פרויקט הנתיב המהיר – כביש אגרה

ביולי 2002 החליטה הממשלה להקים ולהפעיל באמצעות זכיין פרטי "נתיב מהיר" בכביש מס' 1, בקטע שבין מחלף נמל התעופה בן גוריון שבלוד (להלן - נתב"ג) למחלף קיבוץ גלויות (להלן - הנתיב המהיר), כדי לצמצם את עומסי התנועה הכבדים בכניסה לתל אביב. במסגרת פרויקט הנתיב המהיר (להלן גם - הפרויקט) הוחלט להקצות נתיב אחד לנסיעת כלי רכב ציבוריים וכלי רכב פרטיים שתפוסתם גבוהה ללא תשלום אגרה, וניתנה גם האפשרות לכלי רכב פרטיים שתפוסתם נמוכה לנסוע בנתיב תמורת תשלום אגרה. הנתיב מיועד לשרת כ-1,600 כלי רכב בשעה שמהירות נסיעתם לא תפחת מ-70 קמ"ש, ולרשות הנהגים בנתיב יועמד מתחם חניה ל-2000 כלי רכב סמוך למחלף שפירים (להלן - "מתחם חנה וסע"). נהגים אשר ישאירו את רכבם בחניון שבמתחם, הפועל ללא תשלום, יוכלו ליהנות משירות הסעות חינם לאזור הקריה בתל אביב והבורסה ברמת גן. הפרויקט מתבצע בשיתוף המגזר הפרטי (BOT) . באוגוסט 2006 הוכרז כי חברת הנתיב המהיר בע"מ  (להלן - הזכיין) היא הזוכה במכרז. החברה הציעה לשלם למדינה תמלוגים בסך 182 מיליון ש"ח. בחוזה הזיכיון נכללה אופציה להפעלת "נתיב מהיר" בכניסה לירושלים.

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר-אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הקמת פרויקט הנתיב המהיר. הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), במשרדי חברת "ענבל חברה לביטוח בע''מ"  ובחברת "נתיבי איילון בע"מ".

עיקרי הממצאים

1. משרדי האוצר והתחבורה החלו לקדם את הפרויקט ובכלל זה פרסמו מכרז לביצוע הפרויקט עוד לפני שהושלמה מלאכת החקיקה שעליה התבססו תנאי המכרז. היה בכך כדי לסכן, מהבחינה הכלכלית והמשפטית, את הליך המכרז ואת יישום הפרויקט, גם אם בפועל סיכון זה לא התממש.

2. במשרד האוצר ובמשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים המלמדים כי נבדק מהי הסיבה לפער של 282 מליון ש"ח, בין סכום האומדן שקבעה המדינה (100 מליון ש"ח שהמדינה התכוונה לשלם) ובין סכום ההצעה הזוכה (182 מליון ש"ח שהזכיין התחייב לשלם למדינה), וכי הופקו לקחים בנושא.

3. בעת שהוחל בגיבוש הפרויקט להקמת הנתיב המהיר בשנת 2002 כל הגורמים שקידמו את המכרז, ובהם מתכנני הפרויקט, משרד האוצר ומשרד התחבורה, היו ערים לכך שכביש מס' 1, שהוקם כ-40 שנה לפני כן, חופף בחלקו לתחום רצועת מסילת הרכבת, וכי הפעלת הנתיב המהיר בתוואי זה עלולה לפגוע בפיתוח תוואי עתידי של מסילת רכבת בין צפון הארץ לדרומה שתעבור דרך תל אביב. אף על פי כן, משרד האוצר ומשרד התחבורה, פעלו להקמת הנתיב בלי שניסו למצוא פתרון יסודי לבעיה. במקום זאת הם התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שיוחלט להקים את המסילה הרביעית, בלא שציינו את מקור התקציב שיידרש למימון העתקתו.

4. משרד האוצר ומשרד התחבורה יצאו למכרז לסלילת הנתיב המהיר בלי שחלקים מכביש מס' 1 הנמצאים בשטח הפרויקט הוסדרו מהבחינה התכנונית והסטטוטורית. הדבר גרם להפסקת העבודות ולסכסוך בין הזכיין ובין המדינה, וכתוצאה מכך להגדלת רשת הביטחון לזכיין מעבר למתוכנן. כמו כן על פי החוזה, הקמת הפרויקט הייתה אמורה להסתיים עד הרבעון הראשון של שנת 2010, אולם בפועל הפרויקט החל לפעול רק כשנה לאחר מכן, בינואר 2011.

5. הנהנים העיקריים מהנתיב הם כלי רכב המגיעים מכיוון ירושלים, מודיעין, רמלה ולוד המתחברים לכביש מס' 1 לפני מחלף שפירים. לנהגים המבקשים להשתלב בנתיב המהיר מכביש 412 מצפון או מכביש 4 מצפון או מדרום וכלי רכב שיוצאים מנתב"ג אין גישה ישירה לנתיב זה ועקב כך נפגע פוטנציאל השימוש בנתיב והכנסותיו.

6. במתחם "חנה וסע" ניתנים שירותי הסעות בשני קווים בלבד: קו סובב הקריה בתל אביב וקו למתחם הבורסה ברמת גן. אין במתחם "חנה וסע" מערכת הסעה לנוסעים שצריכים להגיע למקומות המרכזיים אחרים בתל אביב כגון התחנה המרכזית, והדבר מצמצם את מספר הנוסעים שכדאי להם להחנות במתחם "חנה וסע" ולנסוע בנתיב המהיר באמצעות ההסעות.

7. בספטמבר 2009, במסגרת אישור והסדרת הקטע הסופי של הנתיב המהיר, התנתה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את קידום התכנית בכך שהמדינה תתחייב לתת לה שיפוי מלא על סכום הפיצויים שהיא תידרש לתת בעתיד לגורמים שייפגעו מביצוע הפרויקט. משרד האוצר ומשרד התחבורה הסכימו לדרישת הוועדה בלי שבדקו ביסודיות את היקף הפיצויים שיצטרכו לשלם בעתיד.

סיכום והמלצות

בינואר 2011 החל לפעול הנתיב המהיר אשר הוקם בעקבות החלטת ממשלה שמטרתה לצמצם את עומס התנועה בכניסה לתל אביב. הנתונים מלמדים כי ממועד הפעלת הנתיב המהיר מספרם הממוצע של כלי הרכב החונים בחניון "חנה וסע" הוא כ-900 כלי רכב ביום, מהירות הנסיעה הממוצעת בנתיב היא 93 קמ"ש ועוברים בו כ-1,200 כלי רכב בשעה בשעות השיא, בממוצע.

נמצאו ליקויים בהקמתו של פרויקט זה כדוגמת היעדר תכנון מוקדם של הפרויקט ואי-תיאום בין כל הגורמים המשתתפים בהקמתו. זאת ועוד, אף שהגורמים האחראים על הפרויקט ובהם משרד האוצר ומשרד התחבורה ידעו שחלק מכביש 1 - שבאחד ממסלוליו הוקם הנתיב המהיר - חופף לתוואי מסילת רכבת עתידי, הם לא פעלו לפתרון יסודי של הבעיה אלא התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שתוקם מסילת הרכבת.

על משרדי התחבורה והאוצר להפיק לקחים מהליקויים האמורים שהעלתה הביקורת בנוגע לאופן הקמת הפרויקט, כדי למנוע את הישנותם בעתיד. כמו כן, עליהם לבחון דרכים לתיקון המצב נוכח הצרת כביש מס' 1 ונוכח הצורך לפנות את הנתיב שעליו מיועדת להיסלל המסילה הרביעית.