בחירות לכנסת התשיעית - סדרי הבחירות לכנסת קבועים בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), תשכ"ט-1969 (להלן - חוק הבחירות) והתקנות שהותקנו על פיו. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והגוף האחראי לביצוע הבחירות הוא ועדת הבחירות המרכזית. בעקבות התפטרות הממשלה ועם התפזרות הכנסת השמינית, הוקדמו הבחירות לכנסת התשיעית ליום 17.5.1977, והסדרים מיוחדים שנתחייבו מכך, נקבעו בחוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה), תשל"ז-1977, שנתקבל בכנסת ב-31.1.1997.
בחודשים אפריל עד ספטמבר 1977 , בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את פעולות המפקח על הבחירות במשרד הפנים, וכן נבדקו ונסקרו פעולות ועדת הבחירות המרכזית בהכנות לקראת יום הבחירות וברכישת טובין ושירותים ליום הבחירות. נערכה ביקורת גם על דרך מלוי תפקידם של כמה מהוועדות האזוריות, לשכות המודיעין לבוחרים, וסדרי הסעת הבוחרים. כן נבדקו נושאים נוספים, הנוגעים לפעולות הוועדה ובעיקר: ענייני כח אדם; החזרת ציוד למחסן הועדה; והדו"ח הכספי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשיעית. בערב הבחירות וביום הבחירות עצמו סיירה הביקורת בתשע הוועדות האזוריות: ירושלים, באר שבע, אשקלון, דן צפון, נתניה-השרון, חדרה, חיפה, כרמל, ועכו. ביום הבחירות ובמוצאיו סיירה הביקורת בשנית בוועדות האזוריות האמורות, וכן בחמש ועדות נוספות; רחובות, רמלה, דן דרום, יזרעאל, צפת, וכן במדגם של 146 ועדות קלפי מבין 3,850 שברחבי הארץ; ובמדגם של 17 לשכות מודיעין מבין 118 לשכות.
עדכון של סקר - במאי 1968 הזמין האגף לשלטון מקומי שבמשרד הפנים עריכת סקר על רמת הפיתוח ברשויות המקומיות (להלן: סקר פיתוח). הסקר הוזמן אצל מהנדס פרטי. מטרות הסקר, כפי שהגדירן האגף, היו סקירה על מצב הפיתוח המוניציפאלי הקיים, ליצירת בסיס לתכניות הפיתוח של הרשויות המקומיות בעתיד; ניתוח השוואתי של רמות הפיתוח הקיימות; קביעת רמת פיתוח סטאנדארדי רצויה; וגיבוש תכנית, שעל פיה ניתן להשוות את רמות הפיתוח הקיימות ביישובים שייסקרו.
ממצאי הביקורת על הסקר,שפורסמו בדו"ח השנתי 21 (עמ' 503) העלו, שלא היה מקום להזמין את הסקר בשלב, שבו הוא הוזמן, כיוון שהיקף העבודה הכרוכה בביצועו והוצאותיה היו יכולים להיקבע רק לאחר בירור מוקדם בדבר מידע שכבר מצוי בתחום זה, והתייעצויות עם גורמים ממשלתיים ועם רשויות מקומיות. פעולות אלה לא נעשו, והמשרד לא הגדיר, איפוא, בבירור את מטרות הסקר והשימוש שייעשה בו, אלא בצורה כללית ביותר. הביקורת הצביעה על כך, שבמהלך מסירת העבודה למהנדס בהיקף כספי גדול היו פגיעות בעלות משקל בכללי המינהל התקין, למן הכנת העבודה בכל שלביה ועד לתשלומים שנעשו בעבורה.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
תכנון ובנייה באזורים חשופים לרעש מטוסים - עם התרחבות היקף התעבורה האווירית גובר רעש המטוסים באזורים הקרובים לשדות התעופה ולאורך פרוזדורי ההמראה והנחיתה. הואיל ובכל העולם מגלה האוכלוסייה בשנים האחרונות עירנות רבד. לאיכות הסביבה נוקטים השלטונות אמצעים להפחתת המטרדים והמסמנים הנגרמים מרעש מטוסים. העיקריים שבהם מתחלקים לשני סוגים: (א) אמצעים הנוגעים לטיסה, כגון: הסטת פרוזדורי המראה ונחיתה; איסור המראות ונחיתות בשעות הלילה; התקנת משתיקי-קול במטוסים חדישים והחלפת מטוסים רועשים במטוסים שקטים יותר. (ב) אמצעים הנוגעים לתכנון ולבנייה, כגון: הגבלות בנייה באזורים חשופים לרעש; תכנון הבנייה בדרך שתקטין את עוצמת הרעש (להלן: בנייה אקוסטית); כאשר המיפגעים קשים במיוחד - פינוי האוכלוסיה לאזורים שאינם חשופים לרעש מטוסים.
בחודשים דצמבר 1977 וינואר 1978 בדק משרד מבקר המדינה את דרכי ההיערכות של הרשויות הממלכתיות לצמצום ההשפעה השלילית של רעש המטוסים, שגורמת התנועה האווירית המוגברת בנמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג). הבדיקה נעשתה במשרד הפנים, במשרד השיכון והבינוי, ובמשרד התחבורה והתייחסה בעיקר להיבטים של תכנון ובנייה. להלן המימצאים שהועלו.
המשך קריאה בקובץ המצורף.