תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה

מחקר מדעי מתקדם זקוק לשני מרכיבים קריטיים - האחד, חוקרים מצוינים החותרים לפרוץ את גבולות ההבנה המדעית, והשני - תשתיות מחקר עדכניות שיאפשרו לחוקר לבצע את עבודתו. תשתיות המחקר הנדרשות לצורך עריכת מחקרים "פורצי דרך" בחזית המדע הופכות גדולות, מורכבות ויקרות מאוד. הן נועדו לקדם מחקר חדשני, ועלות הקמתן והפעלתן חורגת פעמים רבות מיכולותיה של אוניברסיטה אחת. תשתיות מחקר אלו נתפסות כבסיס לפוטנציאל הצמיחה המחקרית וכמנוע צמיחה כלכלית. 

בעשור הראשון של שנות האלפיים החלה בעולם ההתמודדות עם אתגר מורכב זה. במסגרת התמודדות זו עברו מדינות מתקדמות ליצירת "מפות דרכים" המגדירות את סוגי תשתיות מחקר הלאומיות הנדרשות ואת הקריטריונים להערכת חשיבותן ותרומתן, וקובעות מודל תקצוב שיבטיח גם את ניהולן, תפעולן ושדרוגן. 

בחודשים ינואר - אוקטובר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הנושאים האלו: מדיניות התכנון של הקמת תשתיות מחקר מרכזיות, ובכלל זה בחינת קיומה של תוכנית אסטרטגית להקמת תשתיות לאומיות ובחינת פעילות הוות"ת לתכנון ולהקמה של תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה; הסדרת השימוש בתשתיות מחקר מרכזיות ואופן ההפעלה של תשתיות מחקר קיימות לרבות היבטים של פיקוח, תקצוב והנגשה.

במסגרת זו נבדקו המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (להלן - המולמו"פ), המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב; שמונה אוניברסיטאות המחקר - אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל, הטכניון ומכון ויצמן למדע; וארבע תשתיות מחקר מרכזיות השייכות למוסדות המחקר בהשכלה הגבוהה - המרכז הישראלי לחקר הים התיכון (אוניברסיטת חיפה), המרכז למחקר ודימות המוח האנושי (מכון ויצמן), המרכז הארצי לעכברים טרנסגניים (האוניברסיטה העברית) ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (אוניברסיטת תל אביב). כמו כן, פנה משרד מבקר המדינה לסגני הנשיאים למחקר של אוניברסיטאות המחקר בבקשה לקבלת מידע על היבטים הנוגעים לצורך בתשתיות מחקר מרכזיות ולאופן הניהול והתחזוקה של תשתיות מחקר מסוג זה והשימוש בהן.

גיבוש מדיניות ותוכנית אסטרטגית להקמה ולשדרוג תשתיות מחקר מרכזיות הכרחי בייחוד במדינות שהמשאבים שעומדים לרשותן לצורך כך מוגבלים. מדינות אלו נדרשות לקבוע מדיניות אסטרטגית שתוביל לסדר עדיפויות מושכל בבחירה איזה תחום מדע לקדם ובאיזו תשתית מחקר להשקיע. מדינות מפותחות רבות נוהגות בשני העשורים האחרונים לגבש "מפות דרכים" המציגות סדרי עדיפויות לפיתוח תשתיות המחקר הלאומיות.

בדוח זה עלו ליקויים הנוגעים לפעילותם של המולמו"פ ומשרד המדע ושל הוות"ת ואוניברסיטאות המחקר, בכל הנוגע לקידום נושא תשתיות המחקר המרכזיות.

משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד המדע - המולמו"פ, בשיתוף הוות"ת, נציגי התעשייה ומשרד האוצר, יבחנו דרכים לקידום המלצת המולמו"פ להקמת מערך לתשתיות לאומיות, כפי שהוצג בוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה בדצמבר 2019. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה שהוות"ת תגבש מדיניות אסטרטגית להקמת התשתיות שתעוגן בתוכנית רב-שנתית, על בסיס סדרי עדיפויות ויעדים ומיפוי תקופתי של צרכי האוניברסיטאות והחוקרים ובהתחשבות במגבלות המשאבים, ותקבע מהן תשתיות המחקר המרכזיות הקיימות ותפרסם אותן לצורך הגדלת זמינותן לחוקרים מחוץ למוסדות שבהם הן ממוקמות.