ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית ושידורי מדינת ישראל בערבית - ממצאי מעקב מורחב

נערכה ביקורת מעקב על האופן ועל מידת הטיפול בליקויים שהועלו בביקורות הקודמות בנושאי הטיפול הלאומי בהסברה בשפה הערבית ובשיקום השידורים הממלכתיים בשפה הערבית, ובכלל זה בהכנות בתחום זה לקראת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ובמהלכו. הביקורת נערכה במשרד ראש הממשלה; במשרד החוץ; במשרד הביטחון; בחטיבת דובר צה"ל; במערך הדוברות וההסברה במטה הארצי של המשטרה; וברשות השידור.

בשנת 2004 נערכה ביקורת על מספר היבטים בתחום פעילות הקרן לקליטת חיילים משוחררים והיחידה להכוונת חיילים משוחררים שבמשרד הביטחון וממצאיה פורסמו בדוח שנתי 56א (2005) של מבקר המדינה. במהלך שנת 2008 נערכה ביקורת מעקב מורחבת על פעילות הקרן והיחידה, ובמסגרתה נבחנו, בין היתר, תקציב הקרן וביצועו, היבטים בסדרי עבודת הנהלת הקרן והביקורת הפנימית בקרן, פעילותם של מרכזי ייעוץ והכוונה לחיילים משוחררים שהוקמו ביישובי פריפריה ועוד. כמו כן, נבחנה מידת תיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. הביקורת נערכה במטה הקרן, במשרד הביטחון ובמשרד האוצר.

בדוח שנתי 57א (2006) של מבקר המדינה התפרסמו ממצאי הביקורת שנערכה בשנת 2005 ביחידת המוזיאונים שבמשרד הביטחון, שבה נבדקו, בין היתר, היבטים מרכזיים במדיניותו ובפעילותו של משרד הביטחון בהפעלת מוזיאונים הממומנים מתקציב המדינה. בשנת 2008 נערכה ביקורת מעקב בנושא במטרה לעמוד על מידת תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת. ביקורת המעקב נערכה במשרד הביטחון ובצה"ל.

בתעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש) נערכה ביקורת מעקב בנושא מקרקעי תעש, שתכליתה לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויים העיקריים שהועלו בשתי ביקורות בנושא, שממצאיהן פורסמו בדוח שנתי 55א של מבקר המדינה (2004) ובדוח שנתי 56א של מבקר המדינה (2005). נבדקו בעיקר סוגיות הטיפול בזיהומי הקרקע הקיימים במתחמי תעש באזור השרון ובמי התהום והשמירה, האחזקה והפיקוח על קרקעות שתעש פינתה. במתחם במרכז הארץ נבדקו בעיקר אבטחת המתחם והמגעים בין תעש, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל לפינוי התחמושת והנפלים שבמתחם. הביקורת נערכה בתעש, במשרד הביטחון ובמינהל מקרקעי ישראל. בדיקות השלמה נערכו במשטרת ישראל ובמשרד להגנת הסביבה.

ממצאי מעקב מורחב

ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית ושידורי מדינת ישראל בערבית

"היבטים בהיערכות גורמי ההסברה ובתפקודם במלחמת לבנון השנייה", דוח שנתי 58א (2007), עמ' 451.

"היבטים בהיערכות גורמי ההסברה בנושאי חוץ וביטחון", דוח שנתי 53א (2002), עמ' 9.

תקציר

פעולות ההסברה של מדינת ישראל בשפה הערבית אמורות לתת מענה מיטבי לאוכלוסיות דוברות השפה הערבית, שניתן לחלקן מנקודת מבט גיאוגרפית לארבע: א.  ברצועת עזה ובאזור יהודה והשומרון (להלן - איו"ש);   ב.  במדינות ערב הסמוכות למדינת ישראל;   ג.  במדינות הרחוקות ממדינת ישראל;   ד.  במדינת ישראל.

בדוח מבקר המדינה משנת 2007  נאמר בנוגע להסברה בשפה הערבית, בין השאר, כי "מאז הביקורת הקודמת ... נותר בעינו ואף התחדד מאוד בימי המלחמה בלבנון [מלחמת לבנון השנייה] הכשל ההסברתי המתמשך בתחום ההסברה לעולם הערבי, לתושבי הרשות הפלסטינית ולאוכלוסיית דוברי השפה הערבית בישראל". נוכח האמור לעיל, המליץ שם משרד מבקר המדינה, בין השאר: "חיוני כי הממשלה תפעל להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת ותפעל לאלתר ובאופן יסודי ככל הדרוש לשיפור ההסברה הן לעולם הערבי, הן לתושבי הרשות הפלסטינית והן לדוברי השפה הערבית בישראל. לשם כך יש לגבש תפיסה כוללת, לקבוע את דרכי ההכוונה של גופי ההסברה והתיאום ביניהם ולקבוע את הדרוש בתחומי ארגון ותקצוב, הכשרת דוברים בשפה הערבית ושיפור של יכולות השידור ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט".

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר-מאי 2009 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על האופן ועל מידת הטיפול בליקויים שהועלו בביקורות הקודמות בנושא הטיפול הממלכתי בהסברה בשפה הערבית, ובכלל זה בהכנות בתחום זה לקראת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ובמהלכו. הביקורת נערכה במשרד ראש הממשלה; במשרד החוץ; במשרד הביטחון; בחטיבת דובר צה"ל; במערך הדוברות וההסברה במטה הארצי של המשטרה; וברשות השידור. בדיקות השלמה נעשו במטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל ובנציבות שירות המדינה.

עיקרי הממצאים

הטיפול בהסברה בערבית במשרד ראש הממשלה והתיאום בתחום זה עם גורמי ההסברה

ביולי 2007 החליטה הממשלה (החלטה מס' 1936) על הקמת "מערך הסברה לאומי". במסגרת זו הוחלט להקים מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אשר יתאם את כל גורמי ההסברה במדינת ישראל, כדי להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית. באפריל 2008 החליטה הממשלה למנות את מר יעקב גלנטי לתפקיד ראש מטה ההסברה הלאומי . חודשיים קודם לכן, מונה מר ירדן ותיקאי, לפי החלטת ראש הממשלה דאז, מר אהוד אולמרט, לתפקיד מנהל מטה ההסברה הלאומי בכפיפות לראש מטה ההסברה הלאומי.

בהחלטת הממשלה האמורה הוקדש גם פרק לתחום ההסברה לאוכלוסיות ערביות, ובו נאמר, בין היתר, כי בתוך 60 יום מיום מינוי ראש מטה ההסברה הלאומי תגובש מדיניות כוללת להסברה לאוכלוסיות ערביות; כי אחת לחודש לפחות תתקיים ישיבה לשם הערכת מצב וגיבוש תכניות הסברה לאוכלוסיות ערביות, שבה ישתתפו גם נציגים בכירים רלוונטיים מצה"ל, ממתאם פעולות הממשלה בשטחים (להלן - מתפ"ש), מהשב"כ, ממשטרת ישראל וגורמים נוספים, על פי שיקול דעתו של ראש מטה ההסברה הלאומי; וכי תיקבע תכנית עבודה לעת חירום, לתדרוכים ולראיונות של דוברים מטעם הממשלה לכלי התקשורת הערבית, הן לרשתות ערביות זרות והן לכלי תקשורת ישראלים ערביים.

בביקורת המעקב התברר, כי מאז אפריל 2008, המועד שבו מונה ראש מטה ההסברה הלאומי, ועד מועד סיום הביקורת לא מומשו עיקרי החלטת הממשלה האמורה בנוגע להסברה לאוכלוסיות הערביות: טרם גובשה מדיניות כוללת להסברה לאוכלוסיות ערביות ולא התקיימו ישיבות קבועות המוקדשות להערכת מצב ולגיבוש תכניות הסברה לאוכלוסיות ערביות. עם זאת יצוין, כי במסגרת ההכנות שקדמו למבצע "עופרת יצוקה" נקבעה במטה ההסברה הלאומי רשימת דוברים מקצועיים ומסבירים חיצוניים לתדרוכים ולראיונות לתקשורת בשפה הערבית.

במועד סיום ביקורת המעקב, במאי 2009, טרם הסתיים תהליך איוש המשרה המקצועית לתפקיד "מנהל תחום הסברה ממשלתית לאוכלוסיות ערביות" במטה ההסברה הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שמשרד ראש הממשלה יחיש את הטיפול באיוש תפקיד זה, שנמשך כבר כשנתיים.

רק בסוף יוני 2009 התקיים תחקיר בראשות מנהל מטה ההסברה הלאומי לשם הפקת לקחים ממבצע "עופרת יצוקה" בתחום ההסברה, לרבות ההסברה בערבית. לדעת משרד מבקר המדינה, להפקת לקחי ההסברה הממלכתית ממבצע "עופרת יצוקה" בלוח זמנים קצר ככל הניתן, חשיבות רבה. זאת, משום שהמערכה הצבאית אמנם הסתיימה בינואר 2009, אך המערכה בחזית ההסברתית, לרבות בשפה הערבית, נמשכת במלוא עוזה ואף התעצמה בעקבות המבצע.

לצד הליקויים שהועלו בכל הנוגע לטיפול של משרד ראש הממשלה בתחום ההסברה בשפה הערבית, מציין משרד מבקר המדינה לחיוב את מאמצי מנהל מטה ההסברה הלאומי, מר ירדן ותיקאי, לקדם את הטיפול בתחום ההסברה בשפה הערבית מאז החל בתפקידו בפברואר 2008, בד בבד להקמת המטה יש מאין.

הטיפול בהסברה בערבית במשרד החוץ

על פי החלטת הממשלה מיולי 2007, האחריות המלאה והכוללת להסברת החוץ של מדינת ישראל תישאר בידי משרד החוץ. באחריות זאת נכללים גם קהלי היעד הפלסטינים ברצועת עזה ובאיו"ש. לקראת מבצע "עופרת יצוקה" ובמהלכו לא מומשה כהווייתה אחריותו של משרד החוץ בנוגע להסברה בערבית לפלסטינים ברצועת עזה ובאיו"ש. בפועל עסקו בכך בעיקר מטה מתפ"ש בסיוע חטיבת דובר צה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מטה ההסברה הלאומי להגדיר באופן ברור למערך ההסברה הלאומי את תחומי האחריות ואת דרכי הפעולה של כל גוף וגוף למימוש מדיניות ההסברה הלאומית בשפה הערבית בנוגע לתושבים הפלסטינים ברצועת עזה ובאיו"ש.

משרד החוץ לא מימש את החלטת הממשלה מיולי 2007 על תגבור המחלקה לתקשורת ערבית. יתר על כן, אף חלה נסיגה משמעותית ביכולת המחלקה, כתוצאה מירידה באיוש התקנים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ, כי נוכח החשיבות הרבה להפעלה אפקטיבית של המחלקה לתקשורת ערבית, מן הראוי לסכם ולהחיש בהקדם את הדרוש לשיקומה.

אמצעי השידור בערבית של מדינת ישראל

מאז הדוחות של מבקר המדינה מהשנים 2002 ו-2007 לא שופרה עוצמת השידור ברדיו בשפה הערבית לתושבי רצועת עזה אלא נותרה במצב גרוע, לרבות טרם מבצע "עופרת יצוקה" ובמהלכו. מצב דומה מתקיים גם בנוגע לשידורי הרדיו בשפה הערבית לקהלי היעד באיו"ש ובדרום לבנון בפרט ולקהלי היעד בכל לבנון, בסוריה, בירדן, במצרים ואף מעבר להם בכלל. גם שידורי הטלוויזיה הישראלית בערבית מגיעים רק לתפוצה מצומצמת של קהלי היעד דוברי השפה הערבית. בכך נפגעת יכולת ההסברה של המדינה לקהלי יעד אלה.

בספטמבר 2007 קיבלה הממשלה החלטה בדבר שיקום השידורים בערבית ברשות השידור. החלטה זאת (מס' 2373) הייתה בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1936 מיולי 2007 בנושא מערך ההסברה הלאומי, שגם בה צוין הצורך בשיפור השידורים בערבית. עד מועד סיום ביקורת המעקב לא מומשה החלטת הממשלה מספטמבר 2007. בעניין זה סיכם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, מר רענן דינור, כי נושא השידור הממלכתי בשפה הערבית יטופל רק לאחר שהממשלה תאשר את הרפורמה הכוללת ברשות השידור. לשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור  דאז, מר יצחק הרצוג, הייתה עמדה זהה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עמדת שני האישים אינה עולה בקנה אחד עם הדחיפות המובעת בנושא בהחלטות הממשלה מיולי 2007 ומספטמבר 2007, ועם הנזק המתמשך בשטח חיוני זה, בדגש על הדרוש בו ברמה הלאומית בעת חירום.

לדעת משרד מבקר המדינה, לא ניתן להשלים עם המצב שנוצר כמתואר לעיל, שבו אין מענה להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית בחזית התקשורתית-הסברתית, זאת בשונה מהחלטות הממשלה. נוכח חיוניותם בעתות חירום של אמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו, מן הראוי, ששר ההסברה והתפוצות, מר יולי יואל אדלשטיין, המשמש גם כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ומטה ההסברה הלאומי יבחנו שוב את הנושא ויציגו אותו לדיון חוזר בממשלה, לצורך מתן פתרון ישים לסוגיית השידורים בערבית בעת חירום.

הכשרת דוברים מקצועיים בשפה הערבית

לצד רשימת מסבירים חיצוניים בשפה הערבית, אשר נקבעו להפעלה בעת חירום, פועלים דרך קבע בשירות המדינה דוברים מקצועיים מטעמה בשפה זו. משיחות עם בעלי תפקידים שונים הקשורים להסברה בשפה הערבית עולה, כי סוגיית המיעוט בדוברים ישראליים מקצועיים ה"עוברים מסך", שולטים בשפה הערבית הספרותית והמדוברת, בעלי השכלה רחבה והיכרות טובה את התרבות הערבית ומנהגיה המגוונים, היא פער מרכזי בתחום זה. התברר, כי מטה ההסברה הלאומי טרם ערך בחינה מקיפה של הצורך בהכשרה של דוברים בשפה הערבית בהתאם לנדרש ברמה הלאומית. בפועל, גורמי ההסברה הזקוקים, כל אחד לעצמו, למספר מצומצם של עובדים כאלה, מתקשים מאוד לתת מענה הכשרתי מקצועי לצורך קריטי זה.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה שב ומעיר בחומרה למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ על מחדל לאומי רב-שנים בתחום ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית. כשל מערכתי זה הומחש ביתר שאת גם בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", במהלכו ובעקבותיו.

על משרד ראש הממשלה, באמצעות מטה ההסברה הלאומי, לפעול למימוש החלטת הממשלה מיולי 2007 בנוגע לגיבוש מדיניות הסברה לאומית כוללת בשפה הערבית. זאת, בתיאום עם הגופים הממלכתיים הקשורים לתחום זה, לרבות עם משרד ההסברה והתפוצות ועם המטה לביטחון לאומי (מל"ל). כל זאת, במטרה להפעיל את ההסברה לדוברי השפה הערבית ככלי לאומי בעל משמעות רחבה, המשרת אינטרסים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים עמוקים. לשם כך על מטה ההסברה הלאומי להפעיל את פורום ההסברה הלאומי לביצוע משימותיו בהסברה בשפה הערבית, שנקבעו בהחלטת הממשלה דלעיל, ובכך גם להקים למעשה מערך הסברה לאומי בשפה הערבית. יש לסכם את פעילות מטה ההסברה הלאומי בתחום זה בתכנית כוללת, מתואמת ומשותפת לכלל הגורמים המופקדים כל אחד בתחומו על ההסברה בערבית, ולשם כך יש להקצות בדחיפות למטה זה יכולת מקצועית לממש זאת כהלכה.

נוכח המשך ההידרדרות החמורה בשידורי מדינת ישראל בערבית בטלוויזיה וברדיו, מעיר משרד מבקר המדינה למשרדי הממשלה המופקדים על כך, כל אחד בתחומו -ובראשם משרד ראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור בתקופת הביקורת, מר יצחק הרצוג - על כך שהחלטות הממשלה מיולי 2007 ומספטמבר 2007 בתחום השידורים הממלכתיים בשפה הערבית טרם מומשו עד מועד סיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, אסור להשלים עם מצב שבו לא יינתן הלכה למעשה מענה הולם בחזית התקשורתית-הסברתית בשידורים אפקטיביים להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית, בדגש על עת חירום. המשך המחדל רב-השנים של היעדר שידור ישראלי ממלכתי לקהלי היעד דוברי השפה הערבית גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ממחיש ביתר שאת צורך חיוני זה.

משרד מבקר המדינה מצביע על כך, שההסברה היא מהמרכיבים המרכזיים במאמץ הלאומי בעת חירום להשגת התכלית האסטרטגית המדינית-ביטחונית. להסברה הממלכתית בערבית ולאמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו משקל חשוב ביותר לעניין זה, ונוכח חיוניותם ראוי לייחד להם פתרונות ייעודיים לעת חירום, ללא התניה בפתרונות הכוללים של רשות השידור. לפיכך, על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, כל אחד בתחומו, ובראשם משרד ראש הממשלה שבמסגרתו מטה ההסברה הלאומי, ומשרד ההסברה והתפוצות - אשר השר העומד בראשו, מר יולי יואל אדלשטיין, משמש גם כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור - לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ואיו"ש והן לדוברי השפה הערבית בישראל.