רקע כללי
פרקליטות המדינה במשרד המשפטים (להלן גם - הפרקליטות) וחטיבת התביעות במשטרת ישראל (להלן - חטיבת התביעות) מייצגות את המדינה בבתי המשפט בהליכים פליליים. משטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק בישראל ועוסקת בין היתר במניעת עבירות, בגילוין, בתפיסת עבריינים ובהעמדתם לדין. במהלך החקירה הפלילית מתבצע תהליך של בירור העובדות, גביית עדויות ואיסוף ראיות . השוטר הממונה על החקירה מנהל תיק חקירה הכולל את כל חומרי החקירה שנאספו, נתפסו, נרשמו או הופקו לצורך החקירה, ועשויים להיות רלוונטיים להכרעה בנוגע לחשדות המיוחסים לחשוד בתיק. דבר קיומם של חומרי החקירה מתועד במפתח תיק החקירה.
חומרי החקירה בתיק הפלילי הם רבים ומגוונים וכוללים מסמכים שונים שנוצרים במהלך החקירה כגון הודעות שנגבו מחשודים או מעדים, מזכרים, דוחות, חוות דעת של מומחים, תעודות רפואיות ועוד. חלק מחומרי החקירה הם חפצים שתפסה המשטרה במסגרת החקירה. המשטרה נדרשת לשמור את חומרי החקירה, וגורמי אכיפת החוק נדרשים לבחון כיצד יש לנהוג בהם בשלבים השונים של ההליך הפלילי.
בתום החקירה הפלילית מעבירה המשטרה את תיק החקירה לגופי התביעה - הפרקליטות או חטיבת התביעות - כדי שיוחלט אם להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק. עם הגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע או עוון, קמה לגופי התביעה חובת גילוי של חומרי החקירה כלפי הנאשם וסנגורו. לנאשם זכות לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום נגדו (להלן - רשימת כל החומר), ולהעתיקו.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-נובמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בעיון ובטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי. בביקורת נבחנו הפעולות להבטחת זכותו של נאשם לעיין בחומרי החקירה ולהעתיקם, ובהם סידור תיק החקירה והעברת חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה, אופן שמירת חומרי החקירה ופרסום שלא כדין של פרטים הנוגעים לחקירה. הביקורת נעשתה במשרד המשפטים - בפרקליטות המדינה, ובמשטרת ישראל - בחטיבת התביעות, באגף חקירות ומודיעין (להלן - אח"ם) ובארבע תחנות משטרה.
הליקויים העיקריים
הבטחת זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה
במשך השנים עלו לא אחת ליקויים בתהליך העברתם של חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה, ובהם: ניהול לקוי של רשימת כל החומר בתיק החקירה; עיכובים בהעברת חומרי חקירה מסוגים מסוימים לגופי התביעה, לנאשם, לסנגורו ולבית המשפט; וחומרי חקירה הנאספים לאחר העברת תיק החקירה לגופי התביעה אך לא נמסרים להם.
על אף שבמשך השנים דנו גורמים במשטרה ובפרקליטות בחלק מהליקויים שעלו, תהליך העברת חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה טרם הוסדר בנוהל או הנחיה באופן מפורט, ועדיין לא גובש פתרון מערכתי נאות ומקיף לבעיות יסודיות וליקויים שעלו במשך השנים בתהליך העברתם של חומרי החקירה. לא פעם מתחו בתי המשפט ביקורת על גורמי אכיפת החוק בשל ליקויים אלו והשפעתם על זכויותיהם של נאשמים בהליך הפלילי.
בדיוני צוות שהוקם בפרקליטות כדי לדון בדרכים לבקרה על תהליך העברת חומרי חקירה מהמשטרה לפרקליטות (להלן - צוות המשנה) ולייעול תהליך זה עלו ליקויים שונים בניהול תיקי חקירה, בהם: מפתחות תיקי החקירה הכוללים את רשימת כל החומר אינם מפורטים די הצורך; רשימת כל החומר אינה מסודרת או מפורטת; לאחר העברת תיק החקירה לפרקליטות קשה לאתר את הגורם האחראי במשטרה שניתן לפנות אליו בעניין החומרים שהועברו או שיש להשלים את העברתם; חלו עיכובים בתהליך העברת חומרי החקירה מהמשטרה לפרקליטות.
במועד סיום הביקורת, כשנתיים וחצי מהמועד שבית המשפט העליון מתח ביקורת שבגינה החל צוות המשנה בהליך הבחינה כמפורט לעיל, טרם הסתיימה עבודתו ופרקליט המדינה טרם הורה על דרכי הטיפול בבעיות היסודיות שהעלה הצוות. זאת על אף ההשפעות האפשריות של ליקויים אלו, למשל: שחרור של חשוד ממעצר, זיכויו, הסדר טיעון "בעייתי", פגיעה תדמיתית בפרקליטות, פגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, הימשכות ההליך וחבות המדינה בפיצויים.
הפרקליטות מגישה בבתי המשפט כתבי אישום רבים, אף במקרים שבהם היא ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב.
עיכובים חוזרים בהעברת חומרי חקירה לתביעה
העברתם של חומרי חקירה מסוימים כרוכה, באופן תדיר, בתקלות או בעיכובים. הדברים אמורים למשל בתקליטורים שתוכנם מחייב תמלול, חומרים סודיים שיש לבקש לגביהם תעודת חיסיון וחוות דעת בנוגע לחומרים שנלקחו לבדיקות מעבדה שונות.
בתיקים רבים מתקבלים תמלילים חיוניים חודשים רבים אחרי הגשת כתב אישום. מתכתובות של הפרקליטות עלה כי מדובר בבעיה כלל-ארצית, הגורמת לעיכובים מיותרים ופוגעת באיכות העבודה.
לדברי פרקליט המדינה, בתי המשפט שבים ומבקרים את אורכו וסרבולו של תהליך מסירת חומרי החקירה להגנה, והדבר אף משפיע על בירור האמת.
בבדיקה מדגמית שביצעה בשנת 2016 הפרקליטות בנושא התמלילים עלה כי בכ-78% מהמקרים התמליל מתקבל יותר מחודש לאחר שהוגשו הבקשות לתמלול קלטות חקירה, ובכ-62% מהמקרים האמורים (כ-48% מכלל המקרים) התמליל מתקבל לאחר יותר משלושה חודשים.
בתקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול), התשע"ח-2018 (להלן - תקנות התמלול) לא נקבעו פרקי זמן מירביים להעברת תמלילי חקירה, והם נקבעו רק בנוהל הבין-משרדי שבין גופי האכיפה.
השר לביטחון הפנים (להלן - השר לבט"פ) מוסמך להוציא תעודת חיסיון על חומר חקירה אם לדעתו גילוי או מסירה של המידע המתואר בתעודה עלולים לפגוע בעניין ציבורי חשוב. ברוב המוחלט של המקרים שבהם מוגשת בקשה לקבלת תעודת חיסיון מוגש כתב אישום לבית המשפט לפני שהתקבלה תעודת חיסיון, ובמקרים רבים תעודת החיסיון מתקבלת כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום.
בכ-53% מהתיקים שהוגשו בהם בקשות לקבלת תעודת חיסיון בשנים 2014 ועד ינואר 2017 הוגשה הבקשה לאחר תקופה של חודש עד מעל לשנה ממועד הגשת כתב האישום. בתיקים שבהם עברו בין חודש לחצי שנה ממועד הגשת כתב האישום ועד מועד הגשת הבקשה נאמד העיכוב הממוצע בהגשת הבקשה בכ-60 ימים מיום הגשת כתב האישום.
בשנים 2014 עד 2016 חל גידול של כ-28% בשיעורם של מספר התיקים שחוות הדעת בעניינם התקבלה מהמעבדות לזיהוי פלילי במשטרה (להלן - מז"פ) אחרי הגשת כתב האישום מכלל התיקים שהתקבלה חוות דעת לגביהם. באותן השנים התקבלה חוות הדעת לאחר הגשת כתב האישום בכ-38% מהתיקים בממוצע.
בכירי הפרקליטות עמדו בדצמבר 2015 על עיכובים רבים וחמורים במתן חוות הדעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית (להלן - המכון), לרבות בתיקי רצח ובתיקים דחופים של נאשמים השוהים במעצר. פעמים רבות הוגשו כתבי אישום ללא חוות דעת של המכון. בחלק מהתיקים ההליכים בבית המשפט הוקפאו בשל העיכוב במתן חוות הדעת.
פרק הזמן למתן חוות הדעת של המכון בתיקים שאינם תיקי מעצר היה בממוצע כשנה ממועד נתיחת הגופה; בתיק מסוים במחוז צפון המתינו לחוות הדעת שנתיים ממועד הגשת הבקשה לקבלתה. לנוכח העובדה שלעתים מתן חוות הדעת מתעכב לעתים חודשים רבים, נדרשים הפרקליטים להחליט - על פי הערכתם המשפטית - אם להמשיך בניהול התיק ללא חוות דעת רפואית.
אף שמשנת 2014 נדונה תופעת העיכובים במתן חוות הדעת של המכון בעניינם של תיקי עבירות חמורות כמה פעמים, ואף שנראה שהגורמים הנוגעים בדבר פועלים למציאת פתרונות ביניים במסגרת המשאבים הקיימים, במועד סיום הביקורת הבעיה טרם נפתרה. עיכוב תדיר של כמה חודשים ואף למעלה משנה במתן חוות דעת בעניינם של תיקי עבירות חמורות מעורר חשש כבד לפגיעה בהגינות ההליכים הננקטים נגד הנאשמים שתיקיהם נמצאים בטיפול, במיוחד נוכח משקלה המכריע של חוות הדעת. בנסיבות אלה גם פעולתה של התביעה נפגעת, שכן מדובר בחוות דעת המשפיעה במישרין על משקל הראיות כנגד נאשם ועל האפשרות לבירור האמת.
יותר מארבע שנים לאחר הגשת דוח ביקורת פנים בנושא "אבטחת מידע ומסמכים בפרקליטות המדינה" טרם הושלם הליך קביעת מדיניות כוללת וממצה בנושא אבטחת מידע במשרד המשפטים. המשטרה ומשרד המשפטים לא נקטו פעולות של ממש להסדרתו של תחום אבטחת המידע.
אגף בכיר ביטחון חירום, ביטחון מידע וסייבר במשרד המשפטים (להלן - אגף הביטחון) דיווח כי התריע לא אחת על כמויות אדירות של חומרים משטרתיים המגיעים לכלל הפרקליטויות אך אינם מדווחים ולפיכך גם לא נרשמים על פי נוהל ולא מתבצעים מעקב או בקרה בעניינם. הוא ציין כי כיום אין לו כל מידע על כמותם ואיכותם של החומרים המועברים מיחידות המשטרה החוקרות לפרקליטויות ברחבי הארץ, וכי על אף שחדרי האחסון בפרקליטויות מוגנו ואובטחו, חומרי חקירה רבים נמצאים במזכירויות או בארגזים הפזורים במסדרונות.
בפרקליטות לא התקבלה החלטה עקרונית בדבר הפרקטיקה הרצויה במקרים שבהם נדרש לחסות מידע חסוי בהודעות עדים לפני העברתו להגנה ולבית המשפט. נראה שככלל אין שיטה נוהגת המשמשת כברירת מחדל, ואחת השיטות הנוהגות בתיקים רבים שנויה במחלוקת. במועד סיום הביקורת נמצא כי זה כשלוש שנים ניטשת מחלוקת פנימית בקרב גורמים בפרקליטות באשר לשיטה הרצויה לטיפול במקרים אלו, וזו טרם יושבה.
פרויקט "תיק חקירה דיגיטלי" הוא הפתרון המחשובי המרכזי להסדרת הממשקים בין המערכות הממוחשבות של הפרקליטות והמשטרה. כמו כן, הוא עתיד לתת מענה לליקויים הנוגעים להעברת מלוא חומרי החקירה באופן דיגיטלי לסנגורים. כ-12 שנים לאחר שהוחל לראשונה לנסות להסדיר את הממשקים בין המערכות, הפרויקט עדיין מתעכב, ותאריך היעד לסיומו שב ונדחה. לפי ההערכות, עד אשר יושלם הפרויקט צפוי לעבור זמן ניכר.
הטיפול בחומרי החקירה ושמירתם
דוח ממרץ 2016 של צוות משטרתי שבחן את נושא שמירת המוצגים במשטרה (להלן - צוות שמירת מוצגים) העלה תמונה קשה מאוד של מצב המוצגים בתחנות המשטרה. כשנה וחצי לאחר שהוגשו המלצות הצוות, טרם הסתיים ההליך ליישום ההמלצות, שהעיקרית בהן היא הקמת מרכז לוגיסטי לאחסון מוצגים (להלן - מרלו"ג). במסגרת זו, המשטרה עדיין לא נקטה צעדים ממשיים לסידור מחסני המוצגים לצורך היערכות לשינויים הצפויים כפי שהנחה המפכ"ל.
ליקויים נמצאו בביקורת שבוצעה בארבע תחנות משטרה, בכולן יש מחסור חמור במקום לאחסון המוצגים ובשלוש מהן יש מוצגים המאוחסנים במכולות; אין אמצעי כיבוי אש בחדרי המוצגים; בשלוש מהתחנות שקי סמים מונחים על הרצפה בחדרים לא מאווררים ובהם ריח חריף המקשה לשהות בהם.
בביקורת בתחנות נמצאו ליקויים נוספים כדלהלן: בתחנה אחת חדר האשפה הוסב לחדר מוצגים; בשלוש תחנות אוחסנו מוצגים תחת כיפת השמים; בשתי תחנות אוחסנו כלי רכב כשהם חשופים לפגעי מזג האוויר, חלקם בחלונות פתוחים; באחת התחנות הושמדו מוצגים שנמצאו מחוץ לאריזתם שכן לא ניתן היה לדעת לאיזה תיק הם שייכים; בשתי תחנות תססו סמים ונזלו מחוץ לשקים בהם אוחסנו; באחת התחנות מאוחסנים חומרי מחשב במכולה לא מאווררת שהטמפרטורה בה בחודשי הקיץ קיצונית.
הליקויים שעלו בארבע תחנות המשטרה שנבדקו ממחישים את הכשלים החמורים בנושא שמירת המוצגים שעליהם עמדה המשטרה עצמה ומעלים תמונה של הזנחה קשה ומתמשכת של תחום המוצגים לאורך שנים. הדברים חמורים אף יותר בהתחשב בכך שבמועד סיום הביקורת, שנה וחצי לאחר שהמשטרה עמדה על חומרת המצב, טרם חלו שינויים ניכרים בשטח.
נמצאו אף מקרים של נזקים או אובדן לתיקי חקירה, מקרים שבהם לא נשמרו מוצגים כנדרש ומקרים שבהם במהלך הדיון המשפטי התברר כי חומרי חקירה שבתיק אבדו ובתי המשפט אף מתחו ביקורת על המשטרה בנושא.
פקודת המטה הארצי העוסקת בתפיסת מוצגים ובטיפול בהם כללית ואינה קובעת הוראות לגבי אופן שמירת המוצגים. בנוסף, אף שבפקודת המטה הארצי נכתב כי המוצגים יאוחסנו על פי סוגיהם, ערכם ותכונותיהם, כקבוע בנהלים פרטניים של יחידות המשטרה הרלוונטיות, אין למשטרה נהלים מפורטים לגבי כל סוגי המוצגים.
במועד סיום הביקורת עדיין לא אישר אגף החקירות את טיוטת נוהל חטיבת החקירות בנושא טיפול במוצגים שנכתבה בשנת 2015.
למרות אמירתו הברורה של בית המשפט העליון בשנת 1997 בדבר תקופת שמירתם של מוצגים, רק כעבור 18 שנה - בשנת 2015 - שינו משרד המשפטים ומשטרת ישראל את התנהלותם בנושא. במועד סיום הביקורת עדיין לא הצליחו משרד המשפטים והמשטרה להסדיר את נושא תקופות שמירת המוצגים לא באופן מערכתי ולא בהיבטים פרטניים שהועלו במשך השנים.
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה והנחיית ראש חטיבת החקירות בנושא שמירת מוצגים שנקבעו בקיץ 2015 אינן מתיישבות זו עם זו. הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי אין להשמיד מוצגים אלא במקרים מסוימים שייבחרו במסגרת פיילוט ולאחר הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, ואילו הנחיית ראש חטיבת החקירות קובעת כי בתיקים שאינם תיקי פשע חמור ניתן להמשיך לפנות לבתי המשפט לקבלת הכרעה בעניינם של מוצגים, ללא המגבלה הקבועה בהנחיית פרקליט המדינה.
במועד סיום הביקורת, כשנתיים לאחר שפורסם תזכיר חוק בנושא שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, משרד המשפטים עדיין לא הביא טיוטת חוק בנושא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, אף שהוא סבור כי חשוב מאוד לקדם את החוק.
איסור פרסום מידע מהליכים פליליים
נמצאו מקרים שבהם הפרה המשטרה את איסור הפרסום מחקירות ובכלל זה פרסמה חומרים המתעדים את המעצר, חשפה לפני עיתונאים פרטים אסורים לפרסום על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (להלן - היועמ"ש), ופרסמה פנים וסימנים מזהים ללא טשטוש. משרד המשפטים פנה כמה פעמים למשטרת ישראל בנוגע לכך, והמשטרה אף הסכימה כי חלק מהחומרים שפרסמה היו אסורים לפרסום.
במועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שעמדו גורמי המקצוע במשרד המשפטים על הצורך להסדיר כמה היבטים בנושא איסור הפרסום של חומרי חקירה, ויותר משש שנים לאחר שהחל המשרד לפעול לתיקון החקיקה ולתיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא, טרם הושלמה הפעילות בנושא.
דוברות המשטרה לא פעלה בשנים האחרונות לאתר פרסומים אסורים מחקירות, זאת שלא בהתאם לפקודת הקבע בנושא.
כבר בשנת 2014 סברה המשטרה שיש לשנות את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לפרסומים מחקירות, אך רק כשלוש שנים לאחר מכן, ובמהלך הביקורת, היא העבירה למשרד המשפטים את הצעתה לתיקון ההנחיה. נכון לפברואר 2018 טרם קיימה המשטרה דיון בהשתפות היועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון אם נדרש לשנות את הנחייתו.
ההמלצות העיקריות
מחובתן של המשטרה והפרקליטות להירתם למציאת פתרון משמעותי, ישים ויעיל לטיפול בתופעה הנרחבת והחמורה של עיכובים בהעברת תמלילים של חומרי חקירה. עליהן לשקול נקיטת פעולות להטמעת ההוראות הקבועות בתקנות התמלול ובנוהל הבין-משרדי, לקיים מעקב הדוק בנושא כדי לוודא שהן מיושמות ולחקור אירועים שבהם חלו עיכובים ניכרים בהעברת החומר ולהפיק לקחים בעניינם. על שרת המשפטים והשר לבט"פ ליתן דעתם על הממצאים האמורים ולפעול לטיפול בבעיות שהועלו בתחום זה.
על הפרקליטות לנקוט את הפעולות הדרושות לקיום הנחיות פרקליטות המדינה ולצמצם ככל הניתן את הפער בין מועד הגשת כתב האישום לבין מועד הגשת הבקשה לתעודת החיסיון והוצאתה.
ראוי שהפרקליטות והמשטרה ידונו בממצאים המלמדים שבמשך השנים מסתמנת מגמת גידול בשיעור התיקים שחל עיכוב ממושך בקבלת חוות הדעת בעניינם ממעבדות מז"פ יחסית למועד הגשת כתב האישום. כמו כן ראוי שהם יבחנו דרכים לייעול הליך הטיפול ולהעברת חוות הדעת ממעבדות מז"פ לחוקרי המשטרה, לפרקליטות ולבסוף גם לעיונו של הנאשם.
מיד לאחר שיוגש סיכום דוח הוועדה לבחינת הרפואה המשפטית בישראל יש להציג את המלצותיו לשרת המשפטים ולשר לבט"פ כדי שידונו עם שר הבריאות בפעולות שיש לנקוט על מנת להבטיח התמודדות אפקטיבית עם הקשיים המשמעותיים והמתמשכים בקבלת חוות הדעת מהמכון. לעניין זה מוצע כי ייקבעו אף יעדים כמותיים שישקפו הליך עקבי של טיפול בבעיה עד לפתרונה.
ראוי שפרקליט המדינה יקדם את עבודת צוות המשנה עד השלמתה, ובד בבד יבחן היתכנות של תחילת יישום הפתרונות שהועלו.
על הנהלת משרד המשפטים והפרקליטות לפעול בתיאום עם אגף הביטחון והמשטרה כדי להביא לטיפול מערכתי ומשולב בתהליך העברת חומרי החקירה בין הגופים, דרכי הטיפול בהם ביחידות הפרקליטות ואחסונם באופן בטוח, ובכך למלא את החסר הקיים בתחום האבטחה של המידע המועבר מהמשטרה לפרקליטויות וההגנה ההכרחית על מידע זה.
יש להביא בהקדם לדיון ולהכרעה של פרקליט המדינה את סוגיית השיטות להסתרת מידע חסוי בהודעות עדים. זאת בייחוד נוכח העובדה שעשויות להיות לדבר השפעות חמורות על הנאשם, על סנגורו ועל ההליך המשפטי.
נוכח הסיכונים הכרוכים בדרכים הקיימות להעתקת חומרי חקירה, ראוי שהמשטרה תבחן שוב את ההיערכות להסדרת הנושא ואת ההיתכנות של מימוש חלופות ראויות אך לא יקרות להליך ההעתקה הנוכחי.
על המשטרה לפעול לזירוז התהליכים הנדרשים להקמת המרלו"ג ולהקדים את השלמת ההיערכות להקמתו באמצעות פעולות כגון סידור המחסנים וסילוק המוצגים שבהם לפי הוראות הדין.
על המשטרה לפרסם נהלים חדשים ולעדכן נהלים קיימים בנושא שמירת מוצגים ולפקח על יישומם.
לנוכח המצב הקשה במשרדי הרישום ובמחסני המוצגים שעליו עמדה המשטרה, עליה לפעול באופן מידי ליישום המלצותיו של צוות שמירת מוצגים, שאינן תלויות בהקמת המרלו"ג.
על משרד המשפטים לפעול ללא דיחוי להשלמת התיקון להנחיית היועמ"ש בנושא פרסומים אסורים מחקירות בהתייעצות עם המשטרה. עד אז על המשטרה להקפיד לפעול בהתאם להנחיה הקיימת.
המשטרה והפרקליטות נדרשות לפעול למניעת פרסומים אסורים, לבדוק את המקרים בהם קיים חשש שפורסמו פרטים אסורים ולבחון דרכים יעילות יותר לטיפול בנושא.
יש מקום שהמשטרה תבצע בעצמה טשטוש פרטים בסרטונים שהיא מעבירה לכלי התקשורת ולא תטיל עליהם את האחריות לכך.
היות שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא פרסומים אסורים מחקירות אינה עוסקת במפורש בהעברת חומרי חקירה לתקשורת לאחר הגשת כתב אישום ולפני העברתם לסנגור, ולנוכח עמדתו המקצועית שיש למנוע מצבים כאלו, הרי שעליו לפעול בהקדם לתיקון ההנחיות באופן שיבטיח שסנגורים שטרם קיבלו את חומרי החקירה לא ייחשפו אליהם לראשונה בכלי התקשורת.
על הפרקליטות לנקוט יוזמה ולפעול למניעת פרסומים אסורים, בין היתר באמצעות ריענון ההנחיות הפנימיות בנושא.
סיכום
חומרי החקירה עומדים במרכזו של ההליך הפלילי, והם משמשים כלי לחקר האמת ולמיצוי הדין עם נאשמים או להוכחת חפותם. הזכות לעיין בחומר חקירה הנוגע לאישום מושתתת על הזכות לחירות ומשמשת נדבך של הזכות למשפט הוגן. פגיעה בזכות העיון עלולה להשפיע על הגנת הנאשם, על היכולת לברר את האמת וכן להביא למניעת השימוש בראיה בהליך הפלילי ובמקרים חריגים אף לזיכוי הנאשם. הבטחת מימושה של זכות העיון של נאשם תלויה בפעולה מתואמת ומוסדרת של גורמי אכיפת החוק. לשם הבטחת בירור האמת יש חשיבות מכרעת לשמירת מוצגים ותיקי חקירה באופן הולם ולתקופת זמן מספקת. היבט נוסף הנוגע לשמירה על איכות החקירה, על בירור האמת ועל זכויות החשוד הוא מניעת פרסומים אסורים מתוך החקירה לאורך ההליך הפלילי.
ממצאיו של דוח זה מלמדים על כמה ליקויים חמורים בניהול של תיקי החקירה וחומרי החקירה, ובהם: לא תמיד נמסרים כל חומרי החקירה לגופי התביעה; בתיקים רבים מוגשים כתבי אישום שחסרים בהם חומרי חקירה, והם מצורפים לתיקים זמן רב לאחר הגשת כתב האישום; חלו תקלות ועיכובים בהעברתם של חומרי חקירה; עדיין לא הוסדרו תחום אבטחת המידע והמסמכים בפרקליטות המדינה והפרקטיקה הרצויה במקרים שבהם נדרש חיסוי מידע רגיש; השיטות להעתקה ולצילום של חומרי חקירה כרוכות בסיכונים לכשלים טכניים שונים; חל עיכוב מתמשך בניסיונות להסדיר חלופה ממוחשבת להעברת חומרי חקירה בין המשטרה והפרקליטות.
בדוח מוצגים כשלים חמורים בשמירה, באחסון ובאופן סיום הטיפול בחומרי החקירה. תקופות שמירת המוצגים שנאספו בתיקים לא הוסדרו כראוי, והדבר גרם לחוסר אחידות וחוסר בהירות בנושא, העלולים להשפיע על היכולת לברר את האמת ועל האפשרות של נאשמים לממש את זכויותיהם. עוד העלה הדוח כי אף שמשרד המשפטים והמשטרה סבורים כי הנורמות הקיימות בעניין פרסומים אסורים מחקירות אין בהן כדי למלא את הצרכים בנושא זה, לא קודמו צעדים להסדרת הנושא.
על המשטרה והפרקליטות להירתם לשיפור כלל הנושאים הנוגעים לטיפול בחומרי חקירה: עליהן לגבש דרכי פעולה לטיפול מקיף, ישים ויעיל בתופעה הנרחבת והחמורה של עיכובים בהעברת חומרי חקירה, לצמצם באופן משמעותי את הפער בין מועד הגשת כתבי אישום לבין מועד קבלתם לתיק של חומרי חקירה שונים, ובהם תמלילי חקירות, תעודות חיסיון, חוות דעת של מעבדות מז"פ ושל המכון הלאומי לרפואה משפטית. נוכח הסיכונים הכרוכים בשיטות הצילום הנפוצות, ראוי שהמשטרה והפרקליטות יפעלו לקידום ולהשלמה של פרויקט "תיק חקירה דיגיטלי". כמו כן עליהן להבטיח שהשמירה על חומרי החקירה תהיה מיטבית, לקדם את הסדרת תקופות השמירה על מוצגים ולהטמיע את יישומן, לקבוע נורמות מעודכנות בנושא איסור פרסום חומרי חקירה ולאוכפן.