדי שנה, ושיבוצן בבתי ספר במגזר החרדי. בשנים האחרונות שב ועלה נושא זה על סדר היום הציבורי. ביטוי נרחב לנושא ניתן בכמה פסקי דין, בהם פסק דין שנתן בג"ץ באוגוסט 2009, ובו נדונה טענה על אפליה בין תלמידות במוסד חינוכי חרדי בעמנואל בשל מוצאן העדתי  (להלן - בג"ץ עמנואל).

רישום ושיבוץ צריכים להיעשות בשיטתיות ובהגינות ועל פי כללים שידועים גם למועמדות ולהוריהן. למשל יש להקפיד שההחלטה לקבל מועמדות לבתי הספר או לדחותן תתקבל על פי אמות מידה ידועות וברורות, שאם לא כן עלול להיפתח פתח לקבלת תלמידות על פי שיקולים שאינם ממין העניין או באופן שרירותי. הליך קבלה שאינו הוגן ושוויוני אשר מביא לידי דחייתה של מועמדת עלול לגרום לה ולבני משפחתה לחוש עגמת נפש ותחושת כישלון.

מערכת החינוך בישראל מורכבת משלוש תת-מערכות: החינוך הרשמי; החינוך המוכר שאינו רשמי (להלן - מוכש"ר) ומוסדות פטור . רוב בתי הספר במגזר החרדי הם מוסדות של החינוך המוכש"ר או מוסדות פטור. בתי הספר במגזר זה הם בבעלות גופים ציבוריים או גופים פרטיים, ומשרד החינוך (להלן גם - המשרד) מממן את פעילותם מימון חלקי או מלא. בשנת הלימודים התש"ע (2009-2010)  היו במגזר החרדי 1,195 בתי ספר, 1,004 מהם (84%) מוסדות של החינוך המוכש"ר. בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק הפיקוח), ובתקנות שהותקנו על פיו מוסדרות דרכי הפעלתם של מוסדות החינוך המוכש"ר וחובתו של משרד החינוך לפקח עליהם. אגף בכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך (להלן - האגף) אחראי לפיקוח על פעילותם של מוסדות חינוך במגזר החרדי. האגף כפוף במישרין למנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני.

"מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב בארץ ישראל" (להלן - החה"ע או מרכז החינוך העצמאי) הוא אגודה עותומאנית, ובשנת הלימודים התש"ע היו בבעלותו 226 בתי ספר חרדיים. במועד הביקורת לא היה לחה"ע מנכ"ל, ובראשו עמד המשנה למנכ"ל, מר צבי בוימל.

עיקרי הממצאים

בחודשים פברואר-אוגוסט 2010 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא רישום תלמידות לבתי ספר מוכש"ר במגזר החרדי ושיבוצן בהם הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל-יסודי. הביקורת נעשתה במשרד החינוך ובחה"ע. בדיקות השלמה נעשו בעיריות ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית. במהלך הביקורת ביקרו נציגי משרד מבקר המדינה ב-14 בתי ספר לבנות, מהם שמונה יסודיים ושישה על-יסודיים (להלן - בתי הספר שנבדקו). בתי ספר אלה נבחרו על פי ממצאי בדיקה מוקדמת של משרד מבקר המדינה, שלפיהם הביקוש לבתי הספר האלה גדול מהיצע המקומות בהם.

בביקורת נבדקו הנושאים האלה: הפיקוח של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות על רישום תלמידות ושיבוצן בבתי ספר; הליכי הרישום והשיבוץ; שיבוץ מועמדות בהתחשב במוצאן.

עיקרי הממצאים

הפיקוח של משרד החינוך על הרישום והשיבוץ

מחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מחוק הפיקוח והתקנות שהותקנו על פיו ומהפסיקה של בתי המשפט עולה כי: הרשות המקומית אחראית לרישום ילדים ונערים למוסדות החינוך המוכש"ר; על משרד החינוך ועל הרשות המקומית חלה האחריות להבטיח כי מטרות החינוך הממלכתי ימומשו גם במוסדות אלה; ועל המשרד מוטל לפקח על המוסדות גם בכל הקשור לדרכי הקבלה אליהם כדי להבטיח, בין השאר, את קיום עקרון שוויון ההזדמנויות.

1. מספר המפקחים: מספר בתי הספר הנתונים לפיקוחו של מפקח באגף גדול פי כמה ממספר בתי הספר הנתונים לפיקוחו של מפקח על פי מפתח התקינה שקבע משרד החינוך למחוזותיו ואינו חל על האגף. נתונים אלה מעוררים ספק בדבר יכולתו של האגף לקיים פיקוח שוטף ואפקטיבי על כלל המוסדות הנתונים לפיקוחו.

2. נוהלי רישום וקבלה: את ההנחיות בדבר הליכי קבלת התלמידים בחינוך המוכש"ר פירט משרד החינוך בשני מסמכים: נוהלי רישום וקבלה לבתי ספר על-יסודיים (להלן - נוהלי הרישום לבתי ספר על-יסודיים), שהעביר האגף לבתי הספר במאי 2006, ו"הנחיות לקליטת תלמידים ותלמידות לכיתה א' בבתי הספר היסודיים" (להלן - ההנחיות לבתי ספר יסודיים), אשר פורטו במכתב ששלחה נציגת הלשכה המשפטית של המשרד אל מנכ"ל החה"ע לשעבר במאי 2007.

משרד החינוך לא עיגן את האמור בשני המסמכים בנוהל או בחוזר מנכ"ל. הוראות אלו, הנוגעות למאות בתי ספר במגזר החרדי ולאלפי משפחות שבנותיהן נרשמות למוסדות החינוך, ראוי כי יעוגנו בנוהל או בחוזר המנכ"ל ויובאו לידיעת הציבור שהן נוגעות אליו. יצוין כי אחד משני המסמכים מוצג באתר האינטרנט של משרד החינוך, ואולם כלי זה אינו מאפשר הפצה יעילה של מידע בציבור החרדי.

3. התקנונים של בתי הספר: לכל בית ספר לבנות שבבעלות החה"ע יש תקנון שבו מפורטים כללי ההתנהגות החלים על תלמידות בית הספר, כללי לבוש וצניעות החלים על התלמידות ועל הוריהן וכללים נוספים הנוגעים למשפחה. בדצמבר 2006 בדק משרד החינוך 86 תקנונים של בתי ספר וקבע שיש לעשות שינויים ב-60 מהם. לדוגמה, המשרד הורה שלא להתנות את קבלתה של תלמידה בכך שאמה בוגרת "סמינר בית יעקב"  ואביה "בוגר הישיבות הקדושות", למחוק את התיאור המפורט של לבוש ההורים בתקנון ולבטל איסורים שהוטלו על הבנות, כמו האיסור להשתתף במסיבות ימי הולדת של חברות לכיתה.

משרד מבקר המדינה בדק אם התקנונים של שבעה מבתי הספר היסודיים שנבדקו תוקנו כנדרש ומצא שמשרד החינוך ביקש לתקן שישה מהם, וכולם לא תוקנו. התברר כי משרד החינוך לא בדק אם התקנונים שונו, והחה"ע אף לא דרש ממנהלי בתי הספר לתקנם. השתלשלות הדברים בעניין זה מעידה על חולשה ממשית של המשרד בעניין הפיקוח על מוסדות החה"ע.

4. הטיפול בתלונות: משרד מבקר המדינה עשה בדיקה מפורטת בדבר הטיפול של משרד החינוך בשתי תלונות שהוגשו לו בדצמבר 2009 על בתי ספר של החה"ע בבית שמש, ובעקבות קבלתן העלו גורמים במשרד עצמו את הצורך לעשות בדיקה שחורגת מגבולות התלונות עצמן לגבי נוהלי הרישום וסדרי הקבלה. הפעולות שביצע האגף בעקבות הממצאים שעלו לקו בחסר: הוא הסתפק בקבלת הסברים מהחה"ע, לא בדק מדוע נמנע מנציגתו לפעול על פי סמכויות שהוקנו למפקחים בחוק ולהיכנס לבית הספר ולא תבע שמפקחים מטעם המשרד או נציגיהם יוכלו לבצע את תפקידם ולבקר בבתי ספר של החה"ע גם ללא הודעה מראש; הוא לא הרחיב את בירוריו לבחינה כוללת של נוהלי הרישום וסדרי הקבלה.

עיקר פעולות הפיקוח של המשרד מתבססות על טיפול בתלונות ובפניות של הורים. הטיפול בתלונות לא הורחב לבחינה כוללת של נוהלי הרישום וסדרי הקבלה בבתי הספר שבבעלות החה"ע. טיפול זה מצביע על דפוסי פיקוח מוגבלים ומרוסנים שספק רב אם יש בהם כדי להבטיח שמערך הקבלה והרישום מתנהל כראוי באופן שוטף תוך מניעת פגיעה בעקרון השוויון.

הפיקוח של הרשויות המקומיות על הליכי הרישום והשיבוץ

האחריות לפיקוח על הרישום והקבלה של תלמידים למוסדות החינוך המוכש"ר מוטלת על משרד החינוך ועל הרשויות המקומיות. חשיבות הפיקוח גוברת במציאות שבה לכמה מבתי הספר יש ביקוש עודף: מספר הבנות המעוניינות ללמוד בהם גדול ממספר הבנות שהם יכולים לקלוט. במצב כזה עולה ביתר שאת הצורך לקבוע שיטה הוגנת ושוויונית למיון המועמדות ולפקח על יישומה.

1. עיריית ירושלים: (א) האגף לחינוך חרדי שייך ל"מנהלה לחינוך ירושלים" (להלן - מנח"י) . אף על פי שהאגף נדרש שוב ושוב לפתור בעיות הנובעות מביקוש עודף לבתי ספר מסוימים, הוא לא מילא כיאות את תפקידו בכל הנוגע לפיקוח על הרישום לבתי הספר היסודיים בעיר , לא בירר אם בתי הספר ממיינים ומשבצים את המועמדות על פי שיטה ידועה וברורה, ואף לא דרש מהם להציג את אמות המידה המשמשות אותם למיון. אשר לחינוך היסודי הסתפק האגף בעיקר בטיפול בבנות שמקום לימודיהן לא נקבע עד מועד סמוך לפתיחת שנת הלימודים, והחלטותיו על שיבוצן התקבלו לפי כללים שקבע החה"ע. האגף נהג שלא להתערב בשיקוליהם של בתי הספר העל-יסודיים, אלא ניסה לשכנעם לקבל בנות שלא שובצו לאחר ש"מילאו את השורות".

(ב) הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. נמצא כי לשם טיפול בעררים של הורי תלמידות על החלטות של בתי ספר על-יסודיים בירושלים ולשם פתרון בעיות שמתעוררות בשיבוץ בנות בבתי ספר אלה במגזר החרדי נעזר האגף לחינוך חרדי בוועדה חיצונית שחברים בה שני רבנים (להלן - ועדת הרבנים). עיריית ירושלים לא מינתה את ועדת הרבנים באופן רשמי ולא הגדירה את תפקידיה. העירייה גם אינה יודעת מהם השיקולים המנחים את חברי הוועדה בבואם להחליט על שיבוץ של תלמידה בבית ספר מסוים, ולכן עובדיה אינם יכולים להביא לידיעת ההורים את הנימוקים להחלטה. הסתייעותו של האגף לחינוך חרדי בוועדת הרבנים לשם שיבוץ הבנות בבתי הספר אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. העירייה אינה יכולה לאפשר מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שקוימו התנאים האמורים.

2. עיריית בני ברק: העירייה אינה ממלאת את תפקידה בכל הנוגע לפיקוח על קבלת התלמידות לבתי הספר העל-יסודיים שבתחומה.

3. עיריית מודיעין עילית: במודיעין עילית פועלים שבעה בתי ספר על-יסודיים לבנות, והעירייה הקצתה להם מבנים וציוד. לעירייה לא היה מידע על הרישום של התלמידות אליהם והשיבוץ בהם, והיא אף לא פרסמה את מועדי הרישום לבתי הספר. מאמציה למצוא מקומות לימוד לתלמידות בכיתות ט' התמצו בניסיונות לשכנע את בתי הספר לקבל את התלמידות. העירייה מוסמכת לפקח על הליכי הרישום והשיבוץ בתחומה, ולמרות זאת היא הציגה את עצמה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כמי שניצבה חסרת אונים מול עובדת אי-שיבוצן של בנות בבתי ספר על-יסודיים, ועם זאת דיווחה על פעולות שנקטה בעקבות הביקורת אשר אפשר לראות בהן ראשיתו של הליך פיקוח.

הליכי הרישום והשיבוץ

ההחלטה אם לקבל מועמדת צריכה להתקבל על פי אמות מידה ידועות וברורות כדי שלא ייפתח פתח לקבלת תלמידות על פי שיקולים שאינם ממין העניין או באופן שרירותי. לא די שהליכי המיון והשיבוץ יביאו לידי מציאת מקום לימוד לכל הבנות, אלא יש לנקוט הליכים שיבטיחו מיון על פי שיטה ידועה מראש, הוגנת ושוויונית, ולהודיע להוריהן של הבנות שלא התקבלו מהי סיבת הדחייה. ואולם משרד החינוך והחה"ע מסתפקים בעצם מציאת מקום לימוד ומוותרים על הדרישות לגבי ההליך: בתי ספר לא קבעו אמות מידה מפורטות ושקופות; כמה מאמות המידה שלפיהן נעשה השיבוץ אינן עולות בקנה אחד עם הדרישה לנהוג בשוויוניות; וטיפולם של בתי הספר בביקוש היתר לא נעשה תמיד בשקיפות ועל פי כללי הצדק הטבעי.

1. קבלת אחיות של תלמידות: נמצא שבתי הספר מעדיפים לקבל מועמדות שהן אחיות של תלמידותיהם. בבתי הספר העל-יסודיים אמת מידה זו יוצרת לעתים מצב שבו אחיות של תלמידות הן חלק הארי של הבנות שבית הספר מקבל. כך, למשל, ציין מנהל בית ספר בירושלים ש-70% מהתלמידות המתקבלות בכל שנה לבית ספרו הן אחיות של תלמידות בבית הספר, והן מתקבלות ללא קשר לרמתן הלימודית. מכאן שיש בתי ספר מבוקשים ש"ממלאים את השורות" בעיקר באחיות של תלמידות בית הספר, ולכן סיכוייה של בת בכורה, בת יחידה או בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר להתקבל אליהם - קטנים במידה ניכרת.

אמת מידה שלפיה ניתנת עדיפות לאחות של תלמידת בית הספר עלולה להקטין את סיכויי קבלתה של בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר: על פי דברים שמסר מנהל של בית ספר על-יסודי לבנות בירושלים, כאשר נרשמת לבית ספרו בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר, מעורר הדבר חשד, שהרי היא אמורה ליהנות מיתרון בקבלה לבית הספר הזה ולמרות זאת נדחתה כביכול; אמנם הדבר אינו פוסל את קבלתה, אולם יש לתמוה מדוע היא לא ממשיכה במסלול שבו למדה אחותה, ולכן בית הספר יהסס לקבלה.

משרד מבקר המדינה העלה את החשש שבמציאות שבה מתן עדיפות לאחיות הוא אמת המידה העיקרית, ולעתים אף היחידה, לקבלת תלמידות לבתי הספר, וגם אם קיימות אמות מידה אחרות, הן מאבדות את משמעותן ונעשות לא רלוונטיות להליך המיון. מתן עדיפות לאחיות מנציח למעשה את אמות המידה ששימשו בשנים עברו למיון מועמדות, ובהן אמות מידה פסולות שאפשרו למנוע מכמה מן המועמדות להירשם לבתי ספר מסוימים. אמת מידה הנוגעת לאחיות אינה עומדת בדרישה לשוויון: מחד גיסא, היא משמרת במידה רבה את הרכב אוכלוסיית המשפחות שבנותיהן יכולות להתקבל לבתי הספר המבוקשים, ומספר הבנות ממשפחות אחרות שמתקבלות מצומצם במידה רבה; מאידך גיסא, היא עלולה להקטין את סיכויי קבלתה של בת שאחותה לומדת בבית ספר אחר. על משרד החינוך לבחון את השימוש באמת מידה זו בבתי הספר העל-יסודיים ולהביא את הנושא להכרעת שר החינוך ומנכ"ל המשרד.

2. מיון מועמדות לבתי ספר של החה"ע: הליכי הרישום והשיבוץ נעשים בעיקרם בבתי הספר, והרשויות המקומיות והחה"ע עוסקים בעיקר בטיפול בבנות שמקום לימודן לא נקבע.

(א) אחד מבתי הספר היסודיים בירושלים מעדיף לקבל תלמידות שאמותיהן למדו בו בשעתן מלקבל בנות שמתגוררות היום סמוך אליו, אף על פי שהיה עליו לקבל תלמידות על פי אזורי רישום שקבע החה"ע.

(ב) אמות המידה שלפיהן מיין בית ספר יסודי אחר בירושלים אינן שקופות ואינן מאפשרות להורה לדעת אם ההחלטה בעניינה של בתו מוצדקת, ולא ברור מהן כיצד נקבעת התאמת אורח חיי המשפחה לרוח בית הספר. ביולי 2009 הגיש חבר הכנסת, מר חיים אמסלם, לשר החינוך, מר גדעון סער, שאילתה בדבר מספר התלמידות שנדחו מבית ספר זה בשנת הלימודים התש"ע. נמצא שהמשרד דחה את הטענות של חבר הכנסת לאחר בדיקה שטחית ונסמך על נתונים שקיבל מהחה"ע בלי שבדק אותם. בבדיקה שקיים משרד מבקר המדינה נמצא שהנתונים שהציג חבר הכנסת היו נכונים.

(ג) הנהלת החה"ע והמשרד סבורים שאי-קבלת תלמידה בשל יחסיה העכורים של אמה עם גורמים בבית הספר היא נימוק ראוי. עמדתו של המשרד אינה עולה בקנה אחד עם רוחו של חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, כפי שבאה לידי ביטוי במטרותיו.

3. קבלה ודחייה של מועמדות בבתי ספר על-יסודיים: בנוהלי הרישום לבתי ספר על-יסודיים קבע האגף שני כלים למיון המועמדות: בחינה בכתב על נושאים כלליים וריאיון אישי. לאגף היו אינדיקציות לקיומו של הליך לא שוויוני בכל הנוגע לקבלת תלמידות לבתי ספר על-יסודיים, לרבות תלונות, אולם הוא לא בדק כראוי את הנושא והעדיף לעתים לאמץ את גרסת בתי הספר.

בנוהלי הרישום לבתי ספר על-יסודיים נקבע כי "יש לקבוע מראש משקל משמעותי לכל שלב מהליך הקבלה (קרי - בחינה בכתב וראיון)" (ההדגשה במקור).

(א) נמצא כי בכמה מבתי הספר שנבדקו משמשות תוצאות ראיונות של מועמדות תנאי סף לקבלה לבתי הספר, ומשקלן גדול ממשקלן של תוצאות הבחינה. מי שהריאיון עמה לא תאם את רוחו של בית הספר לא התקבלה, ללא קשר לתוצאות המבחן שעשתה.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה אישר משרד החינוך כי הריאיון הוא תנאי סף לקבלת התלמידות, אף שלפי הנוהל שהוא עצמו קבע יש לקבוע מראש משקל משמעותי גם לבחינה בכתב.

(ב) בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי סמינר מבוקש בבני ברק דחה בקשות קבלה של מועמדות שציוניהן במבחני המיון ובראיונות היו גבוהים מאלו של עשרות מועמדות שהתקבלו, ומכאן שקיבל החלטות שאינן הוגנות ושוויוניות. גם סמינר מבוקש אחר בעיר דחה בקשות של מועמדות שציוניהן במבחנים היו גבוהים מציוניהן של מועמדות שהתקבלו, ונתוניו העלו חשש לקיום הליכי מיון לא שוויוניים. אף שהנתונים של שני בתי הספר היו בידי האגף ונבדקו על ידו במסגרת בירור תלונה שקיבל שר החינוך בפברואר 2010, הוא קבע שלא נמצאו ממצאים חריגים בבדיקתו וכי בתי הספר נימקו באופן מניח את הדעת את דחיית בקשות הקבלה. מסקנת האגף המגובה בתשובת משרד החינוך מלמדת שהתקיים פיקוח לקוי על הליך הקבלה.

(ג) בעקבות תלונה שנשלחה, בין השאר, לשר החינוך בנובמבר 2009 בדק האגף את ערכות הקבלה  של שני בתי ספר על-יסודיים במודיעין עילית. הנתונים שהיו בידי האגף, על יסוד תיעוד חלקי בלבד שקיבל, היו אמורים לכל הפחות לעורר שאלות בדבר דרכי קבלת ההחלטות בשני בתי הספר. קודם להסקת המסקנות היה על האגף לקבל מבתי הספר את סיכומי הראיונות ולבדוק אם הם היו מפורטים ומדידים ואם קבלת ההחלטות על פי המסמכים שבידיהם הייתה הוגנת. אולם האגף לא עשה כל זאת, ולכן הוא לא יכול היה לדעת אם הליכי המיון והשיבוץ בבתי הספר הללו היו שוויוניים והוגנים. למרות זאת הוא קבע שבתי הספר לא פעלו בניגוד להנחיות, ובכך הכשיר הליך מיון שיש חשש שאינו הוגן, על פי התיעוד שבידיו. תשובתו של משרד החינוך למשרד מבקר המדינה בעניין זה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניותו, כפי שהיא משתקפת בהנחיותיו לבתי ספר על-יסודיים.

יש חשש שעקב מורכבות הטיפול בנושא רגיש של מיון מועמדות לבתי ספר על-יסודיים במגזר החרדי, צמצם המשרד את הפיקוח עליהם והסתפק בבדיקת תלונות שהובאו לפניו באופן רשמי. זאת חרף מדיניותו המוצהרת בהליכים משפטיים שעוסקים במיון תלמידות ובשיבוצן וחרף הכללת הנושא בנוהלי הפיקוח שלו.

(ד) כמה מן הנתונים בערכות הקבלה של בתי ספר על-יסודיים שהיו בידי האגף הוצגו באופן שהקשה את בדיקתם. לפיכך בדיקה כוללת של נתוני כל המועמדות מסורבלת וכמעט לא אפשרית. הדבר פגע באפשרות לבחון כראוי את החלטות בתי הספר בעניין קבלת מועמדות ואת הפיקוח על שיבוצן.

4. איסוף מידע על המועמדת ועל משפחתה: (א) התברר כי מידע על המועמדות מגיע לבתי ספר ממקורות שונים, בהם בית הספר היסודי, ועד ההורים בבית הספר וגורמים שונים בקהילה. למידע זה, המתקבל בדרכים שאינן רשמיות, יש משקל רב בהחלטה אם לקבל מועמדת או לדחותה. הליך רישום כזה פותח פתח להעברת מידע אשר נועד להשפיע על החלטת בית הספר, מאפשר שימוש בפריטי מידע שונים, גם כאלה שמידת מהימנותם מוטלת בספק וכאלה שנמסרים שלא בתום לב, ועלול להביא לידי פגיעה בצנעת הפרט. איסוף אקראי של מידע מהקהילה עלול גם להביא לידי פגיעה בשוויון שבין המועמדות.

(ב) הרשמה לבתי ספר יסודיים כרוכה במילוי טופס שבו יש לרשום פרטים אישיים על המועמדת ומשפחתה (להלן - שאלון ההרשמה). הלשכה המשפטית של המשרד הנחתה את החה"ע לגבי הפרטים שרשאי בית הספר לבקש בשאלונים והדגישה: "לא ידרשו פרטים שונים שאינם קשורים במישרין בתלמיד".

משרד מבקר המדינה בדק את שאלוני ההרשמה לקראת שנת הלימודים התשע"א של שישה בתי ספר יסודיים שבבעלות החה"ע. נמצא כי בתי ספר אלה ביקשו מהנרשמות לציין מידע שאינו קשור בהן במישרין וכללו בשאלון פרטים שאסר המשרד לבקש, כמו מקום לימודיהם של אחי המועמדת. בקשת מידע זה בשאלון ההרשמה מעוררת חשש שבתי הספר מחליטים אם לקבל מועמדת גם על סמך נתונים שאינם רלוונטיים לה עצמה.

5. הטיפול בעררים: בהנחיות לבתי ספר יסודיים נכתב כי במשרד תפעל ועדת ערר שימנה מנכ"ל המשרד ובראשה יעמוד מנהל האגף. המשרד לא הגיב כאשר החה"ע ערער לפניו שוב ושוב על סמכותו לדון בערעורים.

(א) המשרד לא פרסם לציבור את דבר קיומה של ועדת הערר, ולכן יכלו המועמדות והוריהן לדעת עליה רק מבתי הספר. אולם התברר כי 14 בתי הספר שנבדקו לא הביאו לידיעתן של מועמדות שנדחו ולידיעת הוריהן את דבר קיומה של הוועדה במשרד ואת האפשרות לערער לפניה. נראה אפוא כי המשרד הקים ועדת ערר אך פעל כמי שיצא ידי חובתו במינויה שכן נמנע מלפרסם את דבר קיומה ואף לא בדק אם בתי הספר עצמם פרסמו זאת. ואכן נמצא כי לוועדת הערר הוגשו עררים מעטים בלבד.

(ב) החה"ע דרש שקודם להגשת ערר לוועדת הערר של האגף יערערו ההורים לפני החה"ע, אולם לא היו בידיו מסמכים שמעידים על טיפולו בעררים.

6. קיום הליכי רישום מקדמיים ובלתי פורמליים: נמצא כי עוד קודם לרישום הפורמלי לבתי הספר העל-יסודיים במודיעין עילית ולסמינר מבוקש בבני ברק התקיימו הליכים בלתי פורמליים שבהם מיינו בתי הספר את התלמידות שהתעתדו לסיים את לימודיהן בכיתה ח' וגיבשו החלטה מי מתאימה ללמוד בהם. הליך הרישום לסמינר בבני ברק אף כלל איסוף מידע מגורמים שונים לגבי תלמידות בתי הספר היסודיים בעיר. ההליך הבלתי פורמלי מצמצם במידה רבה את משקלם של הרישום והליך המיון הפורמליים ולמעשה מייתר אותם.

שיבוץ מועמדות בהתחשב במוצאן

1. מכסה לקבלת תלמידות ממוצא ספרדי: בבתי ספר על-יסודיים לבנות במגזר החרדי נהוגה מכסה לקבלת בנות ממוצא ספרדי. דבר קיומה של המכסה הובא בהרחבה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מ-2006  (להלן - פס"ד האגודה לזכויות האזרח), שלפיו כמה שנים קודם לכן הוציא הרב יוסף שלום אלישיב, מעמודי התווך של החברה החרדית, הוראה שלפחות 30% מן התלמידות שיקבל כל בית ספר על-יסודי לבנות יהיו תלמידות יוצאות עדות המזרח. על פי דברים שמסרו שלושה בתי ספר על-יסודיים לבנות במגזר החרדי בירושלים לבית המשפט, כלל זה נועד ליצור "העדפה מתקנת". עיריית ירושלים סברה כי "קביעת מכסת מינימום, הביאה בפועל לשינוי מבורך, אך לא די בקביעת מכסה כי אם יש להגיע לרישום שוויוני, שלא עפ"י ובקשר לבחינת מוצא".

ממסמכי האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים ומדברים שמסרו למשרד מבקר המדינה מנהלי בתי ספר בעיר עולה כי יש בתי ספר שרואים במכסת ה-30% מכסה מקסימלית. מכסת מקסימום לעניין זה משמעה שלא תתאפשר קבלת בנות ממוצא ספרדי בבית ספר שבו מכסת הבנות ממוצא זה התמלאה. ממצאי הביקורת על ציון מוצאן העדתי של מועמדות במסמכי עיריית ירושלים ובמסמכים של בתי ספר יכולים להעיד שההחלטה אם לקבל מועמדת תלויה גם במוצאה. קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי.

2. בתי ספר המיועדים לבנות ספרדיות בלבד: מביקורים שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה בבתי הספר שנבדקו ומראיונות עם מנהליהם עלה שבין בתי הספר העל-יסודיים במגזר החרדי יש מוסדות שמיועדים לבנות ממוצא ספרדי. מנהלת של אחד מבתי הספר הגדולים של החה"ע בבני ברק הסבירה ששלושת בתי הספר העל-יסודיים לבנות המבוקשים ביותר בעיר הם בתי הספר היחידים בעיר שלומדות בהם בנות ממוצא אשכנזי שאורח חיי משפחתן חרדי-ליטאי , ובנות ממוצא אשכנזי שאינן מתקבלות לאחד מהם לומדות בבתי ספר בערים אחרות. לדבריה, בתי הספר העל-יסודיים האחרים מיועדים לתלמידות ממוצא ספרדי.

הקמתם של בתי ספר לתלמידות ממוצא ספרדי אשר לא התקבלו לבתי הספר המבוקשים ושיבוץ מרבית התלמידות ממוצא אשכנזי בבתי הספר המבוקשים יכולים להעיד על אפליה של מועמדות בשל מוצאן העדתי.

גם לאחר שממצאי הביקורת הוצגו למשרד החינוך הוא העדיף לעמוד על דעתו שקיומם של בתי ספר לבנות ממוצא ספרדי נובע מרצונו של הציבור הספרדי, ולא בחר לבחון את הנתונים האמורים ולנתח את הגורמים לקיומם.

3. הברת התפילה: בפסק הדין שניתן בבג"ץ עמנואל נדון התקנון של בית הספר שבו עסקה התביעה, לרבות סעיף שלפיו התפילות בבית הספר יהיו "בהברה אשכנזית". התקנונים של חמישה בתי ספר יסודיים של החה"ע שבדק משרד מבקר המדינה במאי-יוני 2010 כללו גם סעיף זה.

קיומם של תקנונים שבהם נקבע שהתפילות בבית הספר יהיו בהברה אשכנזית משאיר את הקושי שעליו הצביע בג"ץ, ולפיו מדובר בדרישה שיש בה כדי להפלות תלמידות שמוצאן מעדות ספרד.

4. דרישת מידע המעיד על מוצא המשפחה: בשאלוני ההרשמה שנבדקו לא נדרשו ההורים לציין בפירוש את מוצאם. עם זאת הם נדרשו לציין לעתים מהו שם משפחתה הקודם של האם, היכן מתפללים ההורים ובאיזו ישיבה למד האב. בהנחיות לבתי ספר יסודיים אסר המשרד לדרוש פריטי מידע אלו משום שאינם מעידים על המועמדת עצמה אלא על משפחתה, וסביר להניח שהם נועדו ללמד על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי.

5. בדיקת המשרד בדבר קיומה של מדיניות מפלה: בנובמבר 2003 מינתה מנכ"לית המשרד דאז, רונית תירוש, ועדה לבדיקת הטענות בדבר מדיניות מפלה לכאורה הנהוגה בבתי הספר במגזר החרדי. יו"ר הוועדה הייתה מנהלת האגף דאז. בדצמבר 2003 הגישה הוועדה למנכ"לית את מסקנותיה. בפס"ד האגודה לזכויות האזרח נמתחה ביקורת על מסקנות אלה, ובין השאר נכתב בה כי דוח הוועדה הציבורית לקה בחסר שכן הוועדה הניחה שעניין האפליה העדתית בקבלת תלמידות לבתי הספר החרדיים גלוי ובר-הוכחה; ואולם נקודת מוצא זו מוטעית, שהרי "אפליה לעולם אינה גלויה אלא מוסווית ונסתרת".

המשרד לא עשה בדיקה מקיפה של הטענות על אפליה עדתית בבתי הספר במגזר החרדי בעקבות הביקורת של בית המשפט על בדיקתו הקודמת.

6. חשש לאפליה על רקע עדתי במודיעין עילית:   (א)  ממצאי הביקורת מעלים חשש ששני בתי ספר זעירים בעיר הוקמו עבור בנות מקבוצות מסוימות מובחנות באוכלוסיית העיר - ממוצא ספרדי - אשר לא נמצא להן מקום לימוד בבתי הספר הקיימים. עיון ברשימת התלמידות של שני בתי הספר מלמד שרובן ככולן נושאות שם משפחה המעיד לכאורה על מוצא ספרדי.

(ב) בנובמבר 2009 התלונן תושב מודיעין עילית לפני שר החינוך ומנכ"ל המשרד, ואחר כך גם לפני העירייה, על "הפליה על רקע גזעני במוסדות החינוך במודיעין עילית". המתלונן שטח את טענותיו, בין השאר בנוגע לאפליית תלמידות על רקע מוצאן העדתי, במועד מוקדם שהיה בו כדי לאפשר בירור מעמיק ונקיטת פעולות עוד לפני סיום לימודיה של בתו בבית הספר היסודי, ואף טרח להזכיר למשרד את עניינו שוב ושוב. נמצא כי העירייה לא הגיבה על טענותיו והמשרד לא קיבל החלטה בעניינו עד אוקטובר 2010. טיפולו של המשרד - ובייחוד טיפולה של ועדת הערר - בעניינו של המתלונן התאפיין בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומדחיפות הטיפול בתלונתו.

סיכום והמלצות

כל תלמידה ותלמיד במדינת ישראל, ראוי שבקשתם להתקבל לבית ספר תיבחן בהליך הוגן ושוויוני. קיומו של הליך כזה מותנה בראש ובראשונה בקיום שיטת מיון סדורה.

בין בתי הספר במגזר החרדי יש הנהנים מביקוש רב של בנות והוריהן, ולכן יש תחרות על המקומות הפנויים בהם. ממצאי הביקורת העלו שהיו כשלים בפיקוח של משרד החינוך על תהליכי הקבלה למוסדות החינוך המוכש"ר. בייחוד בולטת חולשת הפיקוח של המשרד על מרכז החינוך העצמאי.

מכלול הממצאים שהועלו בדוח זה משמשים קרקע פורייה שבה עלולה לצמוח גם אפליה על רקע עדתי. מוסדות החינוך במגזר החרדי כמו גם מרכז החינוך העצמאי, ואף משרד החינוך רואים ב"מבחן התוצאה" - בתי ספר מגוונים מבחינה עדתית - הוכחה לאי-אפליה על רקע עדתי. אולם מבחן זה מטעה: עצם שיבוצן של בנות ממוצא ספרדי בבית ספר אינו מעיד על אי-אפליה שכן ייתכן שמיון הוגן ושוויוני היה מאפשר לבנות נוספות ממוצא זה להתקבל.

העדויות המצביעות על החשש לקיומה של אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח המשרד היו גלויות למשרד, והיה עליו לבדוק היטב את הליכי הרישום והשיבוץ בבתי הספר. משרד החינוך לא קיים פעולת פיקוח ממשית אשר היה בה כדי להבטיח הליכי קבלה שוויוניים ולא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה. החה"ע פעל שלא על פי הכללים שקבע המשרד, אשר נועדו להבטיח מיון הוגן של מועמדות, ולא הקפיד לקיים הליכי קבלה בדרך שתמנע מראש אפשרות לאפליה בין תלמידות. הליך קבלה שאינו הוגן ושוויוני עלול לגרום למועמדת שנדחתה ולבני משפחתה לחוש עגמת נפש ותחושת כישלון ואף לעורר אי-אמון ברשויות השלטון ובתקינות פעולתן.

על הנהלת משרד החינוך להנהיג שינוי של ממש בפיקוח של המשרד על רישום תלמידות לבתי ספר במגזר החרדי ועל שיבוצן. הפעולות העיקריות שעליה לעשות הן אלה: לקבוע כללים ברורים להליכים אלה ולפרסם אותם בציבור; להתאים את תפקידי המפקחים מטעם המשרד למציאות הייחודית במוסדות החינוך במגזר החרדי ולדאוג שהם יוטמעו בקרב המפקחים; להגביר את נוכחות המפקחים במוסדות החינוך; לקבל מהנהלת האגף דיווחים תקופתיים על יישום השינויים הנדרשים בהליכי הקבלה לבתי הספר.

המשימות בתחום שבו עוסק דוח זה נרחבות ומורכבות, ועל כן יש לוודא שהמענה הארגוני שנותנת הנהלת משרד החינוך לטיפול בנושא זה הוא מספיק. בראש ובראשונה מוטל על הנהלת המשרד לוודא שעובדי המשרד והנהלת החה"ע פועלים בנחישות ובנמרצות כדי לעקור מהשורש כל אפליה או חשש לאפליה על רקע עדתי.