הלוואות משלימות לתעשייה - על פי הסדרים מיוחדים, שעשה משרד האוצר. עם חברת העובדים, עם איגודי התעשייה בקיבוצים ובהתיישבות ועם התאחדות התעשיינים ניתנות למפעלים החברים באותם גופים הלוואות בלתי צמודות בריבית נמוכה לסיוע בביצוע תכניות השקעה לפיתוח התעשייה (להלן הלוואות משלימות לתעשייה). הלוואות אלה הניתנות מאמצעי הבנקים באות נוסף על מענקים, פטורים וסיוע אחר הניתן על פי החוק לעידוד השקעות הוןיוהלוואות פיתוח מוכוונות.
בספטמבר 1976 אישר משרד האוצר בהמלצת החשב הכללי, לכמה מוסדות כספיים, ביטוח הצמדה בגין הלוואות משלימות, שהם יתנו- על פי קריטריונים, שייקבעו על ידי משרד התעשייה המסחר והתיירות (להלן משרד התמ"ת) - למפעלים החברים בהתאחדות התעשיינים. הכוונה למפעלים שנקלעו לקשיים כספיים עקב האינפלאציה, שחייבה להגדיל את היקף ההשקעות בל"י, וממילא חייבה גם את הבעלים להגדיל את השקעתם מעבר לאמצעים, שעמדו לרשותם ושהתחייבו להשקיעם. לשם כך אישר משרד האוצר מסגרת כספית לקרן בסך 100 מיליון ל"י לשנת הכספים 1976 ו-125 מיליון ל"י לשנת 1977. ב-1978 הוגדלה הקרן בעוד 400 מיליון ל"י נוספות.
בחודשים מארס-יולי 1978 נבדקו ביחידה למימון התעשייה שבמשרד התמ"ת סדרי אישור ההלוואות מן הקרן. ממצאי ביקורת בדבר הסדרים למתן הלוואות לפיתוח התעשייה באמצעות מוסדות כספיים ראה בדו"ח זה עמ' 125.
להסדר המסגרת הצטרפו, עם כינונו, הבנקים להשקעות בתעשייה (להלן המוסדות הכספיים) של שלושה בנקים מסחריים ולאחר מכן, בדצמבר 1977 של עוד בנק מסחרי אחד. המקורות למימון הקרן הם מהאמצעים העצמיים של הבנקים וכן מהנפקות חופשיות. להלן נתונים על היקף סכומי ההלוואות שאושרו, לפי בנקים, מאז הקמת הקרן בדצמבר 1976 ועד לסוףי מאי 1978 (במיליוני ל"י).
מכוני מחקר תעשייתי - הממשלה יזמה והקימה, בשיתוף עם ענפי תעשייה שונים, מכונים למחקר תעשייתי-שימושי כדי לקדם מחקר זה בארץ וכדי להגביר בתעשייה הישראלית את ההכרה בערכו ובתרומה הצפויה ממנו לפיתוח היצוא.
בחודשים מארס-יוני 1978 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על הפעולות ועל סדרי המינהל והכספים בשישה מכוני מחקר תעשייתי .שבתחום אחריותו של שר התעשייה, המסחר והתיירות (להלן- התמ"ת): האיגוד למחקר צבעים בע"מ; המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים; האיגוד למחקר הגומי בע"מ; המכון הישראלי ליין; המכון הישראלי לאריזה והמכון לבקרת איכות והדרכה לתעשיית המזון. כל אחד מהמכונים מאוגד כגוף משפטי נפרד, ונציגי הממשלה משתתפים בהנהלתם; הם עומדים לביקורת המדינה לפי סעיף 9(5) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 (נוסח משולב).
תפקידם העיקרי של המכונים הוא ליזום ולערוך מחקרים לשם קידום התעשייה על ידי שיפור המוצרים וייעול תהליכי הייצור. המכונים עוסקים גם בבדיקות מקצועיות לפי הזמנת מפעלי תעשייה וגופים אחרים בארץ ונותנים שירותי יעוץ, מידע והדרכה למפעלי תעשייה; למכון הישראלי ליין גם מטרות נוספות: עריכת מחקרי שווקים בחו"ל ופרסום היינות הישראליים שם.
ביקורת קודמת במכונים נערכה ב-1965 (ראה דו"ח שנתי 16, עמ' 338). ב-1975 נבדק תקציב המרכז הישראלי לעיצוב המוצר (ראה דו"ח שנתי 26, עמ' 553).