1. במארס 1974 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה על סלילת מסילת ברזל מאורון להר צין באורך של 30 ק"מ (להלן הפרוייקט), בהשקעה של כ-50 מיליון ל"י, במחירי דצמבר 1973. המסילה נועדה בעיקר להובלת. הפוספטים. מהמפעל בנחל צין, שחברת פוספטים בנגב (1966) בע"מ (להלן "חברת הפוספטים"). עמדה להקים. ביולי 1974 נקבע מיקומו המדוייק של המפעל, וכתוצאה מזה הוארכה המסילה המתוכננת- ל-33.5 ק"מ.
רכבת,ישראל (להלן - הרכבת) החלה בתכנון הפרוייקט במחצית הראשונה של 1974; במארס 1975 מינה מנכ"ל הרכבת מינהלה לפרוייקט ובאפריל אותה שנה הוחל בביצוע. בינואר 1976 חתמה הרכבת על חוזה עם חברת הפוספטיס, שהשתתפה במימון הפרוייקט. העבודה שהושקעו בה 113.5 מיליון ל"י, נסתיימה למעשה בזמן שתוכנן.
2. הפרוייקט של סלילת המסילה מאורון להר ציון היה באחריותה של מחלקת ההנדסה של הרכבת: התכנון והפיקוח היו בידי הנהלת המחלקה, וביצוע העבודות בידי מהנדס מחוז הדרום. בתכנון תוואי המסילה - פרט לגשר מעל נחל צין - ובעבודות הנחת הפסים והאדנים, עסקו עובדי המחלקה שבמחוז הדרום; עבודות העפר, בניית מעבירי מים והקמת הגשר האמור, נמסרו על ידי הרכבת לקבלנים. במהלך העבודות, היד, צורך להתגבר על מכשולים טבעיים, משום שבתוואי המסילה היו גבעות בגובה של עד 40 מטר, וגאיות שעומקם הגיע עד 20 מטר. כדי לסלול את המסילה היה צורך, בין היתר, לחפור כחמישה מיליון מ 3 עפר, לבנות כ-70 מעבירי מים; להקים גשר מעל נחל-צין, באורך 220 מטר ובגובה 38 מטר, שהוא הגדול בין גשרי הרכבת בארץ.
3. במחצית השנייה של 1977 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות.הרכבת בהנחת המסילה. נבדקו במיוחד סדרי מסירת העבודות וביצוען, והטיפול בהצעות הקבלנים. הביקורת נערכה במחלקת ההנדסה ובמשרד המחוזי של מחלקת ההנדסה בדרום.