ניהול ענייני ביטוח הצמדה - הסדרי ביטוח הצמדה נקבעו על ידי האוצר בשנים 1962 עד 1979 בעקבות שורת החלטות של ועדת השרים לענייני כלכלה: משנת 1962 בדבר הצמדה לשער המטבע ומהשנים 1967- 1968 בדבר הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן המדד). במאי 1979 החליטה הממשלה שלא לאשר עוד הסדרי ביטוח הצמדה כלליים לענפי משק *. במשך תקופה ארוכה לא ניהל החשב הכללי מערכת מידע מרוכזת על יתרות ההלוואות ועל מקורות המימון המבוטחים, תנאיהם ומועדי פרעונם, ולא היו בידיו כלים להפעלת פיקוח נאות על קיום תנאי הביטוח.
העדר מערכת מידע ופיקוח היה נושא לביקורת מבקר המדינה כמעט בכל שנה מאז נקבעו הסדרי ביטוח ההצמדה לראשונה. מבקר המדינה עמד על כך, שלא היו בידי האוצר הנתונים שיאפשרו לו לעקוב אחרי ההתחייבות הגדלה והולכת, שהממשלה קיבלה על עצמה לשאת בהפרשי הצמדה למדד או לשער המטבע בגין הלוואות שלא מכספי תקציב, הן לצורך עריכת תחזית לגבי הסכומים שיש לשלם מתקציב המדינה על חשבון הפרשים אלה (בשנה השוטפת ובשנים הבאות) והן לקביעת מדיניות בנושא ביטוח ההצמדה. מבקר המדינה קבע, שהמערכת המינהלית שעמדה לרשות האוצר לא איפשרה לו לקיים פיקוח שיש בו כדי להבטיח, שכספים המבוטחים במסגרת הסדרי ביטוח הצמדה ישמשו, במלוא תקופת הביטוח, למטרה שלה נועדו בלבד **.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
אישור הסדרי ביטוח הצמדה - הסדרי ביטוח הצמדה הונהגו בישראל מאז שנות השישים; באמצעות הסדרים אלה, מבטיח האוצר כיסוי הפרשי הצמדה- למדד המחירים לצרכן (להלן- המדד) או לשער המטבע- אשר יתהוו בגין הלוואות שניתנו מחוץ למסגרת התקציב, על ידי מוסדות כספיים, לגורמים שונים במשק, למטרות שאישרה הממשלה.
מבקר המדינה עמד מזה שנים בדו"חותיו השנתיים על משמעות ההסדרים (לאחרונה בדר'ח שנתי 31, עמ' 90 ) וכבר בדו"ח שנתי 23 (עמ' 37 ) העיר, שיש לשקול הליך של אישור פרלמנטרי מוקדם להתחייבות מסוג זה. בשנת 1976 התייחסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה להסדרים אלה ובהצעותיה, שאושרו במליאת הכנסת, נאמר: "תופעה זו מחלישה את הסמכות הפרלמנטרית של פיקוח על פעולות הממשלה בשלב קבלת החלטות" (ראה דו"ח שנתי 27 , עמ' 893).
המשך קריאה בקובץ המצורף.
כיסוי הפסדי חברת ור"ד - חברת פיתוח מקורות מים (ארצות חוץ) בע"מ (להלן ור"ד) הייתה עד 31.7.72 בבעלות מקורות, חברת מים בע"מ (להלן- מקורות) (70% מהון המניות) וחברת. הגג למפעלי יצוא (%30 מהון המניות). בעלי השליטה בחברת מקורות הם: ממשלת ישראל (1/3); הסוכנות היהודית (1/3); חברת העובדים (1/3). חברת הגג למפעלי יצוא היא בשליטתה המלאה של המדינה.