תשלומי תמיכה במחיר המלט - ההתאוששות בענף הבנייה, שהחלה ב-1968 ונמשכה עד למלחמת יוס הכיפורים, הביאה עמה ביקוש גובר והולך למלט. באותה תקופה היו בארץ שני מפעלים לייצור מלט - אחד בחיפה ואחד ברמלה - שכושר הייצור שלהם, כ-1.4 מליון טון בשנה, כיסה כ-70% מן הצריכה המקומית במלט. מפעל שלישי למלט בהר טוב נמצא אז בשלבי הקמה.
מאז 1962 מלט הוא מצרך בר-פיקוח על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, . ומחירו לצרכן נקבע מזמן לזמן בצו על ידי שר התעשייה, המסחר והתיירות.
עם החרפת המחסור במלט בשנים 1972 ו-1973 נקטו משרדי הממשלה צעדים כדי למלא את החסר בדרך של יבוא. היבוא בוצע בעיקרו על ידי חבית מפעלי פוךטלנד נשר בע"מ (להלן החברה) שהיא גם בעלת שלושת מפעלי המלט המוזכרים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
יבוא של בשר קפוא - משרד התעשייה, המסחר והתיירות מרכז את היבוא ואת הסחר: בכמה מצרכים חיוניים - חיטה, פולי סויה, סוכר ובשר קפוא - כדי להבטיח מחד יציבות במחירי המכירה בשוק המקומי והחזקת מלאי לצורך קיום אספקה סדירה ומניעת שיבושים מחמת שינויים בשוק או בגורמים אחרים מאידך.
בחודשים אוקטובר נובמבר 1977 בדק משרד מבקר המדינה במינהל הסחר הממשלתי (להלן המינהל) שבמשרד את סדרי רכישתו של הבשר הקפוא בחו"ל, הובלתו לישראל והטיפול 1 בו עד לשיווק. על ביקורת קודמת בנושא ראה דו"ח שנתי 21 עמ' 370. הנושא נדון בוועדת הכספים של הכנסת - ראה דו"ח שנתי 22 עמ' 922.
פעולות בתחום הצרכנות - לשם פיתוח תודעת הצרכנות בקרב האוכלוסיה בארץ והגנה על זכויות הצרכנים הקים שר המסחר והתעשייה באוקטובר 1966 את המועצה הישראלית לצרכנות.
סמכויות המועצה, כפי שפורטו בכתבי המינוי שהוציא השר לחבריה, הן:
1. לקבוע, בתיאום עם השר, או מי שיוסמך על ידיו, את תקציב המועצה, לרבות מימון התמיכה בארגונים להגנת הצרכן מתקציב משרד המסחר והתעשייה ומתקבולים אחרים, אשר, לדעת השר והמועצה, אין בהם כדי להשפיע עליעמדת המועצה ופעולותיה.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
פירוק החברה לתערוכות וירידים בע"מ - משרד התעשייה המסחר והתיירות על יחידותיו, במיוחד המטה לסחר חוץ, ממונה על גיבושה של מדיניות לקידום. היצוא התעשייתי, על הכנת התקציבים לעידודו ועל הפיקוח על ביצועם. עובדי המשרד בארץ ונציגיו המסחריים בחו"ל ממלאים תפקידים של סיוע בפועל, של ייעוץ ויצירת קשרים ופיתוח שווקים בחו"ל.
בקידום היצוא מטפלים, נוסף על המשרד, גופים ציבוריים, ביניהם מכון היצוא הישראלי, החברה הישראלית לתערוכות וירידים, המרכז הישראלי לעיצוב המוצר, המכון השראלי לאריזה והרשות לקבלנות משנה חרושתית. הגופים מסייעים ליצואנים בהדרכה ובתמיכה בכמה מפעולותיהם, במיוחד איסוף מידע על השווקים בחוץ לארץ וחקר השווקים, עיצוב המוצר, תכנון האריזה ופרסומת. במשך השנים נדונו בין במשרד - בוועדות ובצוותים שונים - ובין מחוצה לו ארגונו של מערך גופים אלו ותיאום פעולותיהם במגמה להביא לשיפור השירות הניתן ליצואן.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
רשות נאות מרפא - עוד בימי בית שני יצאו למעיינות החמים באזורי טבריה וים המלח מוניטין כמקום מרפא. אזורים אלה משמשים בימינו מקור טבעי למשיכת תיירים ומתרפאים. תנופה חדשה בפיתוח נאות מרפא בארץ הייתה עם הקמת מרכז מרחצאות מרפא בטבריה ב-1932. בשנות החמישים הוחל בבדיקת המעיינות המינראלים באיזור ים המלח ובפיתוח הדרגתי של מתקני רחצה. עוד נתגלו באזורים אלה מעיינות של מים מינרליים טובים לשתייה.
מי המעיינות משמשים למרפא בשל חומם הטבעי וריבוי המינראלים והרדיואקטיביות שבהם. איזור ים המלח מצטיין גם בתנאי אקלים מיוחדים; אווירו צח - נקי מעשן ומפסולת תעשייתית - ועשיר בחמצן, המסנן את קרינת השמש ומפחית את סכנת הכווייה. מי ים המלח שיעור מליחותם גבוה מאוד: כ-27% לעומת פחות מ-4% בים התיכון.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
הכשרת כוח אדם בתיירות - המחלקה להכשרת כח אדם בתיירות במשרד התעשייה, המסחר והתיירות (להלן: המחלקה) מופקדת על הכשרת כוח אדם בענפי התיירות השונים. היא ממלאה תפקיד זה בעיקר באמצעות שתי חברות ממשלתיות שהוקמו לצורך זה: בית הספר המרכזי למלונאות, המכשיר עובדים לניהול בתי מלון ולניהול משק, וכן פקידי קבלה, טבחים ומלצרים; ובית הספר לתיירות בישראל בע"מ, המכשיר בעיקר מורי דרך ופקידים מורשים לסוכנויות נסיעות.
המשך קריאה בקובץ המצורף.