דינים וחשבונות כספיים - מידי שנה נכלל בדו"ח השנתי פרק על מאזן בנק ישראל שבו סוקר משרד מבקר המדינה את ההתפתחויות שחלו בחשבונות הבנק במשך השנה. השנה מסר בנק ישראל את המאזן ופירוטים אחרים הנלווים אליו סמוך למועד סיום הכנתו של הדו"ח השנתי ולכן מובאים להלן (בעמי הבא) רק נתוני המאזן כפי שנתקבלו מהבנק. משרד מבקר המדינה התחיל בבדיקת חלק מסעיפי המאזן.
ביצוע ההוראות בדבר נזילותם של בנקים - מערכת ההסדרים לגבי הנזילות של הבנקים נמנית עם המכשירים העיקריים של בנק ישראל למניעת הרחבה יתרה של האשראי, ההשפעה האינפלציונית הכרוכה בה, ולשם שמירה על יציבות מעמדם של המוסדות הבנקאיים שבפיקוחו של הבנק המרכזי.
לפי חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, רשאי הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל ובאישור הממשלה, להורות למוסדות בנקאיים להחזיק נכסים נזילים בשיעור מסויים ולפי הרכב מסויים. הוראות הנגיד, לפי סמכותו האמורה, כלולות היום בהוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל"א-1971, כפי שתוקנו מפעם לפעם (להלן הוראות הנזילות); נכסים נזילים לצורך זה הם בעיקר פיקדון במטבע ישראל של המוסד הבנקאי (להלן הבנק) בבנק ישראל *. לא החזיק בנק נכסים נזילים בסכום הנדרש מחייב בנק ישראל את הבנק בתשלום הקרוי בחוק ריבית, אך לפי מהותו נושא אופי של קנס שיש בו משום הרתעה (להלן ריבית-קנס); תשלום זה אינו מוכר כהוצאה לצרכי מס, והוא משולם לפי השיעורים, שנקבעו בהוראות בנק ישראל (קביעת שיעורי ריבית על גרעונות בנכסים נזילים), תשל"א-1971, על ההפרש, שבין סך כל הנכסים הנזילים, שהיה חייב להחזיק (להלן נזילות חובה), לבין סך כל הנכסים הנזילים, שהחזיק (להלן נזילות בפועל) לכל תקופה, שהיה בה הפרש כאמור. על פי ההוראות הקיימות עיקרה של נזילות החובה הוא: 70% מפיקדונות עו"ש ופיקדונות רגילים אחרים, ,17% עד 25% מפיקדונות לזמן קצוב ו-5% מסכום האשראי הרגיל לציבור (להלן נזילות חובה ברוטו), פחות הסכומים ששוחררו מחובת נזילות, בעיקר במסגרת קרנות האשראי המוכוון (להלןנזילות חובה נטו).
קביעת שיעורי הנזילות לפי סוגי הפיקדונות השונים והעמדת תנאים לשחרור חלקי או מלא מחובת הנזילות נועדו לאפשר לבנק ישראל הכוונה כמותית ואיכותית של האשראי. הדרישה להחזיק שיעור מסויים של נזילות נועדה גם להבטיח רמה סבירה של נזילות עסקית בבנקים.