מדעי ההתנהגות (להלן - מד"ה) הוא שם כללי לתחומי התמחות אקדמיים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. צה"ל משלב בפעילותו ידע מתחום מדעי ההתנהגות. הגוף המטפל בתחום זה ברמת המטה הכללי הוא מחלקת מדעי ההתנהגות (להלן - ממד"ה). ממד"ה כפופה לראש אגף כוח אדם שבמטכ"ל (להלן - אכ"א). על פי פקודת הארגון שלה, ייעוד ממד"ה הוא, בין השאר, לשמש יועץ ומנחה ראשי בתחום מדעי ההתנהגות לאכ"א, למטכ"ל ולצה"ל. במפקדות ממונות אחרות כגון: חיל האוויר והחלל (להלן - ח"א), אגף המודיעין (להלן - אמ"ן), חיל הים (להלן - ח"י) והזרוע לבניין הכוח ביבשה (להלן - זרוע היבשה), פועלים גם גופים העוסקים בתחום מד"ה.
פעולות הביקורת
מדצמבר 2011 עד ספטמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה את תחום מדעי ההתנהגות בצה"ל. נתונים אחדים עודכנו בינואר 2013. הבדיקה התמקדה בעיקר בממד"ה. נבדקה בעיקר מידת ההתאמה שבין מעמדה הארגוני של ממד"ה ופעילותה, לבין ייעודה ותפקידיה, בעיקר בכל הנוגע לשניים מבין ארבעת תחומי
פעילותה - פיתוח ארגוני ומחקר (לא נבדקו נושאים הקשורים לשני תחומי הפעילות הנוספים - פיתוח מערכות מיון והערכת קצונה בכירה).
עיקרי הממצאים
הגדרת ממד"ה כמטה מקצועי
קיים עיכוב ניכר בהסדרת מעמדה של ממד"ה כמטה מקצועי בתחום מד"ה עקב מחלוקת מתמשכת בין אגף התכנון (להלן - אג"ת) ובין אכ"א בנוגע לתפיסה האמורה להיות בבסיס עבודת המטה (להלן - עמ"ט) שעשה אג"ת בנושא המטה המקצועי בכל הנוגע לממד"ה. מחלוקת זאת מעכבת את סיום העמ"ט בנושא המטה המקצועי, שסגן הרמטכ"ל דאז הורה לסיימה עד מאי 2011, והיא אף לא הובאה עדיין על ידי אג"ת להכרעתו.
הפער שבין פקודת הארגון של ממד"ה ובין המצב בפועל
קיים פער משמעותי בין ייעוד ממד"ה ותפקידיה, על פי פקודת הארגון שלה, לבין יישומם בפועל. פער זה עלה בין היתר בנושאים הבאים:
1. כתיבת תורה מקצועית ופרסום הוראות מקצועיות
א. פעילות לקידום התורה המקצועית - אף שבפקודת הארגון שלה משנת 1997 ממד"ה נקבעה להיות כאמור סמכות מקצועית ראשית בתחום מדעי ההתנהגות לגבי כלל צה"ל, גיבוש התורה בתחום מד"ה על ידיה לא הסתיים עד מועד סיום הביקורת. נעשו אמנם צעדים בסיסיים לקידום גיבוש התורה, אך נדרשת עדיין עבודה רבה לסיומה. לא נמצא, כי הייתה בממד"ה תכנית עבודה מפורטת, לרבות לוח זמנים, לסיום כתיבת התורה בנושאים האמורים.
ב. פרסום הוראות מקצועיות - פרסום הוראות מקצועיות לצה"ל מהווה מאפיין חשוב ביותר של גוף מטה מקצועי. נמצא, כי בממד"ה היו רק שש הוראות מקצועיות, שהן פקודות מטכ"ל או הוראות של אכ"א בתחום מד"ה, וכי מעבר לפקודות ולהוראות אלה, ממד"ה כלל לא פרסמה הוראות מקצועיות מטעמה בתחום זה לכלל צה"ל.
2. קשרי הגומלין בין ממד"ה ובין גורמי מד"ה בצה"ל
כאמור, ייעוד ממד"ה הוא, בין השאר, לשמש יועץ ומנחה ראשי בתחום מדעי ההתנהגות לאכ"א, למטכ"ל ולצה"ל. למרות האמור לעיל, ממד"ה לא קבעה מדיניות לגבי המרכיבים הארגוניים והתוכניים המקצועיים להפעלת גופי מד"ה באגפי המטה הכללי ובמפקדות הממונות, ולא קבעה הוראות מקצועיות מחייבות להסדרתם. ממד"ה גם לא קבעה ואין בנמצא תבחינים מקצועיים, שעל פיהם יש להחליט מי הן המפקדות והיחידות שיש להציב בהן נציג מד"ה לפיתוח ארגוני. המצב הקיים בפועל במפקדות וביחידות מצביע על הבדלים ניכרים ביניהן בנושא זה.
3. הייעוץ הארגוני לרמטכ"ל, לסגן הרמטכ"ל ולמטכ"ל
הגדרת ראש ממד"ה כיועץ הרמטכ"ל והמטכ"ל בתחום מד"ה, לא לוותה בהוראות או בהבהרות לגבי הנדרש כדי לאפשר יישום תפקידה זה של ממד"ה. מאז ספטמבר 2008 ועד מאי 2012 העבירה ממד"ה ללשכת הרמטכ"ל מסמכים בקשר ל-13 נושאים, כגון: הצעה לתהליך חשיבה מטכ"לי, העיסוק בנושא הערכי במבצע "עופרת יצוקה", ותמונת מצב ארגונית - אבחון הפיקוד הבכיר. המסמכים ביחס לתשעה מהם נכתבו ביזמתה של ראשת ממד"ה דאז, והמסמכים לגבי ארבעה נושאים - על פי בקשת לשכת הרמטכ"ל. לגבי רובם של נושאים אלה (שמונה) לא קיבלה ראשת ממד"ה דאז כל התייחסות מלשכת הרמטכ"ל, ואין בידיה מידע על הנעשה בעקבותיהם, אם בכלל.
שילוב ממד"ה בתחום פיתוח המנהיגות
ממד"ה כמעט שלא מימשה את ייעודה ותפקידיה בתחום פיתוח המנהיגות, שנקבעו בפקודת הארגון שלה; אין בה ענף שמטפל בכך, היא לא עסקה בשיטתיות בפיתוח תורה בנושא, ואף שהיא אמורה להיות מנחה מקצועי בתחום זה לבית הספר למנהיגות (להלן - ביסל"ם), הכפוף למפקדת קצין החינוך והנוער הראשי (להלן - מקח"ר), ממד"ה לא הנחתה את ביסל"ם ואת אנשיו באופן שוטף ושיטתי בתחום זה וכמעט שלא הייתה מעורבת בו. ממד"ה גם לא מילאה את תפקידיה בתחום המנהיגות ביחס לגופי פיתוח והכשרת מנהיגות הפועלים באגפי המטה הכללי ובמפקדות ממונות, כגון ח"א ואמ"ן.
סיכום והמלצות
צה"ל פעל ופועל לשילוב תחום מד"ה בו במטרה להפיק מתחום זה תועלת רבה, באמצעות שמירה על רמה מקצועית גבוהה, והתאמתו למסגרת צה"ל. לדברי מפקדים בכירים, זוויות הראייה והניתוח המיוחדות העולות מתחום זה יכולות לסייע להשגת מידה ניכרת של שיפור יכולות במסגרות צה"ל. ממד"ה הוגדרה כגוף המקצועי האמור להנחות את תחום מד"ה בצה"ל, והדבר קיבל ביטוי בפקודת הארגון שלה, שם נקבע, בין היתר, כי ייעוד ממד"ה הוא "להוות סמכות מקצועית ראשית בתחום מדעי ההתנהגות לכלל צה"ל".
מממצאי הביקורת עולה, כי למרות העשייה הרבה בממד"ה בתחום מד"ה, היא קיימה את ייעודה להוות גורם מקצועי בצה"ל בתחום מד"ה באופן חלקי בלבד: גיבוש התורה בתחום מד"ה על ידיה נעשה באיטיות; ממד"ה לא פרסמה הוראות מקצועיות מטעמה לנושא מד"ה לכלל צה"ל; למרות הגדרתה כסמכות המקצועית בתחום מד"ה בצה"ל, ממד"ה לא קבעה מדיניות לגבי המאפיינים הארגוניים והתוכניים המתאימים לפעילות מקצועית נכונה של גופי מד"ה באגפי המטה הכללי ובמפקדות הממונות, ובשל אי-פעילות ממד"ה כגורם מקצועי מטכ"לי מגדיר ומכוון, נוצרה בגופים אלה שוֹנוּת באופן ארגון גופי מד"ה; ממד"ה גם כמעט שלא מימשה את ייעודה ואת תפקידיה בתחום פיתוח המנהיגות, כפי שנקבע בפקודת הארגון שלה.
ממצאי הביקורת מצביעים על עיכוב ניכר בהסדרת מעמדה של ממד"ה כמטה מקצועי בתחום מד"ה, עקב מחלוקת מתמשכת בין אג"ת ובין אכ"א בנוגע לתפיסה האמורה להיות בבסיס עמ"ט בנושא המטה המקצועי בכל הנוגע לממד"ה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה גורם להמשך הגבלת יכולתה של ממד"ה להשפיע מקצועית ולממש את ייעודה ותפקידיה בתחום מד"ה בצה"ל.
מהתייחסות צה"ל לממצאי ביקורת זאת עולה, שצה"ל נוקט פעילות לתיקון ליקויים שעלו בביקורת. עם זאת, ראוי שאג"ת ואכ"א יביאו ללא דיחוי להכרעת סגן הרמטכ"ל את המחלוקת ביניהם בעניין מעמדה המקצועי של ממד"ה, כדי שהיא תיקבע להלכה ולמעשה כגוף המקצועי בתחום מד"ה לכלל צה"ל. לאחר מכן, ראוי להתאים את ייעודה של ממד"ה ואת תפקידיה למעמדה המקצועי, ולממש ייעוד ותפקידים אלה בתחום מד"ה בצה"ל.