לנוכח השימוש ההולך וגובר במחשבים ובתקשורת הממוחשבת, נדרשים בוגרי מערכת החינוך במאה העשרים ואחת להיות בעלי מיומנויות בתחום התקשוב. חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, קובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית. להקנייתן של מיומנויות תקשוב לתלמידים נודעת חשיבות יתרה, שכן הדבר לא נועד רק לתרום לתלמידים כפרטים אלא גם לסייע להעצמת מדינת ישראל מהבחינה הכלכלית - למשל באמצעות חיזוק יכולתה להתחרות במדינות אחרות בשווקים הגלובליים - וכן לאפשר לתושביה להעשיר את קשריהם החברתיים והתרבותיים.
בשנת 1992 פרסמה ועדה בראשותו של פרופ' חיים הררי, שבחנה את מצב מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה, דוח שכותרתו "מחר 98". בעקבות כך הפעיל משרד החינוך בשנות התשעים של המאה העשרים ובראשית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת תכנית רב-שנתית למחשוב מערכת החינוך. במימון התכנית השתתפו משרד החינוך, מפעל הפיס והרשויות המקומיות. במסגרת התכנית צוידו בתי הספר במחשבים, והנהלת המשרד קבעה יעד ולפיו בבתי הספר בישראל יהיה לפחות מחשב אחד לעשרה תלמידים עד שנת 1997. בשנת 2000 קבעה הנהלת המשרד יעד שני - תגבור נוסף של מחשבים בחלק מבתי הספר באופן שיהיה בהם מחשב אחד לכל חמישה תלמידים.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2010 עד אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין כמה היבטים של תקשוב מערכת החינוך בישראל. בין השאר נבדקו פעולות משרד החינוך (להלן - המשרד) משנות התשעים של המאה העשרים להטמעת התקשוב במערכת החינוך, ההבדלים בין בתי ספר שבהם לומדים תלמידים ממגזרים שונים מבחינת היקף ההצטיידות במחשבים והפעלה של תכנית חדשה שנועדה להתאים את תחום התקשוב במערכת החינוך למאה העשרים ואחת . הביקורת נעשתה במשרד החינוך - במינהל מדע וטכנולוגיה, בחשבות וברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן - ראמ"ה). כמו כן נעשתה ביקורת במפעל הפיס ובשבע רשויות מקומיות . נוסף על כך אסף משרד מבקר המדינה מידע באמצעות שאלון שנשלח ל-70 מ-220 בתי ספר שבהם החלה לפעול בשנת הלימודים התשע"א (ספטמבר 2010 - אוגוסט 2011) תכנית חדשה של משרד החינוך - "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". בדיקות השלמה נעשו בספטמבר ובאוקטובר 2011.
עיקרי הממצאים
1. הפעלתה של התכנית, שנקבעה בעקבות דוח "מחר 98", הסתיימה בסוף שנת 2002, אף שלא הושלמה המשימה לצייד את בתי הספר במחשבים על פי היעד שקבע המשרד להשיג ב-1997 - עמדת מחשב אחת בממוצע לעשרה תלמידים. מאז ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011, לא הפעיל משרד החינוך תכנית המשך כלל-ארצית כדי להשלים את המשימה וכפי שעלה מנתוני המשרד - בתי הספר בישראל עדיין אינם מצוידים בכמות מספקת של מחשבים לתלמידים כפי שנקבע להשיג 14 שנים קודם לכן.
2. המקור הכספי בקנה מידה ארצי למימון רכישת מחשבים לתלמידים בבתי הספר בארץ מאז שנת 2003 הוא מענקי מפעל הפיס הניתנים לרשויות המקומיות. על פי נוהלי מפעל הפיס, רשויות מקומיות ריבוניות לעניין קביעתם של סדרי עדיפויות לשימוש בכספי המענקים, ולפיכך הן אינן חייבות לרכוש באמצעות המענקים מחשבים לבתי ספר והן יכולות לבחור להשתמש בכספים לצורכיהן האחרים. מכאן שמשנת 2003, לאחר שהסתיים מימונה של תכנית "מחר 98", לא הייתה מחויבות כספית של שום גורם ציבורי, לרבות משרד החינוך, להמשיך את המהלך שהתחיל בשנות התשעים של המאה העשרים לרכישת מחשבים לבתי הספר כדי להשיג את היעדים שקבע משרד החינוך לעניין זה.
3. ממצאי דוח זה מלמדים שבבתי הספר בארץ יש עמדת מחשב אחת בממוצע לתריסר תלמידים. בכ-60% מבתי הספר בישראל מספר עמדות המחשב שעומדות לרשות התלמידים יחסית למספר התלמידים, קטן מהממוצע הארצי; בכמחצית מבתי הספר יש עמדת מחשב אחת בלבד בממוצע ל-20 תלמידים ויותר עד לכדי העדר מחשבים לתלמידים; כשליש מבתי הספר בישראל אינם מצוידים כלל בעמדות מחשב לתלמידים. תוצאות של מחקרים בין-לאומיים שנעשו בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת העלו כי היקף ההצטיידות של בתי הספר בישראל במחשבים בהשוואה למספר התלמידים שלומדים בהם קטן לעומת היחס הממוצע במדינות ה- OECD.
4. נמצאו פערים ניכרים בין בתי ספר ממגזרים שונים בתחום תשתיות התקשוב הקיימות. בבתי הספר במגזר היהודי הממלכתי והממלכתי-דתי היחס בין מספר התלמידים למספר עמדות המחשב הוא 1:9 בממוצע - עמדת מחשב אחת לתשעה תלמידים, במגזר הדרוזי היחס הממוצע הוא 1:12, ובמגזר הערבי ובמגזר הבדואי - היחס הממוצע הוא 1:20. ברוב בתי הספר במגזר החרדי אין כלל מחשבים לתלמידים. לדברי מנהל גף מחשבים בחינוך במינהל מדע וטכנולוגיה של המשרד, מאות בתי ספר חרדיים אינם מעוניינים "להתמחשב". עלה כי גם בין יישובים שונים בארץ יש פערים בהיקף ההצטיידות במחשבים לתלמידים בבתי הספר.
5. פעולות המשרד להטמעת התקשוב בהוראה היו מצומצמות ולא התקיימו בהיקף ארצי. בשנת 2010 רוב השיעורים במקצועות השונים המשיכו להתקיים ללא שימוש באמצעי תקשוב, והשימוש במחשבים הצטמצם לתחום מעבדת המחשבים ולשיעורים המועטים שניתנים לתלמידים בתחום זה.
6. בשיעור ניכר מהמחשבים בבתי הספר מותקנים מעבדים מיושנים שאינם מאפשרים לתלמידים שאמורים להשתמש בהם ליישם את המטלות שהם נדרשים לבצע באמצעות המחשב.
7. בשנת 2010 החל המשרד להפעיל תכנית הקרויה "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" שמטרתה להחיל פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית המידע. אין התכנית כוללת תגבור עמדות מחשב לתלמידים ברוב בתי הספר הנכללים בה, ולפיכך אין בה כדי להביא למילוי המחסור המשמעותי במחשבים לתלמידים בבתי הספר בישראל. זאת ועוד, לא הובטח שהתכנית תתוקצב מעבר לשנתיים הראשונות מתוך חמש השנים שבהן היא מתוכננת לפעול, ומכאן שאין תשתית שתבטיח שהתכנית תיושם בהיקף ארצי כמתוכנן ושיעדיה יושגו.
סיכום והמלצות
מערכת החינוך אמורה להכין את בוגריה להתמודדות עם אתגרי המאה העשרים ואחת ולאפשר להם להשתלב בחברה ובשוק העבודה. הקניית מיומנויות אלה נחוצה גם למשק ולמדינה לשם ביסוס ושיפור מיקומנו בכלכלה העולמית.
ממשלת ישראל עמדה כבר בעשורים האחרונים של המאה העשרים על הצורך בהטמעת התקשוב במערכת החינוך , ובכלל זה על הצורך בהקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים. ברם, במהלך העשור הראשון של המאה העשרים ואחת הייתה התקדמות מועטה בטיפול בנושא בעיקר בשל היעדרה של תכנית מערכתית ורב-שנתית להשגת יעדים מוגדרים. בפועל לא הושג היעד שמשרד החינוך הציב עוד בשנות התשעים של המאה העשרים בתחום ההצטיידות במחשבים בבתי הספר. בשנת 2011 היקף ההצטיידות במחשבים בבתי הספר בישראל קטן יחסית לשאר מדינות ה-OECD. נוסף על כך התקשוב עדיין לא הוטמע בהוראה הטמעה של ממש, ומורים במקצועות השונים עדיין מלמדים כבעבר, ללא ניצול טכנולוגיית המחשוב במקצועות הלימוד השונים. בהיעדר הכוונה מערכתית יש הבדלים ניכרים בין בתי ספר במגזרים וביישובים שונים מבחינת היקף ההצטיידות במחשבים לתלמידים.
על משרד החינוך לפעול באופן מערכתי וכלל-ארצי להטמעת התקשוב בהוראה ובלמידה, להשלים את המחסור במחשבים לתלמידים בבתי הספר בארץ וכן לחדש את מצאי המחשבים כדי שבבתי הספר יוצבו מחשבים שניתן לבצע באמצעותם את המשימות שהמשרד מבקש להטיל על התלמידים. פעולות אלה דרושות כדי שתהיה תשתית להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים. עוד על המשרד לפעול לצמצום הפערים המשמעותיים בין בתי הספר בארץ מבחינת תשתיות המחשבים, שפוגעים בעיקר באוכלוסיות החלשות.