"נכסי קניין רוחני" הם נכסים בלתי מוחשיים, הניתנים להגנה משפטית באמצעות זכויות קניין רוחני, כגון: פטנטים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, מדגמים וכדומה. נכסי הקניין הרוחני מגלמים בחובם פוטנציאל כלכלי ניכר: בין במישרין באמצעות מכירת נכסי הקניין הרוחני ומוצרים המפותחים מהם, או מקבלת תמלוגים על השימוש בנכסים אלה, ובין בעקיפין על ידי הקמת חברות ומפעלים שיעשו שימוש בידע ובתוצריו.
במדינת ישראל מעוגן הטיפול בנכסי קניין רוחני ברבדים שונים של דברי חקיקה. החל מחקיקה ראשית, ובכלל זה: חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים), חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק עוולות מסחריות); המשך בחקיקת משנה, כגון תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הביטחון וחיילים), התשכ"ט-1969; וכלה באמנות בין-לאומיות הנוגעות לרישום פטנטים בחו"ל. במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) הנושא נכלל במסגרת הוראות משהב"ט והנהלים הפנימיים של אגפיו השונים, העוסקים בין היתר באמצאות, בדיווח ובבעלות עליהן; ובצה"ל מעוגנים הכללים בהוראת פיקוד עליון (להלן - הפ"ע) ובפקודת מטכ"ל העוסקות באמצאות וביצירות של חיילי צה"ל.
מערך המחקר והפיתוח (להלן - מו"פ) במערכת הביטחון בישראל (להלן - מעהב"ט), המהווה את התשתית ליצירת מרבית נכסי הקניין הרוחני של המדינה בתחום הביטחוני, מבוסס על שיתוף פעולה בין שלוש קבוצות עיקריות: (א) החילות והזרועות של צה"ל - המגדירים את צורכיהם באמצעי לחימה (להלן - אמל"ח); (ב) גופי התכנון וניהול המו"פ במשהב"ט וצה"ל; (ג) גופי המו"פ הפנימיים ביחידות צה"ל, בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות והלא ממשלתיות, ובמוסדות המחקר והאקדמיה שבהם נעשות עבודות המו"פ עבור מעהב"ט. ישנם גם נכסי קניין רוחני השייכים למשהב"ט ולצה"ל, שלא נוצרו במסגרת המו"פ, כגון זכויות יוצרים ביצירות ובהפקות מוזיקליות, וגם עליהם ניתן להגן ולקבל בגין השימוש בהם תמלוגים.
פעולות הביקורת
בתקופה מיוני 2009 ועד מאי 2010 בדק משרד מבקר המדינה כיצד מנהלים משהב"ט וצה"ל את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותם, וכיצד הם מממשים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכסים אלה. באוגוסט 2010 העביר משרד מבקר המדינה טיוטת דוח ראשונה (להלן - טיוטת דוח הביקורת הראשונה) לעיון הגופים המבוקרים, ובחודשים שלאחר מכן קיבל מהם התייחסויות. בנובמבר 2010 הוקפאה העבודה על הדוח במשרד מבקר המדינה בעקבות שינוי סדרי עדיפויות במטלות הביקורת. נוכח חשיבות הנושא ולאחר בחינה נוספת, חידש משרד מבקר המדינה בשנת 2013 את הביקורת בנושא, והיא נערכה, לסירוגין, בחודשים פברואר עד ספטמבר 2013. הביקורת נערכה במשהב"ט, בצה"ל, במשרד האוצר ובמשרד המשפטים.
עיקרי הממצאים
התנעת רפורמה בניהול נכסי הקניין הרוחני במשרדי הממשלה
החשב הכללי במשרד האוצר (להלן - החשכ"ל) אחראי לניהולם של הנכסים שבבעלות המדינה, לרבות הנכסים הבלתי מוחשיים, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו מכוח חוק נכסי המדינה, תשי"א-1951. ביולי 2011 פרסמה החשכ"לית הוראה בנושא: "ניהול תוצרי ידע" (להלן - הוראת ניהול הידע), אשר החליפה הוראת שעה דומה משנת 2006. בהוראה נקבע, כי על משרדי הממשלה לתאם ולהביא לאישור מטה החשכ"ל "כל פעולה הקשורה בניהול תוצרי ידע... לרבות: רישום, הגנה, מסחור ידע, ויתור על זכויות, וכל פעולה אחרת בעניין זה, למעט רכישת מוצרי קניין רוחני ופיתוח".
בביקורת נמצא, כי משהב"ט לא פנה בעבר לאגף החשכ"ל ביחס לכלל פעולותיו הקשורות בניהול תוצרי ידע, בהתאם לאמור בהוראת השעה משנת 2006, ועדיין אינו עושה זאת, גם נוכח הוראת ניהול הידע. כן נמצא, כי במהלך השנים לא ערך אגף החשכ"ל בדיקה במשהב"ט לוודא את ביצועה של הוראה זאת.
דוחות ביקורת, עבודות מטה וועדות שעסקו בנושא הקניין הרוחני במעהב"ט
משרד מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים לטיפול משהב"ט בידע המצוי בבעלותו, ופרסם את הממצאים כבר באמצע שנות התשעים ובראשית שנות האלפיים . כבר בדוחות אלה עלו ליקויים בטיפול משהב"ט בנכסי קניין רוחני המצויים ברשותו. בעקבות דוחות הביקורת האמורים והחלטות שקיבלו ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה והממשלה בעקבותיהם, פעלו בתקופה של כתשע שנים, בשנים 2012-2004, תשעה צוותים שונים בתוך משהב"ט, צוותים בין-משרדיים וכן ועדות מומחים לבחינת תקציב הביטחון - אשר קיימו עבודות מטה ופרסמו המלצות בנושא ניהול הקניין הרוחני במעהב"ט. צוותים אלה הצביעו, רובם ככולם, על ליקויים רבים בניהול הקניין הרוחני במשהב"ט, וביניהם: משהב"ט אינו מממש את הפוטנציאל הכלכלי בתחום הקניין הרוחני שבבעלותו, ובכלל זה של נכסי הידע שנצברו אצלו; משהב"ט אינו מגן על אמצאותיו באמצעות פטנטים, והידע הנצבר ביחידות הטכנולוגיות אינו ממופה באופן מקיף לצורך ניצול מסחרי; ולמשהב"ט אין תמונה מלאה אשר לפעולות התעשייה בידע המוגדר בבעלותו.
נמצא, כי התנהלות משהב"ט לאורך השנים בטיפול בליקויים שעלו בדוחות הביקורת, בעבודות המטה ובוועדות השונות התאפיינה בסחבת ובחוסר תכליתיות, וכי לא תוקנו הליקויים המרכזיים שעלו בהם.
הרישום והתיעוד של משהב"ט את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו
1. רישום אמצאות בתום תהליך פיתוח - גופי הפיתוח והייצור במשהב"ט - המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (להלן - מפא"ת) ומינהל ההרכשה והייצור במשהב"ט (להלן - מנה"ר) - אינם עורכים דוח שבו מובהר אם עקב הזמנת פיתוח של משהב"ט מספק או ממפתח נוצרה אמצאה, ואינם בודקים אם יש למשהב"ט עניין מסחרי בה, כנדרש בהוראות משהב"ט. כפועל יוצא מהתנהלות זו, משהב"ט אינו יודע כמה אמצאות נוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי.
2. רישום ידע מוחשי ולא מוחשי המצוי בתעשיות הביטחוניות - נמצא, כי מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע מוחשי שהוא רכוש משהב"ט המצוי בתעשיות הביטחוניות, ואינו מתעד אותו שיטתית. כמו כן, אין במשהב"ט גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל. כתוצאה מכך, אין למשהב"ט פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות השונות; ואין למשהב"ט מידע מדויק, נכון ועדכני שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תמורה בגין מכירת ידע שהוא רכוש משהב"ט או לפקח על העברתו לגופים אחרים.
3. רישום של זכויות יוצרים השייכות לצה"ל ולמשהב"ט וגביית תמלוגים בגינן - אין במשהב"ט או בצה"ל הוראה או פקודה העוסקת בנושא תיעוד זכויות היוצרים, זכויות המבצעים או זכויות המשדרים לגבי יצירות מוזיקליות ואחרות, אשר נוצרו, התבצעו, הוקלטו, הופקו ושודרו בצה"ל או נרכשו על ידיו לאורך שנות קיומו, או בנושא גביית התמלוגים בגין השימוש בהן; לא נמצא בביקורת גורם במשהב"ט או בצה"ל שעליו הוטלה האחריות לעסוק בתחום זה ; אין גם בידי צה"ל או משהב"ט מאגר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים או זכויות משדרים, וממילא משהב"ט אינו מנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויותיו אלה, ואינו גובה תמלוגים בעבור שימוש זה.
4. רישום נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט בדוחותיו הכספיים - בדוחות הכספיים של משהב"ט אין כל התייחסות לנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו. מעבר לכך, אין למשהב"ט אפילו אמדן היכול לשקף באופן מקורב את היקפם.
ניהול הקניין הרוחני בצה"ל ומכירת נכסי קניין רוחני של צה"ל
1. ניהול הקניין הרוחני בצה"ל
נמצא, כי צה"ל לא הסדיר את ניהול כלל נכסי הקניין הרוחני שברשותו, הוא אינו מנהל מאגר סדור של נכסים אלה ושל השימוש שנעשה בהם, ואין בידיו נתונים המשקפים את המצב בפועל בצה"ל בתחום הקניין הרוחני, לרבות נתונים מדויקים ועדכניים לגבי כמות, סוג ושווי נכסי הקניין הרוחני השונים הקיימים ברשותו.
2. מכירה של נכסי קניין רוחני של צה"ל באמצעות משהב"ט
הוראת משהב"ט המתייחסת למכירת ידע מוחשי בעסקאות ממשלה-ממשלה או ממשלה-לקוח, קובעת שהגוף שיעשה זאת או שיאשר מכירה שכזאת הוא האגף לסיוע וייצוא ביטחוני במשהב"ט (להלן - סיב"ט). נמצא, כי אין בהוראות משהב"ט הוראה המסמיכה גוף כלשהו במשהב"ט למכור ידע מוחשי שלא בעסקאות ממשלה, כאמור, או נכסי קניין רוחני אחרים, מעבר לתוכנות מחשב. בביקורת נמצא, כי משהב"ט טרם הגדיר מי הגוף שימכור ידע מוחשי (שלא בעסקאות ממשלה) וידע לא מוחשי.
מניעת שימוש לא מורשה בזכויות קניין רוחני בתורות לחימה ובסודות מסחריים של משהב"ט ושל צה"ל ומימושם הכלכלי
משהב"ט אינו דורש מגופים העושים שימוש בתורות לחימה (להלן - תו"ל) שהוא או צה"ל פיתחו, לקבל אישור לשימוש בזכויותיו אלה, אלא רק אישור ביטחוני במסגרת הרישיון לשיווק או לייצוא של התו"ל. משהב"ט גם אינו דורש תמלוגים ממי שעשה שימוש בתו"ל כאמור השייכות לו, או פיתח על בסיסן מוצרים, כגון קורסים או הדרכות. בכך, למעשה, נמנע משהב"ט מלממש את זכויותיו הכלכליות בתו"ל שהוא או צה"ל פיתחו, ובפועל מוותר על קבלת תמורה בעבור זכויות היוצרים שלו בתו"ל אלה.
הטיפול באמצאות שפותחו במשהב"ט ובצה"ל
1. בדברי חקיקה שונים מעוגנים כללים בנוגע לחובות המוטלות על עובדי מדינה, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל, שפיתחו אגב עבודתם ושירותם אמצאות, ובזכותה של המדינה על אמצאות אלה. בתקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הביטחון וחיילים), התשכ"ט-1969 (להלן - תקנות הפטנטים (מסירת הודעה)) נקבע, כי עובדי מעהב"ט, חיילים ואזרחים עובדי צה"ל יודיעו על אמצאותיהם, כאמור בחוק הפטנטים, ל"יושב ראש ועדת האמצאות של משרד הביטחון". הדבר נקבע גם בהוראת משהב"ט (להלן - המ"ב) בנושא: "אמצאות של עובדי מערכת הביטחון" (להלן - המ"ב אמצאות), שפורסמה בשנת 1992. בביקורת נמצא, כי ועדת אמצאות מונתה לראשונה על ידי מנכ"ל משהב"ט רק ביולי 2012. כן נמצא, כי משנת 1992 ועד למועד סיום הביקורת לא מינה אף לא אחד מהמנכ"לים של משהב"ט ועדת ערר על החלטות ועדת אמצאות או ועדה לאמצאות מסחריות , כנדרש בהמ"ב אמצאות.
2. למרות הפעילות הנרחבת של משהב"ט ושל צה"ל בתחום המו"פ והפוטנציאל האמצאתי הגלום בפעילות זו, עובדי משהב"ט וחיילי צה"ל אינם מדווחים לממונים עליהם או למשהב"ט על אמצאות, למעט מקרים בודדים (כך היו שלושה מקרים משנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת). גם במקרים שבהם פנו למשהב"ט יחידות או חיילים במטרה להגן על הקניין הרוחני שהיה גלום לדעתם בפיתוח שלהם, לא ניתן היה להביא את עניינם בפני ועדת אמצאות, שכאמור לא מונתה כזו עד ליולי 2012.
טיפול משהב"ט ורשות הפטנטים שבמשרד המשפטים בבקשות לפטנט בנושאים ביטחוניים
1. חוק הפטנטים מסמיך את שר הביטחון להורות לרשם הפטנטים שבמשרד המשפטים להעביר לאדם ששר הביטחון קבע לכך, העתק של בקשות לפטנט שנושאיהן נראים לרשם נוגעים לנושאים ביטחוניים. זאת, כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת צו שיאסור או יגביל רישום פטנט או פרסום מידע אודותיו (להלן - צו חיסיון). המ"ב אמצאות מגדירה את דרך הטיפול של משהב"ט בבקשות לפטנטים שנושאם ביטחוני, וכן את סמכויותיו של הממונה על פטנטים ומידענות במפא"ת (להלן - ממונה הפטנטים במפא"ת) כאחראי לטיפול בבקשות אלה. בביקורת נמצא, כי אין כל נוהל פנימי במפא"ת המסדיר את תהליך הטיפול בבקשות שהגיעו לטיפולו של ממונה הפטנטים במפא"ת; ואין לוחות זמנים שאליהם כפופים הגורמים המטפלים.
2. מגיש בקשה לפטנט, שלגביה הטיל שר הביטחון צו חיסיון (שאינו מוגבל בזמן), אינו רשאי לפרסם את דבר הבקשה ואת האמצאה שבבסיסה בישראל או בעולם, ולא יוכל ליהנות מהגנה על אמצאתו שאפשר שהיה זוכה בה אלמלא הוטל צו החיסיון, ומרווחים אפשריים כפועל יוצא מכך. עם זאת, אחד המנגנונים הקיימים בחוק הפטנטים להתמודדות עם השלכות הטלת הצו קובע, כי אם הוטל צו חיסיון על בקשה לפטנט, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם - תכריע בדבר הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים במשרד המשפטים, שהוקמה על פי החוק. הוועדה לפיצויים ותמלוגים קבעה בדיון שהתקיים כבר בשנת 2001, ובהחלטה נוספת של הוועדה מיוני 2002 , בין השאר, כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייב רשות הפוגעת בזכות הקניין של האזרח, בהתאם לסמכות שהוקנתה לה בחוק, לעשות זאת באופן מידתי, וכי עקרונות חוק היסוד מחייבים את משהב"ט לבדוק מפעם לפעם, באופן יזום, אם יש להסיר את צווי החיסיון שהטיל השר.
נמצא, שמשהב"ט אינו מיישם הלכה למעשה את החלטות הוועדה לפיצויים ותמלוגים. לפי נתוני מפא"ת, בהתאם לאמור ברישומו הממוחשב, ישנן 220 בקשות לפטנט שעליהן הטיל שר הביטחון צו חיסיון, ונכון לחודש יוני 2013 צו החיסיון עליהן עדיין היה בתוקף: ב-57 מבין 220 הבקשות (כ-26%) מדובר בבקשות שצו החיסיון בעניינן הוטל כבר בשנים 1999-1980, ועל השאר הוטל צו החיסיון בשנים 2010-2000. רק 24 בקשות מבין כלל הבקשות (כ-11%) הובאו לעיון מחדש בפני הגורמים המקצועיים במשהב"ט, או בפני שר הביטחון, כדי לבדוק אם עדיין יש צורך להשאיר את צו החיסיון בעניינן על כנו.
3. לאחר שהסתיים תהליך בחינת האמצאה ברשות הפטנטים , והוחלט, בין השאר, שהיא כשירה לפטנט, יפרסם רשם הפטנטים את הדבר ברשומות, ומיום הפרסום נתונה בחוק הפטנטים תקופה של שלושה חודשים, שבמהלכה רשאי כל אדם להגיש לרשות הפטנטים התנגדות בכתב למתן הפטנט. לא הוגשה בתקופה זו התנגדות למתן הפטנט או אם הוגשה התנגדות ונדחתה, יינתן הפטנט למגיש הבקשה לפטנט, ותוקפו יהיה למשך 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט.
ביולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של משהב"ט בבקשות לפטנט שהועברו אליו מרשות הפטנטים לצורך בחינה אם יש להטיל עליהן חיסיון, ושבמהלך בדיקתן (ולאחר שנקבע שאין להטיל עליהן חיסיון) קבעו הגורמים המקצועיים במפא"ת, כי קיימות בהן זכויות למשהב"ט. נמצאו 10 בקשות לפטנט כאלה שהגיעו לבחינת משהב"ט בתקופה מאוקטובר 2010 ועד למועד סיום הביקורת . בביקורת עלה, כי ברוב המקרים השאיר אגף היועמ"ש למעהב"ט את הטיפול בזכויות משהב"ט שבבקשות אלה לגורמים המקצועיים במפא"ת ולא טיפל בהן בעצמו, שלא בהתאם לאמור בהמ"ב אמצאות; ואילו הגורמים המקצועיים במפא"ת הפסיקו בשלב מסוים את הטיפול, ולא הביאו לידי מימוש את זכויות משהב"ט שבבקשות פטנט אלה, וגם לא קידמו תהליך התנגדות לפטנט. ליקויים בטיפול של משהב"ט בבקשות פטנט כאלה העלה משרד מבקר המדינה גם בטיוטת דוח הביקורת הראשונה.
סיכום והמלצות
במעהב"ט יוצרים, מחזיקים, ומנהלים נכסי קניין רוחני רבים. ניהול תקין של נכסים אלה מתחייב מהצורך לשמור על נכסי המדינה וזכויותיה. כמו כן, מיצוי הפוטנציאל הכלכלי שבנכסי הקניין הרוחני עשוי לספק למשהב"ט משאבים כלכליים רבים נוספים, היכולים להגדיל משמעותית את מקורות התקציב של המדינה בכלל ושל מעהב"ט בפרט, ולסייע במאמצי ההתייעלות והחיסכון שעושים משהב"ט וצה"ל. לניהול תקין של נכסים אלה, מעבר למשמעויות האמורות לעיל, עשויה להיות גם משמעות ביטחונית, שכן חידושים טכנולוגיים ואחרים נותנים למעהב"ט יתרון איכותי על אויביה.
א. מממצאי הביקורת עולה, כי משהב"ט הזניח לאורך שנים את הטיפול בנכסי הקניין הרוחני שבבעלותו ובבעלות צה"ל. הזנחה זאת באה לידי ביטוי בעיקר בהיעדר מדיניות של משהב"ט בתחום הקניין הרוחני; היעדר הוראות מתאימות או מעודכנות לטיפול בהיבטים שונים הקשורים בנושא; והיעדר גוף המרכז את הטיפול בנושא במשהב"ט. זאת ועוד, לא זו בלבד שמשהב"ט איננו יודע מהו ההיקף המלא של נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו, למשהב"ט אין אפילו אמדן היכול לשקף באופן אמיתי ונכון את ההיקף האמור. בעיקר בולט הליקוי המתמשך של משהב"ט בניהול, במעקב ובפיקוח אחר נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט המפותחים על ידיו או במימונו, לרבות בתעשיות הביטחוניות, ואחר השימוש שנעשה בהם. לכך יש להוסיף, שלא תוקנו הליקויים המרכזיים שעלו במסגרת דוחות ביקורת ועבודות מטה שנעשו במשך השנים בעניין הקניין הרוחני של משהב"ט. כלל הליקויים האמורים פוגעים פגיעה ממשית הן ביכולת של משהב"ט לנהל את נכסי הקניין הרוחני שבבעלותו והן ביכולתו לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בקניינו זה.
נוכח המחדל המתמשך בניהול הקניין הרוחני במשהב"ט, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על מנכ"ל משהב"ט לקיים בדק בית יסודי בנושא זה. במסגרת זאת על משהב"ט לפעול ללא דיחוי ליצירת תשתית משפטית, ארגונית וכלכלית בנושא, שתאפשר ניהול נאות ומימוש כלכלי ראוי לנכסים אלה. בתוך כך לפעול, בין השאר, להשלמת המסד הנורמטיבי הנחוץ לשם כך; לתעד את נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט ושל צה"ל, ולנהל מעקב ובקרה אחר מיקומם, מצבם והשימוש שנעשה בהם, לרבות נכסים המצויים בתעשיות הביטחוניות - גדולות כקטנות; להגביר את המודעות לתחום ואת האכיפה במקרים שבהם נעשות פעולות בחריגה מהנהלים בתחום; ולהבטיח, כי ממוצה הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בנכסי הקניין הרוחני של משרד הביטחון ושל צה"ל, תוך שמירה על נכסי המדינה ועידוד המפתחים והיזמים.
משרד מבקר המדינה מציין, שמהתייחסות משהב"ט מנובמבר 2013 לממצאי הביקורת עולה, כי מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, הורה לגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לנקוט פעולות לתיקון ליקויים משמעותיים שעלו בביקורת זאת. על משהב"ט לוודא שפעולות אלה, לצד פעילויות נוספות לתיקון הליקויים הנכללות בהתייחסות משהב"ט, יבוצעו כדי לאפשר ניהול מיטבי של הקניין הרוחני שבבעלותו.
ב. צה"ל לא הסדיר את ניהול כלל נכסי הקניין הרוחני שברשותו, הוא אינו מנהל מאגר סדור של נכסים אלה ושל השימוש שנעשה בהם, ואין בידיו נתונים המשקפים את המצב בפועל בצה"ל בתחום הקניין הרוחני, לרבות נתונים מדויקים ועדכניים על כמות, סוג ושווי נכסי הקניין הרוחני השונים הקיימים ברשותו. נוכח קביעת משהב"ט, כי הוא אמון על המדיניות בנושא הקניין הרוחני גם בצה"ל, על משהב"ט להנחות את צה"ל בדבר מדיניותו בתחום מכירת נכסי הקניין הרוחני שברשותו, לרבות המסד הנורמטיבי הנדרש לעניין זה והדרכים לניהול הקניין הרוחני בצה"ל המיועד למכירה. על בסיס אלה, על צה"ל להוציא פקודות והוראות מתאימות ליחידותיו העוסקות בנושא.
ג. משרד האוצר, באמצעות החשכ"ל האחראי לניהול נכסי המדינה, ובכלל זה נכסים בלתי מוחשיים, לא מימש את אחריותו ככל שהיא נוגעת להסדרת הקניין הרוחני במשהב"ט, לפיקוח על נכסי הקניין הרוחני הנמצאים ברשותו ולשימוש הנעשה בהם. זאת, למרות הערכתו של החשכ"ל, כי בנכסי הקניין הרוחני של משהב"ט גלום פוטנציאל כלכלי ניכר, ולמרות החלטתו למסד את תחום הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. על החשכ"ל לממש את אחריותו ככל שהיא נוגעת להסדרת נושא הקניין הרוחני במשהב"ט, ולקיים בקרה ופיקוח על נכסי הקניין הרוחני של משהב"ט והשימוש הנעשה בהם.