במסגרות החיסכון השונות מגויסים בכל שנה כספים מהציבור לזמן בינוני וארוך. האוצר נוטל חלק פעיל בכל שלבי גיוס הכספים והכוונתם: קביעת תנאי החיסכון; תקנות והוראות המחייבות את מפעילי תכניות החיסכון וקופות הגמל להשקיע חלק מוגדר (כעת - מ-83 עד 92 אחוזים) מכספי הצבירה בניירות ערך, שאושרו לשם כך על-ידי האוצר; קביעת תנאי אגרות החוב המאושרות המונפקות על-ידי המסדות הכספיים ובנק ישראל; הכוונת השימוש בכספי התמורה של הנפקות למימון כללי של התקציב ולמתן הלוואות מכווונות - במסגרת התקציב או מחוצה לו תוך הבטחת כיסוי הפרשי ההצמדה. למעשה משלם האוצר חלק ניכר ממחיר הכסף המגויס בשוק ההון.
בחודשים אוקטובר-דצמבר 1977 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות האוצר בשוק ההון בשנת הכספים 1976 ואת השפעתן של פעולות אלה על הרכב החיסכון וכן על עלות לאוצר של כספי החיסכון המגויסים על ידו. לא נערכה בדיקה של ההסדרים לגיוס כספים מהציבור באמצעות תכניות ביטוח חיים ושל האישורים להנפקת מניות ואיגרות חוב להמרה. כבכל שנה נבדקו גם ההסדרים, שקבע האוצר לגבי השימוש בכספים המגויסים והאישורים שניתנו על ידו בדבר ביטוח הצמדה למדד יוקר המחיה או לשער החליפין. (סקירה על הסדרה אלה ראה לאחרונה בדו"ח שנתי 27, עמ' 48).