דירות בשכירות כלכלית - משרד האוצר ומשרד השיכון גיבשו בשנת 1968 תכנית לבניית דירות, שיימסרו לעולים בשכירות, על יסוד ההנחה, כי יש עולים המעדיפים פתרון דיור בדרך של שכירת דירה על רכישת דירה. על פי תכנית זו הוצעו לקבלנים-משקיעים הטבות ותמריצים כדי להניעם לבנות כ-1000 יחידות דיור מרווחות במרכזים העירוניים הגדולים: במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 5), תשכ"ח-1968, הוענק להם פטור ממרבית תשלום מס רכוש והגדלת שיעור הפחת המנוכה, לצרכי מס הכנסה; באמצעות משרד השיכון ניתנה להם הלוואה לא צמודה בשיעור של 35% מעלות הדירה, בריבית של 9%, לפרעון בתקופה של 15 שנה. בהסכמים, שנעשו בין משרד השיכון למשקיעים, נקבעו התנאים, שלפיהם יועמדו הדירות לרשות העולים: המשקיעים נדרשו להשכיר את הדירות רק למועמדים, שהמשרד לקליטת העלייה יפנה אליהם; תקופת השכירות נקבעה ל-10-12 שנים ממועד המעדת דירה לאכלוס, כשהממשלה אחראית לתשלום מלוא דמי השכירות בעד הדירה - בין שהיא תפוסה בפועל ובין לאו - במשך חמש השנים הראשונות; כן ניתנה לממשלה אופציה להארכת תוקף ההסכמים ולהארכת משך האחריות לחמש עד שבע שנים הבאות שלאחר תום חמש שנים הראשונות.
מסירת הדירות לרשות המשרד לקליטת העלייה (להלן המשרד) החלה בשנת הכספים 1969 והושלמה בשנת הכספים 1974. בסה"כ נתקבלו בתקופה זו 895 דירות מ-35 משקיעים.
סיוע לתלמידי מוסדות תורניים - במסגרת מינהל הסטודנטים של המשרד לקליטת העלייה פועלת המחלקה לתלמידי ישיבות ומוסדות תורניים. מתפקידי המחלקה לסייע בקליטתם של תלמידים אלו, והסיוע מתבטא במתן מלגות לימוד וקיום בעבורם למוסדות, במתן הלוואות פיתוח להקמת פנימיות ובתמיכה בפעולות חברה ותרבות. במחלקה מועסקים שלושה עובדים. פעולותיה של המחלקה מתואמות בחלקן עם המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית, והיא מונחית בעבודתה על ידי ועדה המייעצת לישיבות; בוועדה חברים שבעה נציגי המשרד, שאחד מהם הוא ראש המינהל המשמש יו"ר; שני נציגי משרד האוצר; נציג משרד הדתות; וארבעה נציגי הסוכנות היהודית. .
לפי נהלי המשרד זכאים לטיפול המחלקה עולים ועולים בכוח, תושבים חוזרים קטינים, תלמידים מבקרים ותיירים. בשנת הלימודים תשל"ח טיפלה המחלקה ב-2,389 תלמידים. בזמן (סימסטר) חורף תשל'ח למדו כ-32% מן התלמידים ב-39 ישיבות, שלהן תכנית לימודים רגילה; כ-39% מהתלמידים למדו ב-20 ישיבות, שלהן תכנית לימודים מיוחדת- תכנית הכוללת לימודיי תנ"ך וידיעת הארץ- ובחלקן יש הסדר של שירות פעיל בצה"ל; כ-23% מהתלמידים היו בנות, שלמדו ב-10 מוסדות תורניים לבנות; ו-6% הנותרים למדו בשעה מכונים ללימודי היהדות ולהכשרת רבנים ודיינים. כ-75% מהתלמידים באים מצפון אפריקה; 19% מאירופה ו-6% הנותרים מאוסטרליה, דרום אפריקה ודרום אמריקה.
ב-93% מתלמידי הישיבות, שבהם טיפלה המחלקה בשנת הלימודים תשל"ח, היו תלמידים מבקרים ותיירים, כ50% היו עולים בכוח ו-2% היו עולים ותושבים חוזרים קטינים. האגף לתכנון ולמחקר של המשרד ערך באפריל 1976 סקר כדי לבדוק, מה הוא מספר התלמידים שנשארו בארץ, מאחר שלפי סוג האשרה שבידם היה יסוד להנחה שרובם עלולים בסופו של דבר לעזוב את הארץ. בסקר נבדק שיעור עזיבתם של תלמידים- שהמחלקה טיפלה בהם בשנת הלימודים תש"ל- את ישראל תוך חמש שנים לאחר בואם, בהשוואה לשיעור העזיבה של סטודנטים מארה"ב, שלמדו אותה שנה, בתכנית לימודים אוניברסיטאית רגילה. התברר ששיעור העזיבה של תלמידי הישיבות (65%) דומה .לזה של הסטודנטים (60%). השוואה של נתוני נשירה בקרב שתי הקבוצות בהתאם לסוג האשרה- תלמידי ישיבה במעמד של תלמידים מבקרים ותיירים מחד וסטודנטים. באותו מעמד מאידך- העלתה, ששיעור העזיבה בקרב הקבוצה הראשונה היה 65% לעומת 80% בקבוצה השנייה. . בחודשים מאי ויוני 1978 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת במחלקה על מתן מלגות לימודים וקיום בעבור תלמידי המוסדות התורניים, ועל מתן הלוואות פיתוח למוסדות אלו.