מינהל הסחר הממשלתי- רכישת גרעינים - בחמש השנים האחרונות ייבאה מדינת ישראל, בעיקר מארצות הברית, מדי שנה בשנה, כ-2 מיליון טון גרעיני תבואה מחמישה סוגים שונים, באיכויות שונות. ההוצאה הכספית השנתית הכוללת במטבע חוץ (להלן- מט"ח) על יבוא הגרעינים הייתה יותר מ-400 מיליון $. יבוא הגרעינים למדינת ישראל אינו חופש: הממשלה, באמצעות מינהל הסחר הממשלתי (להלן- המינהל) שבמשרד התעשייה והמסחר (להלן- המשרד), היא יבואנית בלעדית של גרעינים שהם חומרי גלם למוצרי מזון בסיסיים, היינו גרעיני חיטה ופולי סויה; שישה יבואנים פרטיים קבועים מייבאים את כל כמות הגרעינים הדרושה למספוא לבהמות ולעופות: תירס, סורגום ושעורה. אחד מבין שישה היבואנים מייבא 76% מהכמות הכוללת. ליזמים אחרים אין אפשרות לקבל רשיונות ליבוא גרעיני תבואה.
רכישת גרעינים בארצות הברית (להלן- ארה"ב), הן אלה שמייבא המינהל והן אלה שמייבאים היבואנים הפרטיים, נעשית באמצעות משלחת האספקה של ישראל (להלן- המשלחת), שמקום מושבה בניו-יורק. המשלחת היא יחידה של משרד האוצר שתפקידה לערוך בעבור הממשלה את הרכישות, הממשלה מבקשת לבצע בצפון אמריקה, פרט לרכישות בעבור מערכת הבטחון. בשנים האחרונות התרכזו כ-99% מההיקף הכספי של רכישות המשלחת בתחום של רכישות גרעינים והיתרה בציוד ובמוצרים שונים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
תמיכות ללחם - כדי לאפשר לכל שכבות האוכלוסיה לצרוך מוצרים חיוניים במחירים מוזלים, קובעת הממשלה למוצרים אלה מחירים מירביים, ומשלמת ליצרנים או למשווקים תמיכה בגובה ההפרש בין עלות הייצור או הרכישה של המוצרים, בתוספת עלויות מימון וירווח בשיעורים שהיא קובעת, לבין מחיר המכירה המירבי לצרכן, שקבעה למוצר.
סיוע מיוחד למפעל תעשייתי - מפעל בצפון הארץ (להלן- המפעל) שייצא תוצרתו בסכום של 8-6 מליון $ בשנה, נקלע במחצית השנייה של שנות השבעים לקשיים כספיים שהחמירו והלכו לקראת סוף 1979. מאז 1976 המליץ, מפעם לפעם, משרד התעשייה והמסחר (להלן- המשרד) בפני האוצר, לסייע למפעל בדרך של מתן ערבות המדינה לאשראים שקיבל המפעל מקרנות היצוא* באמצעות בנקים מסחריים.
בסוף 1979 התברר למשרד, שעקב מצב הנזילות של המפעל הוא מתקשה לעמוד בחלק מהתחייבויותיו וכי ארבעת הבנקים המסחריים שמימנו את פעילותו שוקלים אפשרות להעמיד את האשראים- בסך של 20 מליון שקל בקירוב- שנתנו למפעל לפרעון לאלתר, דבר שהיה עלול לגרום את סגירת המפעל. כדי למנוע את סגירת המפעל והמוניטין שהיו לו בחוץ לארץ (להלן- חו"ל), פעל המשרד, מאז סוף אותה שנה, להבראת המפעל. לצורך זה סייע המשרד למפעל בדרך של אישור הלוואות מוגדלות מקרנות שונות, מתן ערבויות כנגד אשראים למימון היצוא וסיוע אחר. משלא עלתה יפה תכנית ההבראה, פעל המשרד, בדצמבר 1980, למכירת המפעל.
בחודשים מאי-יולי 1981 בדק משרד מבקר המדינה, את סיוע שנתן המשרד למפעל במסגרת הנסיונות להבראתו בשנים 1979- 1980. חלק מהנתונים עודכנו לינואר 1982. הבדיקה נערכה במשרד התעשייה והמסחר ובדיקות השלמה נערכו במשרד האוצר, במלקת האשראי שבבנק ישראל ובחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ **.