1. סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 (להלן- החוק) קובע, כי שר העבודה והרווחה (להלן- השר), בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים בצו שיפורסם ברשומות לשכות שירות תעסוקה ויקבע את תחום שיפוטן; הוא רשאי באותה דרך להכיר בלשכות השירות שכבר קיימות, כלשכות שהוקמו על פי חוק זה. באוקטובר 1959 הוציא השר צו בדבר הכרה בלשכת שירות התעסוקה לימאים (להלן- הלשכה), ובו נקבע, כי תחום שיפוטה של הלשכה הוא כל שטח המדינה. הלשכה נמצאת בחיפה ומועסקים בד. שבעה עובדים.
2. על פי נתוני הלשכה היו בארץ ב-1981 כ-3,500 ימאים, מהם כ-1,000 קצינים וכ-2,500 דירוגיים (ימאים שאינם קצינים). מאחר שלפי החוק זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה, לא תחול, בין היתר, על עובד שתפקידו בעיסוק הנדון הוא של ניהול או של הנהלת עבודה, חלה זיקת חובה , ללשכה רק על ימאים דירוגיים ועל קצינים בדרגות נמוכות.
מרביתם של הימאים הדירוגיים, הנמצאים בטיפולה של הלשכה, עובדים במעמד זמני; העובדים מעדיפים מעמד זה עקב הצורך בהתחייבותם לשרת בכל אחת מאניות חברת הספנות שמעסיקה אותם, על פי דרישתה. בדרך כלל, חותמים הימאים עם חברות ספנות על חוזה שירות לארבעה חודשים. ימאי שעבד על. אנייה בים משך ארבע שנים ויותר, זכאי להגיש לחברת, הספנות המעסיקה אותו מועמדות לקביעות.
3. בחודשים מארס-מאי וספטמבר 1981 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, את פעולות לשכת שירות התעסוקה לימאים.