מטרתו של חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, בדרך שתבטיח את אמינות האספקה ויעילותה, זמינות החשמל ואיכותו ויצירת תנאים לתחרות ולמזעור העלויות. על פי החוק, שר האנרגיה והמים (להלן - שר האנרגיה או השר) הוא הממונה על ביצועו.
בחוק עוגנו שינויים מבניים במשק החשמל, ולפיהם הפעילויות שמבצעת חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חח"י) יופרדו זו מזו ויועברו לכמה חברות, בהן חברה לניהול המערכת, חברות ייצור וחברת הולכה, וכן ישולבו במשק החשמל יצרני חשמל פרטיים (להלן - יח"פים). על פי החוק, כל פעילות במשק החשמל מחייבת מתן רישיון מאת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (להלן - רשות החשמל או הרשות), שהוקמה על פי הוראות החוק. כל רישיון שמעניקה הרשות טעון אישור שר האנרגיה.
פעולות הביקורת
בחודשים אפריל 2011 עד פברואר 2012 בדק משרד מבקר המדינה את תכנון משק החשמל ואת מימושו. הבדיקות נעשו במשרד האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה או המשרד) ובכלל זה במינהל החשמל (להלן - המינהל); ברשות החשמל ובמשרד האוצר - באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי. בדיקות השלמה נעשו בחח"י, בוועדה ארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות שבמשרד הפנים (ות"ל) ובמינהל מקרקעי ישראל.
עיקרי הממצאים
1. משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ורשות החשמל טרם יישמו את החלטות הממשלה בדבר השינוי המבני במשק החשמל, לרבות הפעלתה של חברת ניהול המערכת מחוץ לחח"י, והם לא באו לידי הסכמה בעניין נוסח רישיון ניהול המערכת. יתר על כן, משרד האנרגיה והרשות גם לא נתנו לחח"י או לכל גוף אחר רישיון לניהול המערכת. שר האנרגיה טרם קבע תקנות בעניין תפקידו של מנהל המערכת בתכנון הפיתוח של מערכת ייצור החשמל, כנדרש בסעיף 7 לחוק, כמו כן אין גורם המופקד על תכנון מערך הייצור של כלל משק החשמל, ואין גורם המוסמך במפורש על פי חוק לאשר תכנון זה.
2. משרד האנרגיה טרם הכין תכנית אב ולא פעל לקידומה של תכנית מתאר ארצית למשק האנרגיה. לפיכך אין למשרד ולמשק האנרגיה מתווה תכנוני ארוך טווח בנושאים מרכזיים, לרבות משק החשמל. מכאן שהמשרד לא קבע את היקפו של פיתוח מערך הייצור, מועד פיתוחו והרכבו; הוא לא עשה את הצעדים הנדרשים ליצירת ביטחון אנרגטי; ואף לא הבהיר את משמעותו מבחינת תמהיל הדלקים הרצוי, לרבות מידת הסתמכותו של משק האנרגיה על גז.
3. עקב תמהיל התחנות שהורה המשרד לחח"י להקים והרישיונות שאישר השר ליח"פים, כושר הייצור (להלן - היכולת המותקנת) של תחנות כוח המופעלות בפחם תרד אל מתחת ל-50% מהחשמל המיוצר במשק, ויותר מ-70% מהחשמל במשק ייוצר כבר בשנים הקרובות באמצעות גז טבעי. נתון זה אינו מתיישב עם העמדה שהביעו הגורמים המקצועיים במשרד ובהם מנכ"ל המשרד בשנת 2010, שלפיה יש להבטיח יכולת לייצר לפחות 50% מהחשמל מפחם ולהקפיד ששיעור החשמל המיוצר מגז טבעי לא יהיה גבוה מ-50% בשעה נתונה ומ-40% בשנה. גורמים אלה אף ציינו כי הגדלת השיעור של ייצור חשמל מגז טבעי מ-50% ל-70% היא מעשה "מסוכן ולא אחראי". שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי והשלכותיו השונות, והמשרד לא הכין סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה. בכלל זה לא הייתה התייחסות מפורשת לסיכון לתקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל.
4. המשרד ורשות החשמל לא קיימו התייעצות בפועל, לפני שאישר השר את תכנית הפיתוח לחברת החשמל בדצמבר 2010. בהיעדר התייעצות כזאת, קיים חשש כי תכנית הפיתוח שתבוצע אינה המיטבית.
5. המשרד לא הכין תחזית ביקוש עצמאית כבסיס לתכנון מערך הייצור, והסתמך בהכנת תכנית הפיתוח על נתונים טכנו-כלכליים של חח"י. המשרד גם לא עדכן את תכנית הפיתוח בהתחשב בהתקדמות הקמת תחנות הכוח הפרטיות ובקשיי ההקמה של תחנת הכוח של מיזם D באשקלון והמחז"מ בצפון. נוסף על כך, המשרד לא עדכן את סוגי התחנות הנדרשות בתכנית הפיתוח כתוצאה מעדכון נתוני בסיס וגרם בכך להוצאות עודפות ניכרות למשק החשמל.
6. השר לא השתמש בסמכות המוקנית לו בחוק, לסרב לאשר רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות שיביאו לעודף כושר ייצור, ולחלופין להקטין את ההספק של התחנות שתידרש חח"י להקים לפי תכנית הפיתוח. בכך העצים המשרד את הסיכון שצרכני החשמל ישלמו עבור יכולת עודפת של ייצור חשמל שאינה נחוצה למשק. בעת חלוקת הרישיונות ליח"פים לא התחשבו רשות החשמל והשר בהשפעות כניסתם של היח"פים לפעילות על כמות החשמל שתמכור חח"י, והדבר עלול לגרום להוצאות עודפות של 4.3-6.4 מיליארד ש"ח בייצור החשמל.
7. כל עוד לא מומש השינוי המבני במשק החשמל, והוצאת מנהל המערכת מחח"י לא הושלמה, ישנו חשש מובנה שהתוצאות של תחזית היקף שעות הפעלת התחנות הכח הפרטיות והיקף השימוש שלהן בגז טבעי (להלן - סקרי הגז) ושל בדיקת הייתכנות של חיבורן לרשת ההולכה של כלל התחנות הפרטיות לרשת הולכת החשמל הארצית - (להלן סקרי החיבור) המבוצעים בידי מנהל המערכת הנוכחי, יהיו מוטות לטובת הפעלתן של תחנות הכוח שבבעלות חח"י.
8. הרשות טרם קבעה תעריף לשירותי גיבוי ולשירותים נלווים שיח"פים מקבלים מחח"י, לא פעלה להתאמת מרכיב הביטוח בעלויות התפעול המוכרות בתעריפים השונים של היח"פים לתקנות ולאמות מידה הנוגעות לדרישות הביטוח, ולא פעלה לאכוף על יח"פים בעלי רישיונות קבועים את מילוי הדרישה להגיש לה דוחות, למרות האמור בתקנות וברישיונות.
9. השלמת מיזם D, שהיה צפוי להיות מופעל בפחם עם אמצעים להפחתת זיהום אויר, בשנת 2008 או סמוך לה הייתה מאפשרת בשנים 2011-2013 לספק ממנו חשמל בהספק של 1,260 מגה-ואט כתחליף לאספקת חשמל מיחידות ייצור של חח"י המוסקות בסולר ובמזוט, שהם יקרים יותר ומזהמים יותר מגז טבעי. על פי נתוני חח"י מדצמבר 2011, החיסכון הצפוי בשל הפעלת מיזם D בשנים 2011-2013 היה אמור להסתכם ב-2.7-4 מיליארד דולר . נוסף על כך, בשנים 2011-2013 היו נחסכות עלויות חיצוניות בסך של כ-430 מיליון דולר הנובעות מפליטת מזהמים לאוויר מיחידות הייצור המזהמות ביותר המופעלות בפחם, בסולר ובמזוט ללא אמצעים להפחתת זיהום אוויר.
10. קודם שהמליץ המשרד למועצה הארצית לתכנון ובנייה כי תחנת הכוח של מיזם D תופעל בגז טבעי בגיבוי פחם, הוא לא בחן את התועלת של תחלופה מלאה בין הדלקים האלו. שיקולי המשרד נגעו לטווח הקצר בלבד של עלות הקמת המיזם, והוא לא שקל זאת בהיבט של עלות התפעול והתחזוקה במשך כל זמן קיומה של תחנת הכוח.
11. השר דאז, ח"כ בנימין בן אליעזר, אישר בנובמבר 2007 תכנית פיתוח מואצת (תכנית חירום) להקמת יחידות ייצור נוספות בידי חח"י. לפיכך החליטה הרשות בשנת 2007 על תוספת של כמיליארד ש"ח לעלות המוכרת של תעריפי הייצור של חח"י, ובשנת 2008 היא הכירה מראש בעלויות מימון של יחידות הייצור של תכנית החירום בסכום מצטבר של 2 מיליארד ש"ח, שייגבו בתעריפי החשמל. במרץ 2011 החליטה הרשות לפרוס את חוב חח"י לצרכנים בגין עודפי גבייה משנת 2009, עד סוף שנת 2025 לצורך מימון שלב ב של תכנית החירום; בניגוד לעקרונות קביעת התעריפים הקבועים בחוק ולבסיס התעריף שקבעה הרשות. משמעות הפריסה היא הטלת מלווה חובה על ציבור הצרכנים שלא על ידי הממשלה ושלא באמצעות חקיקה, ולפיכך היא אינה עומדת בהוראות החוק.
12. עיכובים באישור תכניות מתאר ובמתן היתרי בנייה להקמת מתקני הולכת חשמל עלולים למנוע את חיבור מתקניהם של היח"פים לסוגיהם אל רשת החשמל, ובכך לעכב את הקמתם וממילא גם את אספקת החשמל מהם.
סיכום והמלצות
הביקורת על תכנון משק החשמל ומימושו העלתה ליקויים רבים בסדרי קבלת ההחלטות ובהיערכות לאספקת חשמל בעתיד. ליקויים אלו גרמו לכך שתכנון משק החשמל נעשה לטווח הקצר וללא ראייה כוללת, באמצעות אישור חוזר ונשנה של תכניות חירום המטילות נטל כלכלי על ציבור הצרכנים. דרך פעולתם של המשרד ושל גורמי התכנון והבנייה הביאה למחסור הצפוי באספקת מלוא החשמל שיידרש בקיץ 2012 ולאפשרות למחסור זה גם בשנת 2013, ועקב כך עלולים להיגרם למשק בשנים אלה נזקים של מיליארדי שקלים. לעומת זאת עקב תחילת פעולתם של יח"פים בשנת 2014 בשנים שלאחר מכן צפוי עודף כושר ייצור, שעלותו תושת על צרכני החשמל באמצעות העלאת תעריף החשמל. נוסף על כך, הסתמכותם של היח"פים על גז טבעי תעצים את התלות של מערכת ייצור החשמל בגז טבעי.
על משרד האנרגיה לפעול לקידום הכנתה של תכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה, במסגרת תמ"א 41 או במסגרת אחרת, ולהשלים בהקדם את הכנת תכנית האב הכוללת למשק האנרגיה. בתכנית זו אמורים להיקבע, בין היתר, עקרונות יסוד לתכנון משק החשמל. מן הראוי שגורם אחד מוסמך, מקצועי ובלתי תלוי יכין תכניות פיתוח לכלל משק החשמל המבוססות על נתונים עדכניים ובלתי תלויים. על משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ורשות החשמל להשלים בהקדם את הקמת חברת ניהול המערכת מחוץ לחח"י, ולוודא שכושר הייצור לאחר שנת 2015 לא יהיה גדול מהנדרש.
על חח"י לקדם את הכנת התכנית להקמת מיזם D ועל המאסדרים של משק החשמל לפעול נמרצות כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את ההחלטות להקים את מיזם זה ואת יחידות הייצור באנרגיות מתחדשות; כדי שיהיה אפשר לספק את הביקוש הגדל לחשמל במשק, תוך שמירה על הביטחון האנרגטי ועל האיזון האסטרטגי בתמהיל הדלקים שישמשו את תחנות הכוח במדינה בעשורים הבאים.
על חח"י, מינהל התכנון במשרד הפנים, מוסדות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל לזרז גם את הרחבת רשת הולכת החשמל, שתאפשר את הזרמת החשמל המיוצר בתחנות הכוח הפרטיות המוקמות אל הצרכנים ברחבי המדינה באמינות הנדרשת.