הטיפול במחלות בקר וצאן

רקע כללי

יחידת השירותים הווטרינריים היא יחידת סמך במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן- משרד החקלאות או המשרד) שתפקידיה רבים, ובהם: פיקוח על מוצרי מזון מן החי; מניעה והדברה של מחלות בעלי חיים ומחלות המשותפות לבעלי חיים ולאדם, וכן אבחון מחלות וביצוע מחקרים בנוגע אליהן; פיקוח על הייבוא והייצוא של בעלי חיים ותוצרתם; מחקר ופיתוח בתחום הרפואה הווטרינרית; בדיקת תכשירי חיטוי והדברה ותרכיבים לבעלי חיים, רישוים ופיקוח על השימוש בהם; רישוי תרופות וטרינריות (בשיתוף משרד הבריאות); ומניעת צער בעלי חיים. השו"ט פועלים על פי כמה חוקים ותקנות ובהם פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן - פקודת מחלות בעלי חיים), ותקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), התשל״ה-1975 (להלן - תקנות התרכיבים). מנהל השו"ט בתקופת הביקורת היה ד"ר נדב גלאון.

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר עד ספטמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בעבודת היחידה: הטיפול במחלת הברוצלוזיס, אישור הייצור והייבוא של תרכיבים וטרינריים, הפרטת החיסונים נגד המחלות אבעבועות צאן ודֶבֶר צאן וכן מצבים של ניגודי עניינים. הביקורת נעשתה במשרד החקלאות - בשירותים הווטרינריים ובלשכות הווטרינריות האזוריות. הביקורת עודכנה עד תחילת פברואר 2018. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבריאות - בלשכת הבריאות של מחוז דרום - באר שבע.

הליקויים העיקריים

אי ביצוע פעולות מספקות למניעת התפשטות מחלת הברוצלוזיס

בְּרוּצֵלוזיס, המכונה גם קדחת מלטה, היא מחלה זואונוטית, כלומר עוברת מבעלי חיים לבני אדם. זוהי גם מחלה אנדמית בישראל, כלומר היא קיימת בה בקביעות. המחלה שכיחה בעיקר בקרב חיות משק, ובייחוד צאן (כבשים ועזים), וכן בקר וגמלים. בני אדם עלולים להידבק במחלה במגע עם בעלי-חיים נגועים או בעקבות צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים המופקים מחלב של בעלי-חיים נגועים. במהלך השנים האחרונות מאות בני אדם בישראל, בעיקר באזור הדרום, נדבקו בכל שנה במחלה זו. עיקר היארעות מקרי הברוצלוזיס בבני אדם בישראל היא בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב. בשנת 2014 החל משרד החקלאות לבצע תכנית חומש (מבצע) למזעור מחלת הברוצלוזיס באזור הנגב בעקבות שיעורים גבוהים של תחלואה שנמצאה בקרב עדרי צאן באזור.

1. השירותים הווטרינריים (להלן - השו"ט או היחידה) ידעו על עלייה בתחלואה בברוצלוזיס של בני אדם באזור הנגב עוד בשנת 2012. למרות זאת הם לא אספו מידע כולל על מספר עדרי הצאן של מגדלים בדואים בנגב, על שיעור עדרי הצאן שלהם הנגועים במחלה ועל מיקומם עד שנת 2014, מועד שבו המחלה כבר פגעה בשיעורים גבוהים של עדרי הצאן בנגב.

2. לפני תחילת המבצע לא נהגו השו"ט לאכוף על המגדלים את חובת החיסון נגד ברוצלוזיס וגם לא קיימו מעקב או פיקוח שיטתיים כדי לדעת אם המגדלים מחסנים את הצאן; החיסון ניתן רק לעדרים של מגדלים שפנו ביוזמתם לשו"ט. כתוצאה מכך, סמוך לאחר תחילת המבצע, בשנת 2014, התברר לשו"ט כי כ-70% מעדרי הצאן בנגב לא חוסנו נגד המחלה. דבר זה מלמד שהשו"ט לא ביצעו פעולות מניעה מספקות למזעור שיעורי התחלואה בברוצלוזיס בקרב העדרים בנגב.

3. בשנים שקדמו לתחילת המבצע השו"ט גם לא פעלו באופן שיטתי כדי להמית חיות משק, בעיקר צאן וגמלים, שהיו נגועים בברוצלוזיס, ופעולות כאלה ננקטו רק מדי פעם.

4. אף שהשו"ט ידעו על עלייה במקרי תחלואה של בני אדם בברוצלוזיס בנגב עוד ב-2012, עד אוקטובר 2015 הם לא ביצעו פעולות להמתת צאן וגמלים נגועים בברוצלוזיס של מגדלים בדואים בנגב. הסיבה העיקרית לדחיית ההמתה הייתה היעדר תקציב לפיצוי לפנים משורת הדין של מגדלים שלא היו זכאים לפיצוי לפי פקודת מחלות בעלי חיים מפני שלא סימנו או לא חיסנו ראשי צאן כנדרש, או לא עשו פעולה אחרת שנדרשה מהם, כפי שנקבע בפקודה.

כתוצאה מכך המשיכו בעלי חיים נגועים להיות במשך תקופה ארוכה מקור להפצת המחלה בקרב העדרים בנגב ובקרב בני אדם בישראל.

הפסקת ביצועה של תכנית החומש למזעור מחלת הברוצלוזיס

משרד החקלאות פעל לגייס עובדים לסיוע בביצוע תכנית החומש למזעור מחלת הברוצלוזיס בנגב. בעקבות גיוס עובדים אלה בדרך של מיקור חוץ התגלע בשנת 2016 סכסוך עבודה בין המשרד לבין ועד עובדי השו"ט, ודבר זה הציב לפני המשרד קשיים ביישום המבצע. סכסוך העבודה נמשך גם ב-2017.

בנובמבר 2017 הודיע מנכ"ל משרד החקלאות למשרד הבריאות ולמשרד האוצר על הפסקת ביצוע תכנית החומש עקב סכסוך העבודה ועל החזרת יתרת התקציב לקופת המדינה. המנכ"ל מסר כי לאחר סיום המבצע יפעל משרד החקלאות להגברת המודעות הציבורית למחלת הברוצלוזיס ולדרכים להישמר ממנה ויפנה למשרד האוצר בבקשה לאשר לו תקציב לכך.

ביצוע תכנית החומש הופסק לאחר שהושקעו בתכנית משאבים רבים וטרם הושגו היעדים החשובים שנקבעו, ובעוד שהמחלה המסכנת את בריאות הציבור בישראל ואת האיתנות הכלכלית של ענפי המִקְנֵֶה , פעילה וקיימת בשיעורים לא מבוטלים בקרב עדרי צאן בנגב. בינואר 2018 כתב משרד האוצר למשרד מבקר המדינה כי נמצאה נוסחה לפתרון סכסוך העבודה במשרד החקלאות, וכי הוא - משרד האוצר "יאפשר פתרון תקציבי" לחידוש מידי של המבצע. משרד החקלאות מסר גם הוא הודעה למשרד מבקר המדינה לפיה, הוא הגיע להסכמות עם ועד עובדי השו"ט ויפעל מידית לקדם את הטיפול במחלת הברוצלוזיס בנגב. עד תחילת פברואר 2018, מועד עדכון הביקורת, המבצע לא חודש.

אי-קביעת דרכי ניטור למניעת התפרצות ברוצלוזיס בבקר

ענף הבקר בישראל מספק מוצרי חלב ובשר בהיקף נרחב וערך הייצור שלו היה בשנת 2014 כ-4.5 מיליארד ש"ח. חיידקי מחלת הברוצלוזיס מהווים סכנה לא רק לבני אדם אלא גם לצאן ולבקר. במרץ 2015 הפסיקו השו"ט לבצע בדיקה בה נקטו ברפתות לאבחון המחלה זאת כיוון שמצאו שאינה רגישה דיה לאתר תחלואה ברפת. אולם, מאז ועד למועד סיום הביקורת בספטמבר 2017, לא קבעו השו"ט דרכי ניטור חלופיות שיסייעו להם לחשוף בקר נגוע בברוצלוזיס; הניטור יכול לאפשר לשו"ט לפעול בהקדם למניעת התפרצות המחלה. התפרצות מחלת הברוצלוזיס בשנת 2015 ברפת גדולה, גרמה לה נזקים כבדים, נדרש היה בין היתר, להמית 600 פרות שחלו. גם למדינה נגרמו נזקים כיוון שמשרד החקלאות נדרש לפצות את בעלי הרפת.

החיסון נגד מחלות של אבעבועות ושל דבר בצאן

בינואר 2015 הפסיקו השו"ט לחסן בעצמם עדרי צאן נגד אבעבועות צאן ודבר צאן. המגדלים התבקשו לפנות לווטרינרים פרטיים כדי שיבצעו את החיסונים וידווחו על כך לשו"ט. ביולי 2016 ביטלו השו"ט את חובת החיסון נגד מחלות אלה והחיסונים נגדן הפכו לחיסוני רשות. וטרינריים פרטיים התבקשו להמשיך לדווח לשו"ט על החיסונים שביצעו. נמצא כי וטרינרים פרטיים לא הקפידו למסור לשו"ט דיווחים אלה, ולכן המידע בידי השו"ט בנוגע לכיסוי החיסוני נגד אותן מחלות לוקה בחסר.

תרכיבים וטרינריים

משרד החקלאות לא עדכן את תקנות התרכיבים שהותקנו בשנות השבעים של המאה העשרים, למניעת מחלות בעלי-חיים. עקב כך זה יותר מארבעה עשורים חסרות תקנות אלה הוראות ביצוע נדרשות.

נוהל בנוגע לתנאי ייצור נאותים של תרכיבים טרם הושלם עד למועד סיום הביקורת - ספטמבר 2017, אף שבהחלטת ממשלה נקבע שיש להשלימו עד דצמבר 2016.

לשו"ט נודע רק בדיעבד על ניסוי בתרכיב וטרינרי, שנעשה בשלושה משקים חקלאיים על ידי החברה המייצרת אותו. הניסוי בוצע מבלי שהשו"ט נתנו אישור לכך; בטרם הגישה החברה לשו"ט את כל המסמכים שנדרשו בתיק התרכיב, מבלי שהשו"ט בדקו אצווה של התרכיב ובלא שהחברה הגישה לשו"ט את פרוטוקול הניסוי לבדיקה. ביצוע ניסוי שדה בתרכיב וטרינרי בלא אישור השו"ט לא רק שאינו מתיישב עם נוהל בעניין זה שקבעו השו"ט, הוא גם עלול לסכן את בעלי החיים שקיבלו את התרכיב ולפגוע בפרנסת החקלאים המגדלים אותם.

ההמלצות העיקריות

על השו"ט להקפיד על ביצוע שיטתי של פעולות מניעה כנגד התפרצות מחלות בעלי חיים. לשם כך יש לפעול לעדכון שוטף של המידע על העדרים בארץ - מספר הראשים ומקומם, לאסוף מידע ולפקח על ביצוע חיסונים, ולהמית בעלי חיים הנגועים במחלות אשר לא ניתן לרפא ושמהווים סכנה לבריאות הציבור ולעדרים. הדבר יפחית את סכנת ההתפרצות של מחלות כפי שאירע במקרה של מחלת הברוצלוזיס.

אם תתממש האפשרות להתניע מחדש את המבצע למזעור מחלת הברוצלוזיס שהופסק באיבו, על משרד החקלאות לשנס מותניו ולחדש את המבצע, כיוון שהמחלה מסכנת את בריאות הציבור ואת איתנות ענפי המקנה.

על השו"ט לפעול בהקדם כדי לקבוע וליישם דרכי ניטור ברפתות כדי שאם פרה או עגל יחלו בברוצלוזיס, לא תתפשט המחלה ברפת. המקרים של תחלואה בברוצלוזיס ברפתות אחדות ממחישים את הסכנה של זליגת מחלת הברוצלוזיס מן הצאן אל הבקר ואת הצורך למזער את המחלה בעדרי הצאן בנגב.

נוכח הלקח שניתן להפיק מיישום מדיניות ההפרטה של החיסונים ומביטול חובת החיסון נגד אבעבועות ודֶבֶר הצאן על הדיווח החסר לשו"ט של וטרינרים פרטיים על חיסונים שביצעו - ראוי שהנהלת השו"ט תבחן דרכים לשיפור האכיפה בעניין.

על משרד החקלאות להשלים בהקדם את תיקון תקנות התרכיבים כנדרש על פי החלטת הממשלה.

סיכום

מחלת הברוצלוזיס תוקפת בעיקר צאן ובקר ופוגעת מהבחינה הכלכלית בענפי המקנה. מחלה זו מועברת גם לבני אדם ועלולה לסכן את חייהם. במחצית הראשונה של העשור הנוכחי עלו שיעורי התחלואה במחלה זו בקרב בני אדם בארץ, בעיקר באזור הדרום; ובשנת 2014 הגיע לשיא מספר בני האדם בישראל שנדבקו במחלה - כ-600 בני אדם. השירותים הווטרינריים, המופקדים מטעם משרד החקלאות על שמירת בריאות בעלי החיים, לא ביצעו בשנים שקדמו להתפשטות המחלה פעולות מספקות למניעה ולמזעור של התחלואה בה בקרב עדרי הצאן בנגב. בהן בדיקה וחיסון של ראשי צאן והמתה של בעלי חיים נגועים במחלה. עיקר חולשתם הייתה בפיקוח ובקרה על עדרי צאן של מגדלים בדואים בנגב. לו בוצעו פעולות המניעה כנדרש הן יכולות היו לסייע למנוע או לצמצם את העלייה במספר החולים במחלה זו בקרב בני אדם ואת השיעורים הגבוהים של תחלואה בברוצלוזיס בקרב עדרי צאן בדרום הארץ. מחלת הברוצלוזיס שפגעה בשנים האחרונות בעיקר בעדרי צאן חדרה גם לרפתות בקר אחדות בארץ. מחלה זו פגעה בשנת 2015 ברפת גדולה בדרום הארץ והסבה לה נזקים גדולים מאד.

ביצועה של תכנית חומש (מבצע) למזעור מחלת הברוצלוזיס בדרום שבה החל משרד החקלאות בשנת 2014, ולשם כך קיבל בשנת 2016 תקציב מיוחד בסך 50 מיליון ש"ח, הופסק בנובמבר 2017 בטרם תגשים התכנית את יעדיה, עקב סכסוך עבודה במשרד החקלאות. בינואר 2018 עדכנו משרד האוצר ומשרד החקלאות את משרד מבקר המדינה כי במשרד החקלאות נמצאה נוסחה לפתרון סכסוך העבודה, וניתן לחדש את הפעילות למזעור מחלת ברוצלוזיס בנגב באופן מידי. נוכח זאת על משרד החקלאות לשנס מותניו ולחדש את פעולותיו במסגרת זו בהקדם. זאת נוכח חובתו של משרד החקלאות לפעול ככל הנדרש למזעור מחלת הברוצלוזיס בדרום כיוון שהיא עלולה להמשיך ולהתפשט, לסכן חיי אדם ולפגוע בחיות משק בישראל.

מן הראוי לעשות כל שניתן כדי לחדש את ביצועה של תכנית החומש, שהמדינה השקיעה בה כסף רב ושעות עבודה רבות של אנשי מקצוע, ואשר השגת יעדיה חיונית לבריאות הציבור.

אחת הדרכים למניעת מחלות בקרב בעלי חיים ולטיפול בהן היא מתן חיסונים (תרכיבים וטרינריים). תקנות התרכיבים עוסקות בייבוא, ייצור, הפצה והחזקה של תרכיבים וטרינריים, אך התברר שחסרות בהן הוראות שנחוצות לביצוען אף שחלפו יותר מארבעה עשורים מאז הותקנו. על משרד החקלאות להשלים עדכונן של תקנות אלה בהקדם וכנדרש על פי החלטת ממשלה.

על משרד החקלאות האמון על המניעה, המזעור וההדברה של מחלות בעלי-חיים, ובייחוד מחלות המשותפות לבעלי חיים ולאדם, לפעול כדי לתקן את הליקויים שהועלו בדוח זה ולהפיק לקחים מממצאיו כדי לשפר את דרך פעולתו בתחום חשוב זה, המשפיע על בריאות הציבור ועל ענפי חקלאות המתבססים על גידול בעלי חיים.