רשם החברות - 1. אגף רשם החברות, השותפויות ושמות עסק (להלן - האגף) והרשם העומד בראשו מופקדים על ביצוע תפקידים, שהוגדרו בפקודת החברות משנת 1929 , בפקודת השותפויות משנת 1930 (היום - פקודת השותפויות (נוסח חדש), תשל"ה-1975) ובפקודת רישום שמות עסק משנת 1935 . תפקידי הרשם נחלקים לשלושה: רישום חברות ושותפויות שנוסדו ואישור איגודן, רישום שמות עסק, ורישום שינויים ברישומים שנעשו, בדיקת תקינותם, מבחינה משפטית, של המסמכים המוגשים לרשם לפי הפקודות הנ"ל. הבטחת המידע - כנדרש על פי דין - ובפומביות, לגבי חברות, שותפויות ובעלי שמות עסק על ידי מתן אפשרות לקהל לעיין בתיקים, בפנקסים ובמסמכים המופקדים אצל הרשם בהתאם לקבוע בכל פקודה.
האגף מתנהל כיחידה ארצית ומושבו בירושלים. תקן כוח האדם באגף בשנת הכספים 1977 מנה 27 משרות, בתוכן ארבעה לעורכי דין. הרשם מקבל שירותי מינהל ואמרכלות על ידי שישה עובדים, המשרתים גם את רשם הפטנטים וסימני המסחר, שמשרדיו נמצאים באותו בניין. החל מ-1973 נעזר הרשם בפעולותיו בשירותי מחשב, הניתנים על ידי המרכז למיכון משרדי.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
הממונה על רכוש האוייב - האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מכהן גם כממונה על רכוש האויב (להלן הממונה). סמכויות הממונה נובעות מפקודת המסחר עם האויב משנת 1939 ומצו המסחר עם האויב מאותה שנה, והוא כפוף להוראות שר האוצר. בהתאם לצווי הקנייה, שהוצאו מזמן לזמן, הוקנה לו רכוש של בעלים, שהיו בזמן מלחמת העולם השנייה תושבי ארצות אויב: גרמניה, הרכוש, שהוקנה לממונה, מורכב מנכסי דלא ; איטליה וגרורותיהן, וארצות שנכבשו על ידיהן ניידי, מכספים, מניירות ערך וממטלטלין. על סמך צווי ההקנייה, פועל הממונה כבעלים של הרכוש: מתפקידו לשמור על הנכסים שהוקנו לו, למכור, להשכיר, להחכיר ולעשות כל פעולה אחרת לטובת הנכסים - לגבות את ההכנסות הנובעות מהם ולשלם את ההוצאות הכרוכות בניהולם - עד שאותם נכסים ישוחררו לבעליהם החוקיים או ליורשיהם, או עד ששר האוצר יקבע מה יעשה בהם. לפי חוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978, שנתקבל בכנסת בינואר 1978 וייכנס לתוקף ביולי אותה שנה, יראו נכסים שהיו מוקנים לממונה ערב תחילתו כמשוחררים מפקודת המסחר עם האויב וכנתונים לניהולו של האפוטרופוס הכללי על פי צו ניהול על פי החוק. ביחידת הממונה מועסקים שני עובדים. הוצאות היחידה מכוסות מתקציב האפוטרופוס הכללי.
בחודשים נובמבר ודצמבר 1977 נערכה, לסירוגין, ביקורת על פעולות הממונה: נבדקו דרכי השקעת כספים וסדרי הטיפול בשחרור נכסים, מכירתם, החכרתם והפיקוח עליהם. ביקורת אחרונה על פעולות הממונה, נערכה בשנת 1969 (דו"ח שנתי 20 , עמ' 443), וביקורת מעקב ב-1971 (דו"ח שנתי 22 , עמ' 478).
הנהלת בית המשפט - רשם משכונות - 1. מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב המזכה את הנושה להיפרע מהמשכון, אם לא סולק החיוב. עד 1967 היו דיני המשכון מוסדרים בעיקרם על פי המגילה, שהוראותיה לא התאימו עוד לצרכיה של חברה מודרנית; במיוחד הקשתה העובדה כי משכון לפי המגילה דרש את מסירת הנכס הממושכן, ולא היה די ברישומו. הסדר בדבר רישום שעבודים היה נהוג בתחומים שונים על-פי הוראות חוק מיוחדות, כגון שעבוד של מקרקעין, של כלי שיט ושל נכסיהן של חברות ואגודות שיתופיות.
חוק המשכון; תשכ"ז-1967 (להלן - החוק), שנתקבל בכנסת באפריל 1967 ונכנס לתוקף באוקטובר 19,67 , החליף את הוראות המג'לה. אחד מחידושיו העיקריים של החוק הוא הקביעה, כי כוחו של משכון כלפי נושים אחרים של החייב שריר - לגבי נכסים נדים וניירות ערך - לא רק מעצם הפקדתו אלא גם, לחילופין, עם רישום המשכון, בהתאם לתקנות לפי החוק. עם זאת, שמר החוק על כוחם של הסדרי משכון של נכסים, שחלות עליהם הוראות מיוחדות בדין אחר.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
מעקב אחר ביצוע גזרי דין במשפטים פליליים שהוגש עליהם ערעור - ניתן לערער על פסק דין ועל גזר דין במשפט פלילי של בית משפט בערכאה ראשונה לפני . בית משפט גבוה יותר בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965. עם זאת, האחריות למעקב אחר ביצוע גזר הדין היא על מזכירות בית המשפט, שנתן את פסק הדין בתיק הפלילי.
בחודשים ספטמבר-נובמבר 1977 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על דרכי ביצוע פסקי דין בערעורים פליליים, על דרכי ביצוע פסקי דין של בית משפט שלום ושל בית משפט מחוזי. בבדיקה, שנערכה במזכירויות של בתי משפט השלום ושל בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובבאר שבע וכן בבית המשפט העליון בירושלים, נבדקו פעולות המינהל של המזכירויות האמורות בתחומים אלה: מעקב אחר פסקי דין שהוטלו בהם קנסות ומעקב אחר פסקי דין, על פיהם הוצאיפקודות מאסר או נפסלו רשיונות נהיגה.
(בעניין ממצאים דומים, שהועלו בביקורת בבתי משפט שלום ב-1976 ראה דו"ח שנתי 27, עמ' 426).