רקע כללי
"מידע שרשות הציבור מחזיקה בו אין הוא קניינה של הרשות. קניינו של הציבור הוא [...] וממילא אסורה היא לנהוג בו דרך בעלים מָשָל ירשה אותו מאבותיה" . שקיפות הממשל מגבירה את אחריות הממשל לפעולותיו, מאפשרת לאזרחים לפקח על מעשי הממשל, מצמצמת שחיתות שלטונית ומאפשרת הפצת מידע לציבור. שקיפות הממשל יכולה להתנהל באופן פסיבי או באופן אקטיבי, כלומר במענה לדרישת הציבור או כיוזמה ממשלתית להנגיש מידע. להלן מוצגות בתרשים 1 פעולות מרכזיות בתחום שקיפות הממשל, מאז חוקק חוק חופש המידע התשנ"ח-1998 (להלן - חוק חופש המידע).
תרשים 1: פעולות מרכזיות בתחום שקיפות הממשל
התרשים בקובץ המצורף
הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא זכות בעלת אופי חוקתי בהיותה נגזרת מהזכות לחופש ביטוי ונוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי . חוק חופש המידע קובע כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה. במרץ 2011 החליטה הממשלה להקים יחידה ממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים (להלן - היחידה לחופש המידע או היחידה) כדי ליישם את חוק חופש המידע וכחלק מהגברת השקיפות ברשויות הציבוריות.
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-יולי 2017 את הפעולות המרכזיות לקידומה של שקיפות הממשל בישראל. בביקורת נבדקו הנושאים האלה: יישום של הוראות מחוק חופש המידע במשרדי ממשלה ובגופים שהם יחידות סמך או רשויות ממשלתיות הפועלות תחת משרד ממשלתי. גופים אלו ייקראו להלן - יחידות סמך; שקיפות פעילותם של שרים; שקיפות המידע הממשלתי בדבר הקצאת תקציב לקיום ההסכמים הפוליטיים ובדבר התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ; פרסום התקשרויות של משרדי ממשלה ושל יחידות סמך; שקיפות בהצעת תקציב המדינה; והובלת תחום הממשל הפתוח בישראל. הבדיקה נערכה במשרדי הממשלה האלה: משרד ראש הממשלה (להלן - משרד רה"ם), שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר אלי גרונר; משרד המשפטים, שאותו ניהלה בתקופת הביקורת עו"ד אמי פלמור; המשרד להגנת הסביבה, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר ישראל דנציגר; משרד האוצר, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר שי באב"ד; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), שאותו ניהלה בתקופת הביקורת גב' קרן טרנר; ובמשרד התרבות והספורט, שאותו ניהל בתקופת הביקורת מר יוסי שרעבי. בדיקות השלמה נערכו במשרדים האלה: משרד הפנים; משרד הבריאות; משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה); משרד התקשורת; משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות); משרד הביטחון; ומשרד העלייה והקליטה.
הליקויים העיקריים
יישום הוראות מחוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות סמך
פרסום דוחות שנתיים
דוחות שנתיים נועדו לאפשר למי שמעוניין בכך גישה נוחה למידע בתחומים הנוגעים לפעילותה של הרשות הציבורית. משרד רה"ם ומשרד התרבות והספורט לא פרסמו את הדוחות השנתיים שלהם לשנים 2016-2015; משרד ירושלים ומורשת לא פרסם את הדוח השנתי לשנת 2016 כנדרש בחוק חופש המידע. כ-44% מיחידות הסמך של משרדי הממשלה לא פרסמו דוח שנתי לשנת 2016; כ-40% מיחידות הסמך לא פרסמו דוחות שנתיים לשנים 2016-2015, ובהן 19 מרכזים רפואיים.
דיווח על יישום חוק חופש המידע
כרבע ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא מסרו ליחידה לחופש המידע נתונים סטטיסטיים לשנת 2016 על יישומו של חוק חופש המידע במועד הנדרש: משרד רה"ם, משרד החקלאות, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התרבות והספורט, וכן 13 יחידות סמך. בשל כך, לא נכלל המידע על יישום החוק ברשויות אלה בדיווחי היחידה לממשלה.
הטיפול בבקשות מידע על פי חוק חופש המידע
היחידה לחופש המידע מוסמכת לברר תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך הנוגעות ליישום החוק. היחידה פרסמה רשימה של שישה משרדי ממשלה, שהיא הגדירה אותם כ"רשויות מפֵרות", זאת כיוון שלא השיבו על בקשות מידע או לא פרסמו מידע, כנדרש, גם לאחר שהיחידה הנחתה אותם להשיב או לפרסם, ובהם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר.
משרד מבקר המדינה בדק את הטיפול בבקשות מידע, לרבות שיעור הבקשות שלא נענו במועד הנדרש בחוק ושיעור התלונות המוצדקות שהיו נגד המשרד הממשלתי בשבעה משרדי ממשלה. נמצא כי עד יולי 2017 המשרד להגנת הסביבה טרם סיים לטפל ב-150 בקשות מידע שהוגשו בשנים 2016-2013. בשנת 2016 97 מ-269 (36%) הבקשות למידע שהוגשו לא נענו בתוך הזמן המירבי שנקבע בחוק (120 ימים). היחידה לחופש המידע מצאה כי 12 תלונות על המשרד להגנת הסביבה שהיא סיימה לטפל בהן בשנת 2016 היו מוצדקות. המשרד להגנת הסביבה לא השיב במשך שנים לבקשות מידע מסוימות מן הציבור כנדרש, לדוגמה, בקשות שעניינן זיהום אוויר באזור נמל חיפה ונתוני זיהום של מפעלים שונים.
בשנת 2016 הוגשו למשרד האוצר 169 בקשות מידע. 24 מהן (14%) לא נענו בתוך הזמן המירבי שנקבע בחוק. היחידה לחופש המידע מצאה כי חמש תלונות על משרד האוצר שהיא סיימה לטפל בהן בשנת 2016 היו מוצדקות. הממונָה על העמדת מידע לציבור במשרד האוצר נתקלת בקשיים בבואה להשיב על בקשות מידע לפי חוק חופש המידע. זאת בין היתר משום שככלל, יחידות המשרד אינן משתפות עמה פעולה לצורך גיבוש המענה על בקשות למידע. הממונה ציינה כי התלוננה בלשכת מנכ"ל המשרד בנוגע לבקשות מידע שבעניינן לא קיבלה מענה, אולם עד מועד סיום הביקורת - ללא הועיל.
במשך שבעה חודשים בשנת 2017 הוגשו למשרד רה"ם 211 בקשות לפי חוק חופש המידע, עד מועד סיום הביקורת הוא טרם סיים לטפל ב-41 (19%) מהבקשות האלה, אף שעברו יותר מ-120 הימים ממועד הבקשה. המשרד מסר ליחידה נתונים רק על חלק משנת 2016, ולכן אי אפשר לדעת כמה מהן לא נענו; בשנת 2016 מצאה היחידה כי חמש תלונות שהוגשו נגד משרד רה"ם והטיפול בהן הסתיים בשנה זו, רובן על אי-מתן מענה, היו מוצדקות.
עד יולי 2017 טרם סיים לטפל משרד התחבורה ב-28 בקשות שהוגשו בשנת 2015 וב-15 בקשות שהוגשו בשנת 2016. לדוגמה, בקשה הנוגעת למוקדי סיכון בכבישים.
בשנת 2016 הוגשו למשרד העלייה והקליטה 39 בקשות מידע. 12 (32%) מהן לא נענו בתוך משך הזמן המירבי הקבוע בחוק. בשנת 2016 מצאה היחידה כי שלוש תלונות על אי-מתן מענה מהמשרד על בקשות מידע היו מוצדקות.
5 מ-14 (36%) בקשות למידע שהוגשו למשרד התרבות והספורט בשנת 2015 לא נענו בתוך משך הזמן המירבי שנקבע לכך בחוק. לדוגמה, המשרד לא השיב על בקשת מידע בדבר הסדרים למניעת ניגוד עניינים של ראשי תחומים במשרד וכן בדבר הסדרים למניעת ניגוד עניינים של יועצים חיצוניים למשרד.
פעולות לצמצום בקשות חוזרות ונשנות למידע
פרסום הבקשות והמענה עליהן עשוי להביא מידע חיוני לפני הציבור, ואף לייתר טיפול בבקשות מידע דומות בעתיד. נמצא כי משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים פרסמו עד למועד סיום הביקורת באתר אינטרנט חלק מזערי מהתשובות לבקשות מידע לפי חוק חופש המידע, כנדרש על פי הנחיית היחידה לחופש המידע.
שקיפות פעילותם של שרים
עד אוקטובר 2017, 9 מבין 29 (31%) משרדי ממשלה לא השיבו לבקשה של עמותה לפי חוק חופש המידע מינואר 2017 לקבל יומנים של 8 שרי ממשלה לשנת 2016. אלה המשרדים שלא השיבו לבקשה : משרד הביטחון; משרד הפנים; המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל; המשרד להגנת הסביבה; משרד ירושלים ומורשת; משרד הבינוי והשיכון; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה); משרד התחבורה; משרד המדע והטכנולוגיה. אי-מתן מענה עומד בניגוד להוראות החוק ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
שקיפות המידע הממשלתי בדבר הקצאת תקציב לקיום ההסכמים הפוליטיים
משרד מבקר המדינה בדק את המענה של משרדי ממשלה על בקשות של ועדת השקיפות של הכנסת (להלן - הוועדה לשקיפות) לקבל מידע ונתונים בדבר הקצאת תקציב לקיום הסכמים פוליטיים ובדבר התקשרויות עם חברות ייעוץ. נמצא כי משרד הביטחון לא השיב מינואר 2017 ועד למועד סיום הביקורת על שתי בקשות של הוועדה לשקיפות לקבל מידע על הקצאות כספים במסגרת הסכמים פוליטיים, ובכך נמנע מהציבור מידע על חלק מהתקציבים שהוקצו למימוש ההסכמים הפוליטיים. משרד האוצר ומשרד הפנים השיבו באיחור ניכר. אי-מסירת מידע או מסירתו באיחור ניכר אינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: הממשלה. באופן פעולתם של משרדים אלה יש אף פגיעה ביכולת הוועדה למלא את תפקידה כמפקחת על הממשלה.
שקיפות המידע הממשלתי בדבר התקשרויות משרדי הממשלה עם חברות ייעוץ
עד לסוף אוקטובר 2017, 14 משרדי ממשלה לא השיבו על בקשת הוועדה לשקיפות מנובמבר 2016 לקבל מידע על ההתקשרויות שלהם עם חברות ייעוץ: משרד הבריאות; משרד הרווחה; משרד הבינוי והשיכון; המשרד להגנת הסביבה; משרד התקשורת; משרד הפנים; המשרד לביטחון הפנים; המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה; משרד החקלאות; משרד המשפטים; משרד העלייה והקליטה; משרד התרבות והספורט; המשרד לשירותי דת; והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. בכך נמנעה מהכנסת ומהציבור האפשרות לקבל מידע בדבר התקשרויות משרדי הממשלה האלה עם חברות ייעוץ.
פרסום התקשרויות של משרדי הממשלה ויחידות הסמך
אי-פרסום או פרסום באיחור
בדצמבר 2015 הונחו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם התקשרויות עם ספקים לצורך רכישת טובין או שירותים לציבור, בין השאר לאור מחויבותה של ממשלת ישראל לעקרון השקיפות. משרד האוצר לא פרסם את כל דוחות ההתקשרויות של נציגות משרד האוצר בניו יורק בשנים 2016 ו-2017, וכך גם רשות המים. 19 בתי חולים לא פרסמו מידע על עיקרי הוצאותיהם, כנדרש בתקנות חופש המידע, הוצאות המסתכמות בכ-2.7 מיליארד ש"ח.
אי-פרסום התקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה
החובה לפרסם התקשרויות חלה רק על התקשרויות המנוהלות במערכת מרכב"ה. לאגף החשכ"ל אין נתונים על הסכום הכולל של ההתקשרויות של משרדי הממשלה ועל מספר ההתקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה. כיוון שכך, אי אפשר לדעת מהו חלקן של ההתקשרויות החייבות בפרסום בכל הרכש הממשלתי, המוערך בכ-42 מיליארד ש"ח בשנה.
התקשרויות רגישות
משרד הבריאות
כ-15,600 התקשרויות (בסך כ-64 מיליון ש"ח) של לשכות הבריאות המחוזיות נגעו למכשירי שיקום וניידות, ופרטיהן כללו את שמות האנשים שנזקקו למכשירים. די היה שלשכות הבריאות ישמיטו את השמות בעת פרסום ההתקשרויות האלו, ואולם לשכות הבריאות סיווגו אותן כרגישות, בעילה של פגיעה בפרטיות אדם, ובכך מנעו את פרסומן.
20% ממאות התקשרויות של מטה משרד הבריאות שסווגו כרגישות, סווגו כך שלא לצורך והן לא פורסמו בציבור. למשל, שלוש התקשרויות לצורך אספקה של שירותי בריאות התלמיד בסכום כולל של כ-117 מיליון ש"ח. ממצאי הביקורת מלמדים כי משרד הבריאות עשה שימוש לא ראוי באפשרות לסווג התקשרויות כרגישות, ובכך מנע מהציבור מידע חשוב, הדרוש לו בין היתר כדי לבקר את פעולות המשרד. פעולתו של המשרד אינה מתיישבת עם תכלית חוק חופש המידע.
לשכת הבריאות המחוזית צפון כללה ברשימת ההתקשרויות שפרסמה בציבור 176 התקשרויות הנוגעות לרכישה של מכשירי שיקום וניידות, וכללה בפרטים שפרסמה גם את שמות האנשים ואת פירוט המכשירים, למשל כרית למניעת פצעי לחץ, מזרן אוויר והליכון. חשיפת שמות מטופלים ופרטי המכשירים שנרכשו עבורם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, שנועדו לשמור על פרטיותו של אדם, ומעידה על כשל בפעולותיו של משרד הבריאות בפרסום ההתקשרויות ובבקרה עליהן.
משרד התחבורה
נמצא כי 26 מ-33 (78%) מהתקשרויות שמשרד התחבורה סיווג כרגישות בשנת 2016 לא היו רגישות ועל המשרד היה לפרסמן. למשל, התקשרות עם ספק שירותים עבור אגף ההסברה והיחסים הבין-לאומיים במשרד סווגה כרגישה בשל מידע העלול לשבש את התפקוד או את יכולותיו של המשרד, אף שבפרטי ההתקשרות צוינו רק שם הספק וסכום ההתקשרות; חמש התקשרויות עבור השתלמויות לעובדי המשרד סווגו כרגישות בעילה של פגיעה אפשרית בפרטיות של אדם. השימוש של המשרד בסייג זה הוביל למעשה למניעת פרסום מידע לציבור בעניינים שראוי שהציבור ידע עליהם, ופעולתו אינה מתיישבת עם תכליתו של חוק חופש המידע.
משרד הפנים
48 התקשרויות שמשרד הפנים סיווג כרגישות בשנת 2016 לא היו רגישות ואפשר היה לפרסמן. למשל, 41 התקשרויות בסך כולל של שמונה מיליון ש"ח עבור שירותי רואה חשבון לביקורת ברשויות מקומיות סווגו כרגישות בעילה של פגיעה אפשרית בפרטיות של אדם. סיווג התקשרויות אלו כרגישות מעלה חשש שמשרד הפנים משתמש שלא לצורך בטענת הרגישות כדי להימנע מפרסום התקשרויות כנדרש.
פרסום הסכמים או היתרים למתן שירות לציבור או שימוש במשאב ציבורי בידי גורם פרטי
בדצמבר 2013 החליטה הממשלה כי משרדי ממשלה ויחידות סמך יפרסמו את התקשרויותיהם עם גופים פרטיים (בסייגים שפורטו בהחלטת הממשלה) וכן יפרסמו היתרים שנתנו לגופים פרטיים לצורך אספקת שירות לציבור או לשם שימוש במשאבים ציבוריים. ואולם, משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת כלל לא פרסמו התקשרויות שערכו עם גופים פרטיים והיתרים שנתנו לגופים פרטיים, כנדרש, עד למועד סיום הביקורת.
משרדי התחבורה, הבריאות והחינוך והמשרד לשירותי דת לא פרסמו מידע לציבור כנדרש על הסכמים שעליהם חתמו או על היתרים שנתנו לגוף פרטי להשתמש במשאב ציבורי. בכך נפגעה זכותו של הציבור לקבל מידע על זכויות שהעניקו משרדי ממשלה לגופים פרטיים ולערוך בקרה על מהות ההסכמים. לדוגמה, התקשרות של משרד התחבורה עם רשות מקומית לצורך הכשרה של נתיבי תחבורה ציבורית בתחומה בסך של כ-693 מיליון ש"ח והתקשרות של משרד הבריאות לרכישת חיסונים בסך של כ-90 מיליון ש"ח.
שקיפות הוצאות הממשלה בהצעת תקציב המדינה
אישור שנתי של חוק התקציב בכנסת מאפשר לרשות המחוקקת להשפיע על קביעת סדרי העדיפות בתקציב ועל אופן הקצאת הכספים. שקיפות בשלבי הכנת התקציב, בשינויים בתקציב שאושר ובדיווח על השימוש שנעשה בו מאפשרים גם לציבור להכיר את התקציב ואת המקורות שהוקצו לצרכים השונים, וכן מאפשרים לו לבקר, גם באמצעות נציגיו בכנסת, את השינויים שנעשים במהלך השנה בתקציב שאושר.
בפרויקט "חריש עמוק" שאגף התקציבים מקדם במשרד האוצר (להלן - אג"ת) נדרשו שני מהלכים משלימים בהתאם להחלטה שקיבלה הממשלה ביוני 2013: האחד - צמצום מספר תקנות התקציב במטרה להרחיב את חופש הפעולה של המשרדים; והשני - גיבוש קריטריונים לשקיפות ולפומביות של מבנה ההוצאות של המשרד. ואולם נמצא כי לצד פעולותיו להגברת השקיפות בתקציב המדינה, אג"ת לא השלים את הפעולות לצורך שקיפות הצעת התקציב. כיוון שכך, טרם הושג האיזון בין הגמישות התקציבית הנדרשת למשרדי הממשלה ובין הצורך בשקיפות, וחלקים ניכרים מתקציביהם של משרדי ממשלה מסוימים, אינם שקופים לציבור בשלב שבו הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת, וחבריה נדרשים להחליט אם לתמוך בה. לדוגמה, בהצעת התקציב לא הייתה הבחנה בין התקציבים לבתי הספר היסודיים ובין התקציבים לחטיבות הביניים, וכמו כן לא הייתה הבחנה בין גובה התקציב המתוכנן לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות החינוך הרגיל ובין התקציבים שיועדו למוסדות החינוך המיוחד.
הובלת תחום הממשל הפתוח בישראל
הפורום הישראלי לממשל פתוח
באפריל 2012 החליטה הממשלה להצטרף לשותפות בין-לאומית לקידום ממשל פתוח . על פי ההחלטה הוקם פורום לממשל פתוח ובראשו שר משרי הממשלה. מאז מונה התכנס הפורום חמש פעמים בלבד: שלוש פעמים בהרכבו המלא עד ספטמבר 2015, אז פקע מינויים של חבריו שאינם נציגי הממשלה, ופעמיים נוספות, בינואר 2016 וביולי 2017. הפורום לא פרסם כל מסמך רשמי או המלצה בנוגע לתכניות לקידום הממשל הפתוח בישראל, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות משנה של הפורום לא עסקו באחד מתפקידיו המרכזיים - מעקב אחר קידום תכנית הפעולה לממשל פתוח במסגרת מחויבות הממשלה לשותפות לממשל פתוח.
גיבוש והפעלת התכנית לממשל פתוח לשנים 2017-2015
החוקרים מטעם השותפות הבין-לאומית הסיקו שתכנית הפעולה לממשל פתוח לשנים 2017-2015 "אינה שאפתנית, ואינה מבטיחה מיצוי הפוטנציאל של ישראל בתחום הממשל הפתוח". שתיים מתשע המשימות שהממשלה התחייבה לבצע לא כללו יעדים מדידים וספציפיים שבאמצעותם אפשר היה למדוד את התקדמות הביצוע.
ההמלצות העיקריות
על משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלא פרסמו את הדוח השנתי כנדרש בחוק חופש המידע, לפרסם בהקדם את דוחותיהם ולהקפיד להמשיך לפרסמם במועד. על משרד הבריאות לוודא כי גם המרכזים הרפואיים נוהגים כך. על משרדי הממשלה ויחידות הסמך להקפיד לדווח ליחידה לחופש המידע על יישום חוק חופש המידע במועד.
על המשרד להגנת הסביבה להשלים את הפעולות שנקט כדי שיינתן מענה לבקשות מידע מהציבור בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק ובדחיפות המתבקשת מממצאי הביקורת. על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לוודא שפעולות המשרד בתחום הזה נעשות בהתאם להוראות הדין.
על משרד האוצר לנקוט כל פעולה נדרשת כדי שהמשרד, על הנהלתו ועובדיו, ישתף פעולה לצורך מתן מענה על בקשות מידע, ויקפיד לטפל בהן ביעילות ובתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק. על מנכ"ל משרד האוצר לוודא שפעולות המשרד בתחום זה נעשות בהתאם להוראות הדין.
על משרד רה"ם, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד התרבות והספורט ומשרד העלייה והקליטה לוודא כי בקשות מידע ייענו בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק חופש המידע, בין היתר בהתחשב בכך שפרק הזמן המירבי שנקבע בחוק מביא בחשבון גם בקשות מורכבות. על המנכ"לים של המשרדים האלה לוודא שפעולות משרדיהם בתחום הזה נעשות בהתאם להוראות הדין.
לנוכח ממצאי הביקורת, המלמדים על קושי לאכוף לעתים את חובת המענה על משרדים מסוימים, ולנוכח הגדרת שישה משרדי ממשלה כ"רשויות מפֵרות", על משרד המשפטים, האחראי לביצוע חוק חופש המידע, לשקול דרכים יעילות לפעולה כאשר משרד ממשלתי נמנע באופן שיטתי מלקיים כנדרש את החובות המוטלות עליו בדין בטיפולו בפניות של הציבור לקבלת מידע.
על משרדי הממשלה להקפיד לפרסם את התשובות לבקשות מידע שאפשר לפרסמן לפי החוק באתר האינטרנט הייעודי לחופש המידע.
על משרדי הממשלה שלא מסרו לבקשת עמותה את יומני השרים שעמדו בראשם להשיב בהקדם ולמסור את המידע בהתאם להוראות הדין.
לנוכח ממצאי הביקורת והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן שימוש במידע על אודות דרכיו ואורחותיו של השלטון חיוני לצורך פיקוח הציבור על פעילותן של רשויות השלטון ולשם הרתעת רשויות השלטון מעשיית מעשים החורגים מן המותר והראוי, עולה הצורך בהבהרות של היועץ המשפטי לממשלה בדבר מידת הפירוט הנדרש ביומני השרים המוצגים לציבור: ציון העילה למחיקה או להשחרה של פעילות מיניסטריאלית וציון של פעולות שנמחקו בשל היותן פוליטיות או פרטיות. על כן, על היועץ המשפטי לממשלה לבחון הוספת דרישה לכלול ביומני השרים הנמסרים לציבור מידע בדבר המשתתפים בפגישות עמם, ובכלל זאת משתתפים מן המגזר הפרטי או נציגיהם; הגופים שאליהם משתייכים המשתתפים; נושאי הפגישות; ומקום הפגישה.
על משרד הביטחון למסור בהקדם לוועדת השקיפות של הכנסת מידע שביקשה לקבלו, באופן מלא ומפורט. על משרד האוצר ומשרד הפנים להקפיד להשיב על בקשות ועדת השקיפות במועד ולמסור את המידע הנדרש, כדי שהוועדה תוכל למלא את תפקידה.
על המשרדים הבאים לפעול על פי הנדרש מכוח חוק יסוד: הממשלה ותקנון הכנסת: משרד הבריאות; משרד הרווחה; משרד הבינוי והשיכון; המשרד להגנת הסביבה; משרד התקשורת; משרד הפנים; המשרד לביטחון הפנים; המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה; משרד החקלאות; משרד המשפטים; משרד העלייה והקליטה; משרד התרבות והספורט; המשרד לשירותי דת; והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. זאת גם כדי לאפשר לכנסת למלא היטב את תפקידה כמפקחת על הרשות המבצעת, ולמסור לוועדותיה את המידע שהן מבקשות לקבל באופן מלא, תכליתי ויעיל.
על 19 בתי החולים הממשלתיים, ששמותיהם יפורטו להלן לפרסם בהקדם את עיקרי ההוצאות שלהם, כנדרש בתקנות חופש המידע; על משרד הבריאות לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי לוודא שיחידות הסמך שלו מפרסמות בציבור את המידע הנדרש על פי דין.
על היחידה לחופש המידע, יחד עם אגף החשכ"ל במשרד האוצר, לנקוט את הפעולות הנחוצות לחיוב פרסום התקשרויות שאינן מנוהלות במרכב"ה, בסייגים שנקבעו בחוק חופש המידע.
על משרדי הבריאות, התחבורה והפנים להקפיד לפעול על פי העיקרון הקבוע בחוק, שלפיו יש לפרסם בציבור את מירב המידע שאפשר לחשוף, לסווג התקשרויות כרגישות רק במקרים שבהם יש עילה מוצקה לכך ולפרסם את כל ההתקשרויות שאינן רגישות.
על משרדי הבריאות, התחבורה והחינוך ועל המשרד לשירותי דת לפרסם בהקדם את כל ההסכמים שעליהם חתמו ואת כל ההיתרים שנתנו, ואשר פרסומם בציבור נדרש על פי החלטת הממשלה. אם מי מהמשרדים לא חתם על הסכם לצורך מתן שירות לציבור או שימוש במשאב ציבורי הנכללים בהחלטת הממשלה ולא נתן היתר, כמוגדר בהחלטה, עליו לדווח על כך ליחידה לחופש המידע, במטרה לציין זאת באתר חופש המידע.
על אג"ת לגבש כלי פעולה יעילים שיבטיחו את שקיפותה של הצעת תקציב המדינה באופן שיאפשר פיקוח ציבורי על הקצאת המשאבים. בכלל זאת, עליו לקבוע אמות מידה להבחנה בין תכנית ובין תקנת תקציב, ולשקול לכלול בהם גם הבחנה על פי גובה התקציב. על הממונה על התקציבים במשרד האוצר לוודא שהצעת חוק התקציב תגובש גם על פי אמות המידה האלה.
על מנכ"ל משרד רה"ם ומנהל רשות התקשוב הממשלתי למנות חברים חדשים לפורום מקרב נציגי החברה האזרחית או לחלופין לגבש הצעת החלטה חדשה המשנה את החלטת הממשלה הראשונה ומשנה את הצורך במינוי חברי הפורום, ולפעול להבאתה לפני הממשלה לצורך קבלת החלטה בנושא.
על רשות התקשוב הממשלתי לקבוע יעדים מדידים ואף מאתגרים לביצוע המשימות שעליהן היא תתחייב לבצע בתכנית עתידיות לממשל פתוח.
סיכום
ממשל הנוהג בשקיפות מכבד את זכות הציבור לקבל מידע מרשויותיו, ומאפשר לציבור להיות מעורב בתהליכים חברתיים ופוליטיים ולהפיק תועלות כלכליות ואחרות מן המידע. שקיפות הממשל גם מגבירה את אחריותו לפעולותיו, מצמצמת שחיתות שלטונית וכן מאפשרת ביקורת ציבורית על הרשויות.
משרד מבקר המדינה העלה בדוח זה ליקויים משמעותיים בעבודתם של כמה משרדי ממשלה ויחידות סמך בכל הנוגע ליישום חוק חופש המידע, לעתים עד כדי הפרה של הוראות החוק. הליקויים נוגעים לפרסום מידע באופן יזום ולמענה על בקשות מידע מן הציבור. חשיבות המענה לבקשות מידע מתחדדת כאשר מדובר בנושאים כבדי משקל ובעלי ערך לציבור הרחב, כגון זיהומי אוויר ומים, מיסוי של רווחים ממשאבי טבע, סיכומים תקציביים שגובשו עם שרי הממשלה ועם מנכ"לים של משרדי ממשלה ומוקדי סיכון בכבישים. עם המשרדים הבולטים בהיבט של מענה לא מספק על בקשות מידע מן הציבור נמצאים - המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד רה"ם, ומשרד התחבורה.
במהלך השנים נקטו משרדי הממשלה פעולות התורמות לקידום שקיפות הממשל. ואולם בשלושה תחומים מרכזיים ורגישים מבחינת חשיפת המידע לציבור טרם הושגה השקיפות הדרושה: פרסום הסכמים של יחידות הממשלה עם ספקים ופרסום היתרים לשימוש במשאבים ציבוריים שהן נתנו לגופים פרטיים; שקיפות הצעת תקציב המדינה, המאפשרת לרשות המחוקקת ולציבור להשפיע על קביעת סדרי העדיפות בתקציב ועל אופן הקצאת הכספים; ופרסום יומניהם של שרי ממשלה העומדים בראש משרדים ממשלתיים, באופן המשיג את תכלית חוק חופש המידע.
היבט נוסף של שקיפות הממשל מצוי בתפר שבין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הוראות הדין מבססות היטב את חובת משרדי הממשלה למסור מידע לכנסת כדי שתוכל לפקח על עבודת הממשלה וכדי להגביר את שקיפות הממשל. הביקורת העלתה כי יש משרדים שנמנעו ממסירת מידע לוועדה של הכנסת בשני נושאים רגישים מבחינה ציבורית: הקצאת תקציבים לצורך קיום הסכמים פוליטיים וקבלת שירותים מחברות ייעוץ.
על העומדים בראש משרדי הממשלה ויחידות הסמך - נבחרי ציבור ומנהלים כלליים - להטמיע בעבודתם ובעבודת המשרדים את עקרונות שקיפות הממשל, ולוודא שהם מיושמים בשגרת העבודה של המשרד. בין השאר יש להקפיד על שקיפות הממשל במענה על בקשות מידע מן הציבור ומן הכנסת ופרסום יזום של הסכמים שחתמו המשרדים עם ספקים ושל מגוון ההיתרים שהממשלה מעניקה לגופים פרטיים. משנה חשיבות נודעת להגברת השקיפות של הצעת תקציב המדינה, לפני הכנסת ולפני הציבור הרחב.