בחירות לרשויות המקומיות תשל"ט-1978 - ביום שלישי ז' בחשון תשל"ט (7 לנובמבר 1978) נערכו בחירות לרשויות המקומיות ולראשיהן ב-150 ישובים*. בחמש מועצות מקומיות, שבכל אחת מהן, הוגשה רשימה אחת, לא נערכו בחירות (יסוד המעלה, רשות השבים, שבי ציון, כפר תבור וכנרת).
הבחירות לרשויות המקומיות נערכות על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן חוק הבחירות), חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 והתקנות בדבר סדרי הבחירות, שהותקנו על פיהם. כן חל על הבחירות לרשויות המקומיות חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), תשכ"ד-1964, חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 ובהוראת שעה לבחירות תשל"ט-1978 - חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), תשל"ח-1978. על ביצועי חוקים אלה (פרט לחוק דרכי תעמולה) ממונה שר הפנים הפועל באמצעות המפקח הארצי על הבחירות שבמשרדו (להלן המפקח). מבחינת ההסדרים במקום, אחראים על קיום הבחירות, פקיד הבחירות, ליד כל ועדת בחירות מקומית, המתמנה על ידי שר הפנים, וועדות בהירות של הרשות המקומית, הנבחרת על ידי מועצת הרשות המקומית ומורכבת מנציגי הסיעות המיוצגות במועצה. בלשות שאין בה מועצה נבחרת- מתמנית ועדה על-ידי השר.
ביולי 1975 אישרה הכנסת את חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, הקובע כי ראש הרשות המקומית ייבחר בבחירות אישיות, כלליות, ישירות, שוות וחשאיות, וכי בחירות לראש הרשות יתקיימו ביום הבחירות למועצה. מועמד לראש רשות שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר, ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם הקולות. לא קבל אף מועמד 40% או יותר מהקולות הכשרים, או קיבל שני מועמדים מספר קולות שווה, שהוא 40% ויותר של הקולות, יקויימו כעבור 14 יום בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים, שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. המועמד, שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות, הוא הנבחר. חוק זה הביא לכך שבעת הבחירות יוכנסו למעטפה אחת שני פתקים: פתק הצבעה המיועד לבחירת ראש הרשות ופתק המועצה המיועד לבחירת חברי המועצה.
השירות לשמירת איכות הסביבה - איכות הסביבה מושגת על ידי מניעת מפגעים: רעש, לכלוך, אוויר מזוהם, מים מזוהמים, וגורמים אחרים הפוגעים באיכות החיים של האדם והחי ובטבע עצמו. הפגיעה העיקרית באיכות הסביבה נעשית על-ידי האדם עצמו, בפעולות יום-יום שלו ועקב ההתפתחות הטכנולוגית. ככל שגדלה צפיפות האוכלוסייה כך יש לצפות- אם לא ננקטים צעדים נאותים- לירידה באיכות הסביבה. כדי למנוע פגיעה בסביבה נחקקו חוקים והוטל על משרדי ממשלה והרשויות המקומיות לבצעם או לאכפם על אנשים ועל מפעלים הגורמים למטרדים או לזיהום.
בשנת 1973 החליטה הממשלה להקים, במסגרת משרד ראש הממשלה, את השירות לשמירת איכות הסביבה (להלן השירות). השירות נועד מלכתחילה להיות יחידת מטה מקצועית, שתפקידיה, כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה מיום 28.3.1973, הם: לייעץ למשרדי ממשלה ולגופי תכנון לפי דרישות שיופנו אליו וכן,ביוזמתו, הן למניעת מפגעים והן לטיפול במפגעים קיימים, וזאת בלי לגרוע מאחריות המשרדים לנושאי הסביבה, שבתחומי סמכויותיהם; להכין תכנית להפעלת מערכת "תסקירי ההשפעה על הסביבה"; לייעץ למועצה הארצית לתכנון ולבנייה בבחינה של ההיבטים הסביבתיים בתכנון; להגיש לממשלה, בתיאום עם המשרדים והגופים העוסקים בנושאי התכנון, דין וחשבון שנתי על מצב איכות הסביבה; לרכז מידע ונתונים מהארץ ומחוץ לארץ ולהפיצם בין הגורמים הונגעים בדבר; לספק חומר מקצועי לתכניות חינוך והסברה להחזרת תודעת חשיבותו של הנושא. מחמת מלחמת יום הכיפורים עוכבה המקמת היחידה, והיא החלה לפעול לאחר תום המלחמה, באפריל 1974. באוקטובר 1975 החליטה הממשלה להעביר את השירות ממשרד ראש הממשלה למשרד הפנים מאחר שבמשרד הפנים פועלים הגופים, האחראים לרשויות המקומיות ולתכנון ולבנייה במדינה, שביכולתם להשפיע יותר מאחרים, על שמירת איכות הסביבה ושיפורה.
המשך קריאה בקובץ המצורף.