המשרדים המחוזיים - למשרד התעשייה, המסחר והתיירות (להלן משרד התמ"ת) ארבעה משרדים מחוזיים בירושלים, בתל-אביב, בחיפה ובבאר שבע. המשרדים המחוזיים מהווים זרוע המשרד וחוליה מקשרת בין האוכלוסייה, התעשייה, המלאכה והמסחר שבתחום המחוז לבין המשרד הראשי וחטיבותיו. אין המשרדים המחוזיים עוסקים בתיירות; בתחום זה ממשיכות לשכות התיירות לפעול בנפרד. התפקידים העיקריים, שעל המשרדים המחוזיים למלא, הם: מעקב אחרי התפתחות התעשייה והמלאכה במחוז; טיפול בתלונות הציבור בנושאי צרכנות; בדיקה וכיול מאזניים, משקלות, משאבות דלק ומתקני לחץ אוויר בתחנות דלק; אכיפת חוקים וצווים, שהמשרד אחראי לביצועם, כגון הצגת מחירים וסימון מוצרים; מכירת טובין ממשלתיים (בשר, חיטה) ופיקוח על מחסני מזון ממשלתיים; מתן רשיונות יבוא ויצוא; פעולות תיאום עם ארגונים תעשייתים, יבואנים, יצואנים, וטיפול בבעיותיהם; ייעוץ טכני ראשוני למפעלים, משקיעים, עולים חדשים ויצרנים קטנים; בדיקות בקשות להלוואות למטרות מסחר ושירותים; בדיקת בקשות לקצאת קרקע, להקמת מפעלי תעשייה ומלאכה בתחום המחוז; הכנת מסגרות ארגוניות ותכניות פעולה לשעת חירום; טיפול בבעיות המיוחדות לאזורי פיתוח.
במשרדים המחוזיים הועסקו ב-1978 188 עובדים, מהם 15 בירושלים, 86 בתל אביב, 67 בחיפה ו-20 בבאר-שבע. המשרדים המחוזיים מחולקים למדורים בהתאם לתפקידים המוטלים על המחוז. מדורים אלה כפופים, מבחינה מקצועית, לחטיבות הענפיות שבמשרד הראשי, ומבחינה מינהלית - למנהל המשרד המחוזי. במשרדים בתל אביב ובחיפה מדורים ענפיים למתכת; חשמל ואלקטרוניקה; לכימיה; לטכסטיל; לתעשיות קלות; למלאכה ותעשייה זעירה ולמזון, וכן מדורים למחירים, לביקורת ולתלונות הציבור; למשקלות, מידות וסטאנדארדים; לשיווק טובין וסחר ממשלתי, למתן רשיונות יבוא ויצוא ומדור לשעת חירום. במשרד בתל אביב קיימת גם יחידה לקמחים וטחינה, העוסקת בפיקוח ארצי על טחנות הקמח ועל מלאי הגרעינים בהן. במשרד בחיפה, נוסף על המדורים שפורטו לעיל, גם מדורים לשירותי ביקורת נמל ולסחר חוץ. כן מפעיל המשרד בחיפה לשכות קשר וייעוץ בכפרים במגזר הערבי ובעיירות פיתוח. במשרדים בירושלים ובבאר שבע שלושה מדורים: לתעשייה, מלאכה ואזורי פיתוח; למחירים ותלונות; ולמשקלות ומידות.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
פיקוח על שירותי תיירות - חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976 נכנס לתוקף בינואר 1977. החוק מגדיר, מהם "שירותי תיירות", ומהן סמכויותיו של השר הממונה על רישוי עסקים, המספקים שירותי תיירות ועל הפיקוח עליהם. חקיקת החוק וכניסתו לתוקף אמורות היו לבטל את הצורך להזדקק לצווים על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח-1957. עם זאת, מאחר שעד מועד הביקורת לא הותקנו תקנות, המסדירות את פעולתם ואת דרכי ניהולם של שירותי תיירות, ממשיך מינהל התיירות שבמשרד התעשייה, המסחר והתיירות להפעיל את הפיקוח על מפעלים, המספקים שירותי תיירות בהסתמך על צווים ואכרזות, שהותקנו על פי החוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח-1957.
עיקר הפעולות, הקשורות 'במישרין בשירותי תיירות, נתון בידי שתי יחידות שבמינהל התיירות: האגף לעידוד התיירות והאגף לשירותי התיירות. בדו"וו שנתי 24 (עמ' 628- 631) תיאר מבקר המדינה את המבנה הארגוני של משרד. התיירות. המבקר ציין, כי חלוקת התפקידים הקיימת לוקה בחסר, באשר רישוי סוכני הנסיעות כלול בסמכויות האגף לעידוד התיירות, ומנהל המחלקה ללשכות תיירות (ממשלתיות) בחו"ל משמש רשות מוסמכת לעניין זה, בה בשעה שהטיפול בבתי מלון, בסוכנויות להסעת תיירים, במורי דרך ובחנויות ומסעדות מאושרות נתון בידי האגף לשירותי התיירות, ומנהלי המחלקות באגף הזה משמשים רשויות מוסמכות בעניין בתי מלון, מסיעי תיירים, מורי דרך וחנויות ומסעדות. מחלקת הביקורת, המבקרת את כל מפעלי התיירות, כפופה למנהל האגף לשירותי תיירות.
לאחרמיזוג משרד התיירות ומשרד המסחר והתעשייה, הועברה הרשות המוסמכת לחנויות ומסעדות לחטיבת המסחר שבמשרד התעשייה, המסחר והתיירות. בדצמבר 1978 הועבר הטיפול בסוכנויות נסיעות לאגף לשירותי תיירות שמינהל התיירות.
בחודשים אוגוסט-דצמבר 1978 ערך משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת על פיקוח, שמפעיל מינהל התיירות שבמשרד התעשייה, המסחר והתיירות על מפעלי תיירות. ביקורת זו נערכה, הן במחלקת הביקורת שבמינהל התיירות והן במחלקות המקצועיות השונות, המטפלות בכל אחד מהנושאים שבוקרו.