מערכות טלוויזיה בכבילים - מערכות טלוויזיה בכבילים (להלן- מטל"כ) נועדו במקורן, להביא לשיפור קליטת שידורי טלוויזיה באיזורים שבהם תנאי קליטה לקויים בשל גורמים טופוגרפיים, גיאוגרפיים, אקלימיים וכיו"ב. השיפור נעשה בדרך של הקמת אנטנה מרכזית מיוחדת ושימוש בציוד הגברה לקליטת שידורים, המשוגרים למקלטי המנויים באמצעות כבילים. במרוצת הזמן הורחבה תכליתן של מטל"כ מעבר לזו של שיפור הקליטה וניתן כיום להבחין, לדעת מומחים, בשני סוגים נוספים של מטל"כ: א. מערכות שניתן לשדר בהן שידורים עצמיים; ב. מערכות שבהן יש באפשרות המנויים להעביר למוקד המערכות שדרים לצורך קבלת שירותים מיוחדים, כגון: שירותי שמירה ומידע.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
הפעלת בית המיון המרכזי - ב-1962 החליטה הנהלת משרד התקשורת לעשות לשיפור שירותי הדואר ולהתאמת המערכת לסטנדרדים מתקדמים בעולם. עיקרה של ההחלטה הייתה להקים בתל אביב בית מיון מרכזי, שבו הטיפול בדברי הדואר ייעשה בהליכי שינוע ומיון אוטומטיים במקום ידנית. הציוד האוטומטי יאפשר ניתובם של דברי דואר באמצעות שיטת מיקוד- סימו לכל דבר דואר בקוד מספרי של הנמען- כדי לקצר באופן ניכר את זמן העברתם. מרכז המיון שבתל אביב אמור לטפל בכ-70% מדברי הדואר היומיים בארץ (ב-1981 חצי מליון) ולשרת את כל אזור המרכז.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
התקנת מרכזות טלפון ניידות - על פי נתוני משרד התקשורת, גדל בשנות הכספים 1979- 1980 מספר קווי הטלפון המחוברים בשיעור של 18%- מכ-730,000 ל-860,000, אולם עדייו רב הביקוש לטלפונים, ומספר הממתינים הגיע ב-1.4.81 ל-181,000. בשנת הכספים 1980 הוציא המשרד על הקמת מרכזות טלפון 541 מיליון שקל, ובשנת הכספים 1981 יועד למטרה זו בתקציב סך 866 מיליון שקל.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
מניעת דליקות - משרד התקשורת נותן שירותים לציבור באמצעות מאות רבות של מתקנים ומבנים שונים, ביניהם כ-130 מרכזות טלפון ו-230 בתי דואר. הואיל ומצויים בהם עובדים וציוד יקר יש לנקוט אמצעים נאותים למניעת דליקות.
הטיפול בנושא מניעת דליקות מרוכז במחלקת הבטחון שבראשה קצין הבטחון של המשרד ואליו כפופים קצין מניעת דליקות והג"א ארצי ושלושה קציני מניעת דליקות בשלושה משרדים מחוזיים של המשרד.
המשך קריאה בקובץ המצורף.