ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב

​רחפן הוא כלי טיס בלתי מאויש המופעל מרחוק. בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים נוכח עלותם הנמוכה וכן נוכח שיפור מתמיד בטכנולוגיות המאפשר זמן הפעלה רב יותר, הגדלת טווח הפעולה, שיפור ביכולת לשאת מטען ושיפור יכולת הניווט. כיום משמשים הרחפנים בתחומי ההובלה והמסחר, אירועי חירום, צילום ועוד. נוסף על כך, השימוש ברחפנים הפך לתחביב נפוץ. להרחבת השימוש ברחפנים יש יתרונות רבים, אולם השיפור הטכנולוגי המתמיד ונגישותם טומן בחובו גם איום מתפתח בהיבטים ביטחוניים, פליליים ובטיחותיים ואף סיכונים לפגיעה בחיי אדם ובביטחון המדינה.

נוכח התרחבות השימוש ברחפנים והסיכונים הנובעים מכך פרסם בנובמבר 2017 משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים" (הדוח הקודם). לאחר פרסום הדוח הקודם קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את החלטה ב/254 בנושא "הסדרת האחריות לטיפול באיום הרחפנים". בהחלטה נקבעו גבולות הגזרה בין הגורמים הביטחוניים בנוגע לטיפול באיום; ניתנו הנחיות לגיבוש נוהלי עבודה; הוטל על משרד הביטחון להוביל תהליך של בחינה ופיתוח של מענה טכנולוגי לאיום; וניתנו הנחיות לאסדרת הנושא ולשיפור אכיפת דיני הטיס על מטיסי רחפנים. משרד הביטחון הנחה את "מינהלת מגן" בחיל האוויר לבחון ולפתח מענה טכנולוגי שיסייע להתמודדות עם איום הרחפנים.

​הביקורת הקודמת:

​בחודשים אוקטובר 2019 - יוני 2020 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב מורחב בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים. במסגרת המעקב נבדק אופן תיקון הליקויים שצוינו בדוח הקודם. כמו כן בביקורת נבדק אופן יישום החלטה ב/254, שהתקבלה כאמור לאחר פרסום הדוח הקודם. המעקב המורחב נעשה בצה״ל, במשרד הביטחון, במשטרה, בשירות הביטחון הכללי (שב"כ), בשב״ס, במשרד לביטחון הפנים, ברת"א, ברשות שדות התעופה, בחברת החשמל לישראל בע"מ ובמטה לביטחון לאומי (המל"ל). השלמות נעשו בחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, בחברת קו צינור אירופה-אסיה בע"מ ובארגון ביטחוני נוסף.

 ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מדוח זה, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. חיסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

ממצאי המעקב אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם

השיפור הטכנולוגי המתמיד של הרחפנים יוצר איום מתפתח ומשתנה בהיבטים הביטחוניים, הפליליים והבטיחותיים. בהתאם להמלצה שניתנה בדוח הקודם, קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את החלטה ב/254 שהסדירה את האחריות לטיפול באיום הרחפנים. ההחלטה חייבה פעולה לאומית משולבת של גורמי הביטחון, גורמי אכיפת החוק וגורמי האסדרה לצורך התמודדות עם איום הרחפנים.

בביקורת נמצא כי הגופים שנבדקו טרם השלימו את היערכותם המבצעית להתמודדות עם איום הרחפנים ואת הסדרת גבולות הגזרה ביניהם; כמו כן נמצא בביקורת כי פיתוח המענה הטכנולוגי להתמודדות עם האיום התעכב בשל קשיים תקציביים ולא ענה על צורכי כלל הגורמים הביטחוניים; וכי תהליך האסדרה לא הושלם.

על הגופים לפעול להשלמת היערכותם להתמודדות עם איום הרחפנים בכלל ההיבטים. משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה, תוך הקפדה על שיתוף במידע, ולמידה הדדית, בפרט בכל הנוגע לשיתוף ידע ויכולות בין הגורמים המפעילים רחפנים לבין הגופים האמונים על ההגנה מפני האיום. זאת כדי שההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים תושלם בתוך פרק זמן קצר ובאופן מיטבי.

לצד האיומים הנובעים מהשימוש ברחפנים, יש בשימוש בהם כדי לתרום לפיתוח התחבורה וכלכלת המדינה בתחומים רבים. הסדרת פעילותם של רחפנים במרחב האווירי של מדינת ישראל חיונית למיצוי התועלות שאפשר להפיק מהם.

על כלל הגופים ללמוד את ממצאי דוח זה ולפעול לבחינת יישום המלצותיו.​​