במסגרת משימותיו הלוגיסטיות, ומאז 1995 גם בתוקף חובה חוקית, שמקורה בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, מספק צה"ל שירותים רפואיים לחיילים, ובעיקר לאלה המשרתים בשירות סדיר (חובה וקבע).
בסוף שנת 2003 ובתחילת שנת 2004 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על הספקת שירותים רפואיים בשגרה לחיילי צה"ל. ממצאי הביקורת פורסמו בדוח שנתי 55א . במחצית השנייה של שנת 2007 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת, וממצאיה פורסמו בדוח שנתי 59א (להלן - הביקורות הקודמות). ממצאי הביקורות הקודמות העלו שורה של ליקויים מהותיים.
פעולות הביקורת
בתקופה שבין ינואר ליוני 2011 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בביקורות הקודמות בנושאים: רכש שירותי בריאות ממערכת הבריאות האזרחית, הצבת כוח אדם צבאי בבתי החולים בתקני אשפוז ובתקנים אמבולטוריים ופיגור בתשלום לספקים. הביקורת נערכה במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט): באגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן) ובאגף הכספים; בצה"ל: במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) ובמרכז לשירותי רפואה (משר"פ). בדיקות השלמה נערכו במשרד הבריאות, בשירותי בריאות כללית (להלן - קופ"ח כללית), במרכז הרפואי על שם שיבא - תל השומר (להלן - בי"ח תה"ש), במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי (להלן - בי"ח איכילוב) ובמרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
עיקרי הממצאים
1. רכש שירותי רפואה מבתי חולים ממשלתיים משנת 2003 רוכשים משהב"ט וצה"ל שירותי רפואה ממשרד הבריאות ללא מסגרת נורמטיבית ברורה המסדירה את תנאי ההתקשרות בין הצדדים. זאת, למרות הממצאים של מבקר המדינה בביקורות הקודמות. בעקבות פרסום ממצאי המעקב בשנת 2008, הודיע משהב"ט למשרד ראש הממשלה, ש"מנכ"ל המשרד הטיל על חשב המשרד לסיים את הטיפול בנושא זה על בסיס הסיכום שסוכם בינו לבין מנכ"ל משרד הבריאות, וכי על ההסדר החדש להיחתם עד סוף שנת 2008". הוראה זו לא בוצעה.
במאי ובאוקטובר 2009 קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים בנושא רכש שירותי בריאות של משהב"ט וצה"ל ממשרד הבריאות (להלן - הסכם השילוב). בסיכומי דיונים אלה נקבעו לוחות זמנים לסיום הטיפול בנושא הסכם השילוב, אך הצדדים לא עמדו בהם. בנוסף לכך, הנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה מינואר 2011 למנכ"לי המשרדים הנוגעים ליישב את המחלוקות שנותרו ואף לערב את השרים במידת הצורך, לא יושמה.
העובדה שעד נובמבר 2011 משרד הבריאות ומשהב"ט לא חתמו על הסכם שילוב חדש, חרף קביעותיהם הנחרצות של שלושה גורמים - הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה - היא ליקוי חמור. האחריות למצב זה מונחת בראש ובראשונה לפתחם של המנכ"לים של משהב"ט ומשרד הבריאות מאז 2003. עם זאת יצוין, כי במהלך ביקורת זו ובעיקר בעקבותיה, חלה התקדמות בנושא, לה תרמה הפעילות שנקטו מנכ"ל משהב"ט, מר אודי שני, ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו.
לדברי נציגי צה"ל ונציגי בתי החולים, היעדר הסכם ביניהם אינו פוגע בטיפול בחיילים. עם זאת, בהיעדר מסגרת נורמטיבית ברורה, ההתחשבנות בין הגופים מתנהלת באופן לקוי כלהלן: א. בתי חולים מחייבים את משהב"ט על פי תעריפי משרד הבריאות, ומשהב"ט ממשיך לשלם על פי תעריפים זולים בהרבה, המבוססים על הסכם שתוקפו פג לפני יותר משמונה שנים. ב. כמתחייב מאותו הסכם, משהב"ט משפה את בתי החולים בגין אי-הצבת כוח אדם צבאי בהם. אופן התנהלות זה נוגד לא רק את כללי הרישום החשבונאי של בתי החולים, אלא בעיקר את כללי המינהל התקין. תוצאתו של המצב המתואר לעיל היא, כי על פי רישומי בתי החולים, בשנים 2008-2010 הגיעו חובות משהב"ט לבי"ח הלל יפה לכ-11 מיליון ש"ח ולבי"ח איכילוב לכ-17.5 מיליון ש"ח, שנוספו לכ-20 מיליון ש"ח חובות משנים קודמות לבי"ח זה.
לאחר סיום דוח ביקורת מעקב זה, באוקטובר 2011 דיווח משהב"ט למשרד מבקר המדינה שהסכם שילוב חדש עם תשעה מבין 11 בתי החולים הממשלתיים עומד להיחתם. שני בתי החולים שאינם כלולים בו הם בי"ח תל השומר ובי"ח איכילוב, המספקים כ-45% משירותי הרפואה של בתי החולים הממשלתיים עבור צה"ל.
2. רכש שירותי רפואה מבתי חולים של קופ"ח כללית
משהב"ט צבר חובות רבים לבתי החולים של קופ"ח כללית. לטענת קופ"ח כללית, כל פגיעה במקורותיה משפיעה ישירות על יכולתה לשפר ולהרחיב את השירותים שהיא מעניקה למבוטחים ועל יכולתה לרכוש ציוד ומכשור רפואי; חלק מהחובות שולמו רק בעקבות פנייה לערכאות. לדברי נציגי הקופה, התנהלות זו של משהב"ט הייתה בין הסיבות שגרמו להודעתה מפברואר 2011 בדבר ביטול הסכמי השילוב שבין בתי החולים של קופ"ח כללית ובין משהב"ט.
3. ביצוע תשלום לספקים
תהליך הפקת החשבוניות מבתי החולים הממשלתיים, משלוחן למשר"פ והטיפול בהן שם, הוא מסורבל ובחלק מהמקרים גרמו לעיכובים של חודשים עד לתשלומן.
סכומן של החשבוניות ששולמו בפיגור בשנים 2009 ו-2010 עמד על כ-67% מכלל החשבוניות. כמו כן, גם ממוצע סכומן של החשבוניות ששולמו בפיגור, היה גבוה בכמעט פי שלושה בהשוואה לזה שנמצא בביקורת הראשונה (בשנים 2003-2001).
סיכום והמלצות
דוח זה מתמקד בעיקר בסוגיית רכש שירותי רפואה ממערכת הבריאות האזרחית. משרד הביטחון, משרד הבריאות ובתי החולים סיפקו במשך שנים שירותי רפואה לחיילי צה"ל ללא מסגרת נורמטיבית ביניהם. בהיעדרה, נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לסכומים שמשרד הבריאות ובתי החולים חייבו את צה"ל בגין מתן השירותים האמורים, ובגין הסכומים שמשרד הביטחון שילם בפועל. סוגיה זו נדונה בשני דוחות קודמים של מבקר המדינה, ובעקבות הביקורת השנייה הודיע משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה, כי מנכ"ל המשרד דאז, מר פנחס בוכריס, קבע שעל ההסדר החדש להיחתם עד סוף שנת 2008. כשהדבר לא נעשה, נדונה הסוגיה בשני דיונים שהוקדשו לה בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת - גם זאת ללא תוצאות. גם הנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה למנכ"לים של שני המשרדים, מר אודי שני ופרופ' רוני גמזו, ליישב את המחלוקות, לא יושמה.
עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין את ההתקדמות שחלה בנושא במהלך ביקורת זו ובעיקר בעקבותיה, אלא שפעילות זו טרם הושלמה - נכון לינואר 2012 לא נחתם עדיין הסכם. כעת אפוא, חלה על שני המנכ"לים החובה לוודא שאכן יושלם הטיפול בנושא.
על בתי החולים הממשלתיים ועל המרכז לשירותי רפואה בצה"ל להנהיג ביניהם סדרי עבודה שיבטיחו, שהחשבוניות החודשיות יגיעו לייעדן בתוך ימים ולא בתוך חודשים, כפי שאירע לעתים קרובות.
בנוסף לכך, על המרכז לשירותי רפואה בצה"ל ועל משרד הביטחון לעמוד במועדי התשלום לבתי החולים, על פי ההסדרים עם ספקי השירותים ועל פי הוראות המשרד, ולנקוט צעדים שימנעו המשך התופעה של פיגור בתשלום לספקי השירותים.