הריפורמה בחינוך - בראשית שנות ה-60 קמו מבין אנשי המדע והחינוך עוררין על מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל, והועלתה דרישה לריפורמה. הרקע לכך היה: הישגי לימוד דלים בכיתות העליונות של בית הספר היסודי; הצורך בהתאמת תכניות הלימוד לצרכיו ולכישוריו של כל תלמיד וביצירת שלב אבחון להכוונתם היעילה של התלמידים למגמות לימודים שונות; והבטחת תנאים ליתר שילוב חברתי שלבני עדות ושכבות שונות. סיבות דומות לאלו שימשו רקע להנהגת ריפורמה בחינוך בכמה מדינות באירופה.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
סדרי הקמתם של מבנים למוסדות חינוך - פיתוחה של מערכת החינוך בארץ הוא בידי משרד החינוך והתרבות, בשיתוף עם רשויות השלטון המקומי. הקמתם של מבנים למוסדות חינוך מוטלת, בראש וראשונה, על הרשויות המקומיות, אך גם גורמים אחרים עוסקים בהקמת מבנים, ביניהם משרד השיכון, הבונה מבני חינוך בעיקר בישובי פיתוח או בשכונות חדשות, שהוא מקים. משרד החינוך והתרבות עוסק בריכוז ובהכוונה של הפעולות להקמת מבני חינוך, בדרך של בדיקות הצורך במבנים, מתן הדרכה מקצועית לתכנונם, בהתאם לסטנדרדים, ובדיקת תכניות הבנייה ואישורן. המשרד גם פועל להבטחת מקורות המימון, הדרושים להקמת המבנים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
קידום שירותי החינוך בעיירות הפיתוח וביישובי עולים - עיירות הפיתוח הוקמו, ברובן, בשנותיה הראשונות ש ל המדינה, והן אוכלסו בעיקר בעולים חדשים, שהגיעו לארץ באותה תקופה. הקשיים הכלכליים והחברתיים' של עיירות אלה - במיוחד בשנים הראשונות לקיומן - השפיעו גם על מערכת החינוך שבתחומן. משרד החינוך והתרבות (להלן - המשרד) ראה צורך לפעול לקידום החינוך בהן, בדרך של הנהגת פעולות טיפוח בקרב התלמידים, עידוד עובדי הוראה בעלי הכשרה נאותה לעסוק בהן בהוראה, סיוע בהקמת מבנים למוסדות חינוך והשתתפות בהוצאות אחזקתם של מוסדות אלה. פעילות זו של המשרד,מכוונת לסייע גם בישובים חקלאיים, המאכלסים עולים, שהגיעו לארץ בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, ושחלקם עוד לא התבססו.
המשך קריאה בקובץ המצורף.