היערכות לקראת הקמת איזור סחר חופשי עם הקהיליה הכלכלית האירופית - תהליך האינטגרציה המדינית והכלכלית של מדינות אירופה קיבל תנופה מחודשת עם חתימת "אמנת רומא" ב-1957, אשר ייסדה את הקהיליה הכלכלית האירופית (להלן הקהיליה). לשם השגת מטרות הקהיליה הוקם "שוק משותף"; זאת, על ידי ביטול הגבלות הסחר ותנועת המוצרים בתוך הקהיליה וקביעת תקנות אחידות כלפי הסחר והחלפת מוצרים עם ארצות אחרות .שאינן חברות בקהיליה - ארצות שלישיות.
ישראל ביקשה ב-1960 להצטרף לקהיליה כ"חברה נלווית", דהיינו חברה, שקשריה עם הקהיליה דומים לאלו הקיימים בין המדינות החברות בה.
בקשת. ישראל להתקבל כחברה נלווית נדחתה, אך ביוני 1964 נחתם הסכם סחר לתקופה של שלוש שנים בין ישראל לבין הקהיליה, שהעניק הנחות משיעורי המכס המוטל על יבואם של מספר מצומצם של פריטים מישראל לקהיליה. ב-1970, לאחר משא ומתן ממושך, נחתם הסכם העדפה עם הקהיליה לתקופה של חמש שנים; לפי אותו הסכם ניתנו הנחות בשיעור 50% מהמכס החל על יבוא תעשייתי לארצות הקהיליה ובשיעור 40% על יבוא פרי הדר. לא ניתנה הנחה ממכס על טובין המהווים שליש מהתוצרת ומהייצוו הישראלי, ביניהם סוגי ירקות טריים, מוצרי טקסטיל וכימיקלים. בתמורה התחייבה ישראל לתת הנחה ממכס בשיעור ממוצע של %18 על יבוא בהיקף מצומצם של מספר מוצרים מארצות הקהיליה.
בראשית 1973 אישרה מועצת השרים של הקהיליה את התכנית להקמת איזור סחר חופשי עם מדינות אגן הים התיכון, ובמאי 1975 נחתם בבריסל הסכם בדבר הקמת איזור סחר חופשי בין הקהיליה וביו ישראל, שתחילת תקפו ב-1.7.1975. בתחילת 1977 צורפו להסכם פרוטוקול משלים ופרוטוקול פיננסי, המתייחסים לסיוע הקהיליה בפיתוח התעשייה ולמתן אשראי. הפרוטוקול הפיננסי טרם אושר על ידי מדינות החברות בקהיליה.
ההסכם נועד לקדם באמצעות הרחבת הסחר ההדדי את פיתוחם של היחסים הכלכליים בין הקהיליה לבין מדינת ישראל; לסייע בפיתוח הפעילות הכלכלית בישראל; לשפר את תנאי החיים ותנאי התעסוקה; ולהגדיל את פריון הייצור ואת היציבות המוניטרית.