בנייה באמצעות חברות עבור זוגות צעירים - שנים 1971- 1975 הפעיל משרד השיכון, כיום משרד הבינוי. והשיכון (להלן המשרד), באמצעות חברות שיכון בנייד, רבת היקף של דירות, שיועדו להימכר לזוגות צעירים. הבנייה מומנה ממקורות שמחוץ לתקציב המדינה: כספי הנפקות של בנקים וחברות בת שלהם (להלן אמיסיות), שניתנו להברות השיכון בדרך של הלוואות בתנאים נוחים; הלוואות בנקאיות רגילות והשתתפות עצמית של חברות השיכון. לרוכשי הדירות הובטחו הלוואות אפותיקאיות מכספי האמיסיות ומשרד האוצר נשא בהפרשי ההצמדה, שחלו על השימוש בכספי המימון. מרבית הקרקעות לבנייה זו (להלן בנייה אמיסיונית) היו אדמות מדינה, דבר שאיפשר, באותן שנים, את הוזלת מחיר הדירה*. החברות קבלו על עצמן לבצע את הבנייה במקומות ובהיקפים שעליהם הוסכם מראש עם. המשרד ולמכור את הדירות לזוגות צעירים הזכאים לסיוע בשיכון על פי קריטריונים שנקבעו על ידי המשרד. מכירת הדירות לזוגות הצעירים נעשתה בהתחלה באמצעות המשרד ומסוף 1974 במישרין על ידי החברות. מאז שנת 1976 לא הייתה בנייה אמיסיונית חדשה, עם זאת נמשכה מכירת הדירות שנבנו בשנים קודמות.
בשנת 1976 בדק משרד מבקר המדינה במשרד את סדרי הפעלת הבנייה האמיסיונית, ואת הפיקוח והדיווח על ביצועה. הבדיקה העלתה ממצאים בדבר אי פיקוח נאות על מכירת הדירות וחוסר מידע על מצאי דירות אלה**. בעקבות אותה ביקורת הודיע המשרד, בתחילת 1977, כי יפעל לקבלת המידע בדבר מכירת דירות אמיסיה בשנים שבהן הופעלה התכנית ויבדוק באמצעות מידע זה את סדרי מכירת הדירות ומתן ההלוואות לרוכשיהן. אם יתברר כי היו חריגות מההסדרים עם החברות, ינקוט המשרד בכל הצעדים הדרושים, לרבות דרישה להחזר כספים.
באוקטובר 1978 בדק משרד מבקר המדינה אם נתקבל המידע האמור וכן את המשך פעולות המשרד בנושא זה.
עיבוד נתונים אלקטרוני - המשך קריאה בקובץ המצורף.