כחלק ממדיניות הרווחה של המדינה זכאים חסרי דיור לסיוע בשכר דירה. משרד הבינוי והשיכון (להלן - משרד השיכון או המשרד) הוא המופקד על תחום זה. המשרד מסייע לחסרי דיור בשלושה מסלולי סיוע: (א) השכרת דיור ציבורי במחירים נמוכים יחסית; (ב) מתן משכנתאות לרכישת דירה באמצעות בנקים למשכנתאות ; (ג) סיוע בשכר דירה. המסלול השלישי הוא נשוא דוח זה. תקציב הסיוע בשכר דירה לשנת 2010 הסתכם בכ-1.285 מיליארד ש"ח.
בשנת 2010 היו ברשימת היישובים שבהם אפשר להעניק סיוע בשכר דירה (להלן גם - הסיוע) 627 יישובים. הסיוע ניתן למשפחות וליחידים המתגוררים בדירות בשכירות פרטית ועומדים באמות מידה שקבע משרד השיכון.
בשנים 2001-2009 הלך ופחת בהתמדה מספרם של מקבלי הסיוע בשכר דירה, מכ-195,000 לכ-137,000 (ירידה של כ-30%). על פי נתוני המשרד, מספר מקבלי הסיוע היה בתחילת שנת 2010 כ-137,000, מהם כ-74,000 עולים קשישים שהתקיימו מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי וקיבלו את הסיוע באופן ישיר מהמשרד; יתר מקבלי הסיוע, כ-63,000 מספרם, היו זכאים שקיבלו את הסיוע באמצעות שלוש חברות שהמשרד בחר בהן במכרז, ותפקידן לטפל בבקשות לסיוע. החברות טיפלו בעצמן בכ-90% מהבקשות המופנות אליהן. את יתר הבקשות, כ-8,800 במספר, הן העבירו למחוזות המשרד לעוד בדיקה או כדי שיקבלו הם את ההחלטה בעניינם.
פעולות הביקורת
בחודשים מרס-אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הטיפול בבקשות לקבלת סיוע בשכר דירה שמעבירות החברות להמשך טיפול המשרד (כאמור, כ-8,800 בקשות בתחילת שנת 2010). הבדיקה נעשתה במשרד השיכון ובמחוזותיו שבגוש דן ובבאר שבע (להלן גם - המחוזות) בחברת חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב-יפו בע"מ (להלן - חלמיש ); בחברת עמידר - החברה הלאומית לשיכון לישראל בע"מ (להלן - עמידר), בסניפיה שבתל אביב ובבאר שבע; ובשתי חברות פרטיות.
עיקרי הממצאים
שחיקה בגובה הסיוע
משנת 2005 ועד שנת 2010 לא חל שינוי בגובה הסיוע שמעניק המשרד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2004-2010 חלה עלייה ניכרת בגובה שכר הדירה בשוק החופשי: בגובה דמי השכירות בממוצע ארצי חלה עלייה של כ-25%, ובאזור המרכז נרשמה באותה עת עלייה של יותר מ-30%. נוכח הפער שנוצר בין גובה הסיוע למחירי השכירות יש חשש שבפועל זכאים מוותרים על הסיוע, שכן אין ביכולתם לעמוד בהוצאה לשכירות.
טיפול המשרד בבקשות הסיוע
1. שירות יעיל לאזרח הוא שירות שניתן בזמן, שהוא נגיש, ויותר מכול: נותן מענה לצורכי האזרח. שירות יעיל הוא גם כזה שמביא בחשבון את פלח האוכלוסייה שנזקקת לו. הסיוע בשכר דירה הוא שירות שניתן לאוכלוסייה שבדרך כלל היא בעלת קשיים כלכליים, חברתיים ובריאותיים, אוכלוסייה המתקשה פעמים רבות להתמודד עם נבכי הביורוקרטיה ועם תהליכים ממסדיים.
2. משרד מבקר המדינה בדק את אופן הטיפול ב-94 תיקים של מבקשי סיוע (להלן גם - מבקשים) שפתחו החברות במהלך שנת 2009 ועד יוני 2010 והעבירום לטיפול מחוזות המשרד. בדיקת התיקים העלתה כי הטיפול של המחוזות ברוב הבקשות הללו התאפיין בהתמשכות הטיפול במשרד, בחוסר יעילות ובסרבול בתהליך העבודה. הביקורת העלתה כי המשרד לא ניתח את תהליך העבודה ואת שרשרת הפעולות הנדרשות עד לאישור מתן הסיוע; על כן לא הייתה בידיו תמונה של איכות השירות שהוא נותן למבקשים, והוא לא פעל לשינוי התהליך, לפישוטו ולהתייעלותו.
להלן עיקר הממצאים שעלו מבדיקת 94 התיקים:
1. המשרד לא קבע תקנים למשך הזמן שיש להקציב לטיפול באישור הבקשות על כל שלביו. בהיעדר תקן לא נדרשו המטפלים בבקשות לעמוד בלוחות זמנים, ומשך הטיפול בבקשות התארך. נמצא כי ביותר מ-70% מהבקשות שנבדקו נמשך הטיפול בין שלושה לשישה חודשים. הואיל וממילא רוב האוכלוסייה שמדובר בה מתקשה לפעול ביעילות כדי לעמוד בדרישות שיזכו אותה בסיוע, הרי שהדבר מאריך עוד יותר את משך הטיפול בבקשות.
2. נמצאו מקרים שבהם לא הקפידו מחוזות המשרד לבדוק את כל המסמכים שהיו בתיק המבקש בדיקה מדוקדקת והחזירו את הבקשות לחברות להשלמת פרטים ללא שום צורך, שכן המידע כולו כבר היה בתיק.
3. נמצאו מקרים שבהם דרשו המחוזות מהמבקשים דרישות מכבידות או מנוגדות לנוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" מיוני 2005.
4. הועלו גם מקרים שבהם דרשו המחוזות דרישות מיותרות, כמה מהן דרישות טכניות שלא נדרש בהן שיקול הדעת של המשרד, ולכן לכאורה יכולות היו החברות לטפל באותם המקרים בעצמן. הדרישות הללו האריכו את משך הטיפול בבקשות והכבידו על המבקשים.
סיכום והמלצות
למשרד הבינוי והשיכון אחריות על תחומי החברה והרווחה. הוא נושא באחריות ליצירת תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה, בייחוד לקבוצות אוכלוסייה חלשות הזקוקות לסיוע המדינה, למצוא פתרונות דיור הולמים במחיר סביר. המשרד מממש אחריות זו, בין היתר, באמצעות השתתפות בסיוע בשכר דירה למי שנמצא זכאי לכך. הסיוע בשכר דירה ניתן למשפחות וליחידים על פי אמות המידה שקבע המשרד.
מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה שיש בקשות שהטיפול בהן מסורבל וארוך, והוא מתאפיין בביורוקרטיה מיותרת. מדובר בבקשות שמטפלות בהן חברות הפועלות מטעם המשרד ושיש צורך להעבירן להמשך טיפול אל מחוזות המשרד ויחידותיו. בשנת 2010 היו כ-8,800 בקשות כאלה. בדיקה של 94 מהבקשות הללו, שהטיפול בהן הועבר כאמור למחוזות המשרד וליחידותיו, חשפה תהליך ביורוקרטי שהאריך ללא שום צורך את משך הטיפול ברוב הבקשות והכביד על מבקשי הסיוע. אמנם מדובר "רק" בחלק קטן מכלל הבקשות שהוגשו למשרד, אולם חלק קטן זה מונה אלפי מבקשים. יש לזכור שמאחורי כל בקשה לסיוע ממתין אזרח שקולו אינו נשמע, שיכולותיו דלות, והסיוע מהמדינה הוא תקוותו.
על משרד הבינוי והשיכון לנתח את תהליך הטיפול במבקשי הסיוע אשר נכללים בקבוצה זו. עליו להכיר בכך שלא פעם מדובר בפעולות שאינן נחוצות, בדרישות מכבידות ובטעויות. בכלל זה על המשרד לקבוע נוהל עבודה שיבטיח תהליך יעיל: עליו לקבוע מה הם שלבי הטיפול הנחוצים, אילו תקני זמן נדרשים לכל פעולה ומי הם הגורמים הראויים לטפל בבקשות. כמו כן עליו לשאול אם יש מקום להרחיב את סמכויות החברות ולהמעיט בצורך להעביר בקשות לאישור המשרד. הדבר ייעשה לאחר שהמשרד ידריך את עובדי החברות, יוציא הנחיות בכתב ובעיקר יפקח על הנעשה בהן בנושא זה, כפי שהוא אמור לפקח על כל יתר הפעולות שבתחום סמכותן. בזכות ייעול התהליך יוכל להתקצר משך הטיפול בבקשות, והמבקשים יזכו לשירות טוב יותר.
חשוב גם שהמשרד יבחן את גובה הסיוע בשכר דירה שהוא מעניק לזכאים אל מול השחיקה בערכו הריאלי, וזאת נוכח העלייה הניכרת במחירי השכירות בשוק החופשי. על המשרד להביא בחשבון שהשחיקה בשיעור השתתפות המדינה בשכר דירה לזכאים פוגעת באוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה שמפאת משאביה הדלים אינה יכולה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה.