היתרי עבודה - 1. על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 הוקמה במשרד העבודה המחלקה לפיקוח על העבודה (להלן - המחלקה). תפקידיה של המחלקה לפקח על קיום כל חיקוק, שביצועו בידי שר העבודה ושהשר הטיל עליה, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו. מוטל אפוא עליה לפקח על הבטיחות בעבודה, על הגיהות המקצועית ועל הרווחה במקומות, שבהם עובדים בני אדם לצורכי עסק או משלח-יד, ולהדריך באלה את העובדים והמעבידים, וכן למלא כל תפקיד אחר, שיטיל עליה שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה. על פי החוק מינה שר העבודה מפקח עבודה ראשי העומד בראש המחלקה, ומפקחי עבודה אזוריים.
המחלקה מאורגנת על פי חלוקה גיאוגרפית. המשרד הראשי נמצא בירושלים, וכפופים לו חמישה משרדים אזוריים -ירושלים, תל אביב^ מרכז, דרום, חיפה והצפון. הטיפול במערכת הבטחון מאורגן ביחידה נפרדת במחלקה, ותחום פיקוחה משתרע על פני כל שטח המדינה. באוקטובר 1977 העסיקה המחלקה 88 עובדים, מהם 78 מפקחי עבודה ובכללם מפקח העבודה הראשי וסגנו. עיקר עבודת המפקחים מוקדשת לנושא הבטיחות בעבודה. ההוצאות על כוח אדם בשנת הכספים 1975 הסתכמו בכ-3.9 מיליון ל"י, ובשנת הכספים 1976 בכ-5.1 מיליון ל"י.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
המרכז לתעסוקת אקדמאים - 1. חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, קובע, שבענפי עבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השנייה של החוק, לא יקבל אדם עובד, ולא יתחיל אדם לעבוד אצל מעביד, אלא אם כן נשלח העובד על ידי לשכת שירות התעסוקה והיא אישרה זאת בכתב. הוראות אלה אינן חלות על עובד, שבתפקידו נדרשת ממנו השכלה גבוהה, ועל כן לא חלה זיקת חובה ללשכה ולהיווכח על עובדים אקדמאים ועל מעבידיהם. כדי לסייע להם בתיווך עבודה, פרסם שר העבודה ב-1962, בתוקף סמכותו לפי סעיף 23 לחוק, צו בדבר הקמת לשכה של שירות התעסוקה לעובדים אקדמאים, שהזיקה אליה מצד העובדים והמעבידים היא זיקת רשות. ב-1970 הוסב שמה של הלשכה ל"מרכז לתעסוקת אקדמאים" (להלן - "המרכז").
המרכז, שהוא יחידה בשירות התעסוקה, משמש מסגרת ארצית לטיפול בדורשי עבודה בעלי תואר אקדמאי, והוטל עליו לפעול למציאת תעסוקה לאקדמאים מחוסרי עבודה, לרבות עולים, ולאקדמאים, המעוניינים להחליף את מקום עבודתם. למרכז י משרד ראשי בירושלים וארבעה סניפים, הממלאים תפקיד של לשכות תעסוקה. בדצמבר 1977 הועסקו במרכז 66 עובדים. הוצאותיו בשנת הכספים 1975 הסתכמו ב-1.9 מיליון ל"י ובשנת הכספים 1976 ב-כ2.2 מיליון ל"י. לשנת הכספים 1977 נקבע למרכז תקציב בסך של 2.6 מיליון ל"י.
2. בחודשים מארס-יולי 1977 ערך משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת במרכז בירושלים ובסניפיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובדק בהם את הפעולות להשמת אקדמאים ונושאים הקשורים בניהול מערכת הכספים (על ביקורת קודמת במרכז ראה דו"ח שנתי 21 , עמ' 457; וביקורת מעקב בדו"ת שנתי 23 , עמ' 510).
השירות לשיקום נוער - תפקיד השירות לשיקום נוער (להלן, השירות) לסייע לבני נוער קשי הסתגלות להשתלב בחברה ולתפקד בה. השירות מטפל בעיקר בגילאי 17- 12, שהשכלתם היסודית איננה מושלמת, ושלא נקלטו במסגרות חינוך אחרות, על ידי הקניית יסודות המלאכה והשלמת השכלתם היסודית. במסגרת תפקידיו עוסק השירות בהפעלת פרוייקטים לשיקום נוער. בשנה האחרונה הקים השירות פרוייקטים אחדים לשיקום בני נוער: בית נעמה באור יהודה, המיועד לבנות בלבד; פרוייקט תעסוקתי חברתי כלל ארצי מתחת לגיל 14 ופרוייקט לנוער שפוט מעל גיל 15 בבית ליד.
לביצוע משימתו מפעיל השירות 42 מפעלי תעסוקה לנוער (להלן מפתנים), מהם 16 מפתנים ממשלתיים, ו-26 מפתנים מוניציפאליים. שניים מהמפתנים המוניציפאליים שייכים לקרן המרכזית לקידום ופיתוח שירותי רווחה*. מספר בתי המלאכה במפחנים - במועד הביקורת - היה 126, ומביניהם הוקמו 86 בתי מלאכה בשנים 1975- 1970. כל המפתנים פועלים בפיקוחו של משרד העבודה והרווחה, לשעבר משרד הסעד (להלן, המשרד) ובהשתתפותו הכספית. בשנים האחרונות התפתחו מסגרות חדשות דומות לזו של המפתן. משרד החינוך והתרבות יזם הקמת מרכזי חינוך על ידי עליית הנוער ועל ידי ארגונים שונים אחרים, גם משרד העבודה (לשעבר) פיתח מסגרות השתלמות והכשרה מקצועית למיניהם.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
שירות המבחן לנוער - שירות המבחן לנוער מופקד על הטיפול הסוציאלי בעבריינות נוער. השירות הוא אחת מיחידות האגף לשירותי תקון ומניעת עבריינות שבמשרד העבודה והרווחה, ולפני הקמתו - במשרד הסעד (להלן - המשרד). ייעודו העיקרי של השירות הוא לטפל בקטינים בגילים שבין 18-9, המופנים אליו, לאחר שנחשדו בעבירות, וגם להביא לשיקומם. פעולות אלו נעשות על ידי קציני מבחן.
עבודת השירות מוסדרת על פי חוקים ותקנות, המגדירים את תהליך הטיפול בקטין ואת תפקידיהם וסמכויותיהם של בתי משפט לנוער, המשטרה ושירות המבחן על קציני המבחן שבו. שני החוקים העיקריים הם חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן - החוק), הקובע את קשרי הגומלין שבין השירות לבין המשטרה ולבין בית המשפט לנוער, ופקודת המבחן (נוסח יחדש), תשכ"ט-1969 (להלן -הפקודה). מבנהו הארגוני של השירות המעוגן בתקנות העמדת עבריינים במבחן (שירותי המבחן), תשי"ט-1959 (להלן - התקנות), שלפיהן מונו קצין מבחן ראשי וסגנו, קציני מבחן מחוזיים וסגניהם. וקציני מבחן.. לשירות הנהלה, שישה מחוזות. ויחידה ארצית לטיפול בעבריינים קטינים מבני המיעוטים. להלן נתונים על השירות - מספר משרותיו התקניות ומספר המופנים שבטיפולו.