שנת 2010 הייתה שנת שיא לתיירות הנכנסת לישראל, ובמהלכה ביקרו בארץ למעלה מ-3.4 מיליון מבקרים. לפי תחזיות משרד התיירות, בשנת 2015 צפויים להגיע לישראל כ-5 מיליון מבקרים. תחזית זו מחייבת את התאמת תשתית התעופה לגידול הצפוי בתנועת הנוסעים, התאמת תשתית חדרי המלון בארץ וכן התאמת התשתיות הפיזיות והשירותים שבהם משתמשים התיירים במהלך ביקורם בארץ, תוך ראייה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח.
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר עד ספטמבר 2011 (להלן - מועד סיום הביקורת) בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הממשלה לקידום התיירות הנכנסת לישראל. הבדיקה נעשתה במשרד התיירות, במשרד האוצר, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), במשרד המשפטים ובמשרד החוץ. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים, במשרד להגנת הסביבה, במינהל מקרקעי ישראל, בחברה הממשלתית לתיירות בע"מ, בחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, בעיריית תל אביב, בעיריית ירושלים, וברשות לפיתוח ירושלים.
עיקרי הממצאים
1. כדי להתאים את תשתיות התעופה לגידול הצפוי בתיירות נדרשים הסכמים בילטרליים. הליך אשרור הסכמי תעופה בילטרליים אורך בחלק מהמקרים זמן ממושך (חודשים ואף שנים). משרד המשפטים, משרד החוץ ומשרד התחבורה חלוקים ביניהם בדבר האפשרות ליישם באופן מידי הסכמי תעופה בילטרליים. רק במהלך הביקורת החלו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לגבש הסכמה עקרונית בדבר אשרור הסכמים שהחלו ביישומם עוד לפני השלמת הליך האשרור וכן לגבי תיקון הסכמים קיימים. בכל הנוגע להסכמים חדשים, יישומם נדחה עד סיום ההליכים הפורמליים לאשרורם, הליך שלפי ניסיון העבר עלול להימשך כמה חודשים ואפילו שנים, ובכך לעכב הוספת טיסות למגוון יעדים.
2. במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופי, משרד התחבורה לא קידם דיו את ההסכם האמור, והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד עדיין נמשך.
3. בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה - ובהם משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התיירות והמשרד להגנת הסביבה - החלטות הממשלה לעניין הקמת שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן גוריון אינן מיושמות. צוותי היגוי שהוקמו במשך השנים לא הביאו לקידום תכנונו והקמתו של שדה תעופה בין-לאומי משלים ולא הגיעו להסכמות לגבי מקומו המועדף. העיכוב עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופתית של ישראל ובתנועת התיירות הנכנסת למדינה.
4. משרד התיירות לא גיבש תכנית אסטרטגית, ותכנית חומש לאתרי התיירות המרכזיים, לרבות תכנית למימון ולתחזוקה של כמה פרויקטים בראייה אזורית.
5. משרד התיירות ומשרד האוצר חלוקים ביניהם בדבר הצורך במעורבות ממשלתית לשם עידוד בניית בתי מלון בשנים הקרובות, בשל גישות שונות ואי-הסכמה לגבי נתונים ותחזיות. משרד התיירות לא הביא את המחלוקת להכרעת הממשלה.
6. במקרים שונים נעשה במשך שנים שימוש במבנים שיועדו למלונאות החורג מהייעוד המקורי של הקרקע, לאחר קבלת אישור חורג לכך מהרשויות המוסמכות. כך נגרעו ממצבת הקרקעות לייעוד מלונאי קרקעות אשר יכלו לשמש כפתרונות אפשריים בטווח הקצר והבינוני למחסור בחדרי מלון.
7. משרד האוצר ומשרד התיירות לא מיצו את בדיקת ההיתכנות של רשת ביטחון או של כל חלופה אחרת כדי להעניק ליזמים את רמת הוודאות הדרושה להם, לצורך החשת בנייתם של חדרי מלון.
8. נמצא כי יש חסמים ביורוקרטיים וקשיים סטטוטוריים הניצבים בפני יזמים פוטנציאלים בתחום התיירות, על אף ניסיונות מקומיים מצד רשויות מקומיות אחדות ומשרד התיירות להסרתם.
9. משרד התיירות לא יזם בחינה מחודשת של לשכות המידע שהוא מפעיל, שמטרתה לזהות צרכים נוספים וחדשים של התיירים, המחייבים שינוי במתן השירות בלשכות, בייחוד לאור הגידול במספר התיירים שחל בשנים האחרונות ושהמשרד צופה כי יחול גם בשנים הקרובות.
סיכום והמלצות
התיירות הנכנסת היא אחד הענפים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לקידום המשק הישראלי ויש לה תרומה רבה גם לתדמיתה ולמעמדה של ישראל בעולם. בענף זה מועסקים עובדים רבים, בפריסה גאוגרפית נרחבת, מכל המגזרים ומחתכים סוציו-אקונומיים שונים. הביקורת העלתה כי הממשלה לא נערכה כראוי בהתאם לתחזית משרד התיירות בנוגע לגידול בתיירות הנכנסת. על משרד התיירות להכין בשיתוף משרדי ממשלה אחרים תכנית אסטרטגית, המגובה במשאבים הדרושים, הן בתחום פיתוח התשתיות והן בתחומי העידוד והשיווק של התיירות. על הממשלה להכריע בעניינן של המחלוקות הבין-משרדיות ולאשר תכנית אסטרטגית כדי למנוע מצב של קיפאון בנושא.
במסגרת זו על משרדי הממשלה, ובראשם משרד התיירות ומשרד האוצר, להסיר את החסמים המונעים את הקמתם ואת הרחבת מספרם של חדרי מלון, ולפעול במקרים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית. בד בבד, עליהם לשמור על עתודות קרקע המיועדות למלונאות. כמו כן, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם משרד התחבורה, לקדם את הקמת שדה תעופה משלים ולהסיר מגבלות על ענף התעופה כדי שלא לעכב את תנועת התיירים לארץ. על משרד התיירות לבחון גם כיצד לרתום את המגזר העסקי כדי ליצור מחויבות לאומית וכדי למקסם את התועלת הגלומה בתיירות הנכנסת למשק הישראלי.