ביולי 2003 הועברו עובדי הרכבת וכל פעילותה מרשות הנמלים והרכבות אל חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן - חברת הרכבת או החברה). בסוף 2010 הועסקו בחברה 2,117 עובדים, ומספר הנוסעים ברכבת הגיע באותה השנה לכ-35.9 מיליון.
ביוני 2003 נחתם "הסכם עבודה קיבוצי מיוחד לעובדי רכבת ישראל בע"מ". בעקבות סכסוך משפטי, ב-2007 נחתם הסכם פרישה (להלן - הסכם הפרישה או ההסכם), ויישומו החל ב-2008. עד 2009, מועד פקיעת תוקפו של ההסכם, פרשו במסגרתו 184 עובדים, רוב רובם לפנסיה מוקדמת. עד סוף 2010 הסתכמו תשלומי החברה עבורם בכ-83.9 מיליון ש"ח (עיקרם בגין מענקי פרישה, פיצויים ופנסיה מוקדמת). נוסף על כך, בשנים 2007-2009 פרשו עוד 86 עובדים שהועסקו לפי הסכמי עבודה אישיים.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ 2010 - מרץ 2011 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין, את סדרי פרישתם של עובדים במסגרת הסכם הפרישה ובמסגרת הסכמי עבודה אישיים. הבדיקה נעשתה בחברה, ובדיקות השלמה נעשו באגף לשכר והסכמי עבודה וברשות החברות הממשלתיות שבמשרד האוצר.
עיקרי הממצאים
1. הנהלת החברה לא גיבשה סייגים לפרישה במסגרת ההסכם. בבדיקת הביקורת בתיקיהם של 21 פורשים הועלה כי לגבי 16 מהם לא היו מסמכים שבהם הסברים או נימוקים לפרישתם המוקדמת.
2. אשר לפורשים במסגרת ההסכם שנחשדו בעברות משמעת או בעברות פליליות, הועלה כי המטפלים בפרישה המוקדמת לא המשיכו לברר את החשדות שהועלו ולא התייעצו עם היועץ המשפטי של החברה אם ראוי למצות את החקירות בתחום המשמעתי, להעביר את הנושא להמשך טיפול במישור הפלילי, או להביא לידי פרישה מוקדמת של עובדים אלו. הנהלת החברה גם לא יידעה את הדירקטוריון בעניינם של מקרים אלה.
3. החברה חישבה את שיעור החיסכון הנובע מהעסקת עובד חדש במקום המשך העסקתו של עובד ותיק המועמד לפרישה. הצגת החיסכון בדרך זו - המתבססת על השוואת משכורתו של פורש ותיק בעל ניסיון רב בדרגה בכירה למשכורתו של עובד חדש בדרגה נמוכה - אינה משקפת נכונה את המצב משום שלא הובאה בחשבון העלייה במשכורתם של כל העובדים שיתקדמו בתפקיד ובסולם הדרגות עקב פרישת העובדים הוותיקים.
4. הביקורת העלתה כי לאחר שפקע תוקפו של הסכם הפרישה ב-2009 לא הכינה החברה תחשיב של החיסכון מיישומו, ולכן אין לדעת אם הוא אכן הביא לידי החיסכון המתוכנן. החברה גם לא אמדה את ההתייעלות שנבעה ממנו, ולא ערכה הפקת לקחים מיישומו.
5. החברה העניקה לעובדים בכירים בעלי הסכמי עבודה אישיים מענקי פרישה ופיצויים מיוחדים שעוגנו בהחלטת ממשלה עוד מ-1980, על פי המלצות המנכ"ל ובאישור הדירקטוריון. בהמלצות צוין שיעור הפיצויים המבוקש, אך לא פורטו הנימוקים לכך, אף לא בדיוני הדירקטוריון.
סיכום והמלצות
הביקורת על סדרי פרישתם של עובדי חברת הרכבת במסגרת הסכם הפרישה משנת 2007 העלתה ליקויים בסדרי קבלת החלטות, ביישום ההסכם ובבחינה של השגת מטרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, בגוף ציבורי כחברת הרכבת חיוני לתעד את תהליך הטיפול בפרישת עובדים במסגרת הסכמי פרישה וכן לציין הנמקות לבחירת העובדים שיפרשו. חשוב גם לבחון את תוצאות ביצוע ההסכם ואת השגת מטרותיו לצורך הפקת לקחים להסכמי פרישה שיוצעו בעתיד.
משרד מבקר המדינה העלה ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בנושא הענקת פיצויי פרישה מיוחדים לעובדים בכירים. מדובר בפיצויים נוספים על הפיצויים הרגילים, שאינם מתחייבים מהסכמי העבודה האישיים וכרוכים בשיקול דעת. לכן חשוב לציין את הנימוקים להענקתם בהמלצות המנכ"ל ובפרוטוקולים של החלטות הדירקטוריון בעניינם ולוודא כי ההחלטות מתקבלות על בסיס שוויוני תוך שמירה על מינהל תקין.